כ-10%-20% מכלל האוכלוסיה סובלים מכאבים כרוניים, אשר נגרמים ממחלות ממאירות, בעיות אורתופדיות, פגיעות עצביות ועוד. הרפואה כיום מצליחה להקל על כאב כזה בצורה די מוגבלת וזמנית.
מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית בדק אפשרות של שימוש באופטוגנטיקה להקלת הכאב. אופטוגנטיקה הינה שימוש באור אשר גורם לתאים מהונדסים, שעליהם מוקרן האור, לייצר חומרים מסוימים- כאשר בניסוי הנוכחי השתמשו החוקרים בנגיפים מהונדסית גנטית, כך שיפרישו חומרים בהתאם לתגובה לאור באורך גל מסוים.
הנגיפים המהונדסים הוזרקו לרגלי עכברים, כאשר הם הונדסו לשחרר חומרים גורמי כאב בתגובה לאור כחול וחומרים משתקי כאב בתגובה לאור צהוב ואכן כך קרה-כאשר נדלק אור כחול בתחתית הכלוב, העכברים חשו כאב ואילו כאשר נדלק אור צהוב, הם פיתחו חסינות לכאב.
ניסוי זה פותח פתח לשימוש בהקלה על כאב, במנגנון דומה, גם אצל בני האדם, אם כי בהחלט נדרשים מחקרים נוספים בתחום.

קישור לידיעה-אתר רשת ב’

קצת על תחושת הכאב- אתר האגודה הישראלית לכאב

מהי אופטוגנטיקה?- מכון דוידסון לחינוך מדעי

בזמן מלחמת העולם השנייה, אסר היטלר על ייצור של נשק ביולוגי. מאידך עדויות שהצטברו לאחרונה על המכון האנטומולוגי, אשר היה ממוקם במחנה הריכוז דכאו ליד העיר דכאו בגרמניה, מעידות על כך שהנאצים ניסו לבדוק אם היתושים המעבירים את טפיל המלריה יכולים לשמש כנשק ביולוגי.
את הסברה הזו העלה ד”ר קלאוס ריינהרט מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה, כאשר טען שהמכון האנטומולוגי לא רק התעסק במחלת הטיפוס (שחיידקי ה-
Rickettsia הגורמים אותו עוברים לאדם על-ידי חרקים, למשל כינים) אלא גם בחן את יכולת ההישרדות של יתושים אשר נושאים בתוכם את טפיל המלריה
(יצור חד-תאי בשם פלסמודיום)- זאת במטרה להשתמש בהם כנשק ביולוגי.
מיקום הניסויים היה במחנה הריכוז דכאו מאחר ששם היו יכולים הנאצים לבצע ניסויים על אסירים.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה המקורית-אוניברסיטת טובינגן

קצת על לוחמה ביולוגית

מקורות המים, אשר עומדים לרשות האוכלוסייה האנושית, מדלדלים והולכים וכבר כיום כ-40% מאוכלוסיית העולם חיה בתנאים של חוסר מים. מחסור זה ילך ויגבר בגלל הצורך בניצול המים כיום ובעתיד לצורכי השקיה של שדות חקלאיים וגידול חיות משק.
לאחרונה גילו חוקרים אוסטרליים מאגר מים עצום מתחת לקרקעית האוקיינוס. מאגר זה, אשר מכיל בתוכו מים מתוקים, אך גם מים מעט מלוחים בנפח של כ-500,000 קילומטרים מעוקבים של מים, יכול להיות הפתרון למחסור המים.
לטענת החוקרים, האקוות הללו (“אקווה” בלטינית פירושה מים) הצטברו במשך מאות אלפי שנים בתקופה שבה פני הים היו נמוכים יותר, לפני הפשרות מי הקטבים ונשארו מוגנות בזכות היותן כלואות מתחת לשכבות חרסיות ומשקעים אחרים. אקוות אלו, אם אכן יישאבו נכון, יכולות להעניק לאנושות מים לשנים רבות.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על אקוויפר- מאגר מים תת-קרקעי על פני היבשה

סרטן חלל הפה והלוע התחתון הוא אחד מעשרת סוגי הסרטן הנפוצים בעולם. השרידות לאחר חמש שנים של החולים לא השתנתה ב-40 השנים האחרונות, ואינה עולה על 50%. אחת הסיבות לכך היא הגילוי היחסית מאוחר, אשר אפשרי, במקומות מסוימים, רק בעזרת CT ו-MRI.
צוות חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, בראשותו של ד”ר דרור פיקסלר, יצר ערכת בדיקה חדשה, אשר משלבת אמצעי איבחון חדש לסרטן הפה והלוע התחתון.
במהלך בדיקה זו מגרגר הנבדק כוסית אשר בה ננו-חלקיקי זהב. אלו צובעים את תאי הסרטן ואז מתגלים בעזרת סורק קטן דמוי מנורת קריאה אשר גם מעביר את המידע לתצוגת צג מחשב. הרעיון העומד מאחורי הבדיקה הוא מדידת האור המוחזר מהרקמה ותכונותיו האופטיות, כגון הספקטרום, הקיטוב והעוצמה שלו בעקבות הצטברות חלקיקי הזהב באזור הגידול.
שיטת הזיהוי החדשה, אשר בשלב זה מאפשרת זיהוי תאים סרטניים בעומק של עד 6 מ״מ, איננה מייננת ואיננה יקרה ויכולה להיות נגישה ככלי איבחון ראשוני לרופאי שיניים, לרופאי משפחה ולרופאי אף-אוזן-גרון. היא עברה את שלב הניסויים בבעלי חיים וכעת היא בשלב היתכנות לקראת ניסויים בבני אדם.
השיטה החדשה תוצג באירוע המרכזי של תעשיות ההייטק והביומד הישראליות- 2014 MIXiii – שייערך בגני התערוכה בתל אביב, בין 22- 20 במאי 2014.

קישור לאירוע 2014 MIXiii

קצת על ננו-חלקיקי זהב

מחלת השיגדון (גאוט), אשר נקראה בעבר גם “מחלת המלכים” היא מחלה שבה, בגלל הפרעה בחילוף החומרים, מצטברת חומצת שתן בדם (חומצה אורית) ואז שוקעת כגבישים במפרקים בגוף וגורמת לדלקות קשות.
הסיבה לשיגדון קשורה גם לאלכוהול ולמזון מסוים עשיר בפורינים כמו אפונה, דגים, פטריות ועוד (ולכן נקראה “מחלת המלכים”), אך התברר שהגורם העיקרי לה הוא גנטי ורק קופי אדם, כולל האדם, יכולים לחלות בה. הסיבה לאפשרות לחלות במחלה היא פגיעה בגן המקודד אנזים הקרוי “אוריקאז” (Uricase)- אנזים אשר עוזר לפנות את חומצת השתן בעזרת פירוקה למרכיבים אחרים.
מחקר חדש אשר נעשה במכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה, בראשותו של אריק גושה (Gaucher), גילה שגן פגום זה (הקרוי בשפה המקצועית “פסאודוגן” בגלל היותו לא מתפקד) לא היה פגום אצל אבותינו ושבמהלך האבולוציה הצטברו מוטציות אשר פגעו בפעילותו עד לחוסר תפקודו הכמעט מוחלט כיום.
הסיבה לכך, לדעת החוקרים, היא שינוי האקלים אז לאקלים קר, אשר הביא לדלדול בכמות הפירות. כאשר חומצת השתן לא מפורקת, חלה הגדלה של מאגרי השומן הנוצרים בעקבות אכילה של פירות ולכן סיכויי ההישרדות של האורגניזם באקלים הקר עולים. מאידך, היא מזמינה בעידן של שפע, מחלות כגון סכרת, לחץ דם גבוה וגם שיגדון.
תוצאות מחקר זה תומכות בהשערה הנקראת “השערת הגן החסכן”. השערה זו, אשר הוצגה בשנת 1962, טוענת שמחלות העידן המודרני נובעות מאותם הגנים אשר עזרו לאבותינו לצבור שומן ואז לשרוד בתקופות קשות. בנוסף, שיחזור הגן הקדום הפעיל יכול לעזור בעתיד לייצור של תרופה יעילה למחלת השיגדון.

קישור לידיעה- בלוג “תיבת נעם”

על מחלת השיגדון

טרשת נפוצה היא מחלה שבה נפגע המיאלין, הציפוי שעל אקסוני תאי העצב. פגיעה זו גורמת להאטה בתגובות העצביות ולמגוון סימנים אחרים.
מחקר חדש אשר בוצע במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית (NIH) גילה ששקיקים בעלי חלבונים וחומר גנטי, אשר נקראים אקסוזומים ומופרשים על ידי התא באופן טבעי, גורמים לתאים במוח להתחיל לתקן מיאלין. האקסוזומים הללו מופרשים גם בזמן העשרה סביבתית (פעילות אינטלקטואלית, חברתית ופיזית מגוונת) ואז משמשים כגורם מגן על המוח מפני הזדקנות ומחלות ניווניות.
המחקר נערך בעזרת אקסוזומים אשר יוצרו במעבדה, זאת בעזרת גירוי של תאים ממערכת החיסון שמקורם במוח העצם. בעזרתם הדגימו החוקרים יצירת מחודשת של מיאלין ושיקום רקמות המוח של חולדות אשר דימו פלאקים (איזורים) של טרשת נפוצה.
מחקר זה יכול להביא בטווח הרחוק לתרופות חדשות למחלת הטרשת הנפוצה וכך להצליח להאט את התפתחותה באופן ניכר.

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על המיאלין

מחקר נוסף על האקסוזומים- השתקת גן הקשור לאלצהיימר

השמועות אומרות שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם ואכן הכלב, אשר מוצאו מהזאב, עבר תהליך של ביות אשר הפך אותו נוח לסביבת בני האדם.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת וינה, אשר באוסטריה, בראשותם של פרדריקה ראנן (Range) וסופי ויראניי (Viranyi) מגלה שתהליך הביות גם פגע ביכולות מסוימות של הכלב, כמו למשל היכולת שלו ללמוד מכלבים אחרים.
במחקר בדקו החוקרים את יכולת החיקוי של קבוצת גורי כלבים ושל קבוצת גורי זאבים והתברר שכל גורי הזאבים הצליחו לפתוח קופסה על סמך הדגמה של זאב אחר, בעוד רוב גורי הכלבים נתקלו בבעיות ופנו לבעליהם במבט מבקש עזרה.
מחקר זה מדגים תוצאה בלתי צפויה של אבולוציה מלאכותית, שמדגימה איבוד מסוים של יכולת הכלב לתקשר עם כלבים אחרים ולחקות אותם כפי שנהגו לעשות אבותיו הלא מבויתים.

*מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס187, ע”מ 10-11

קישור לתקציר הידיעה- Plos One

קצת על כלב הבית וביותו

על האב הקדמון של הכלב המבוית- בלוג “תיבת נעם”

כמות גבוהה של כולסטרול בדם מביאה להיווצרות של טרשת עורקים, הגורם העיקרי למחלות לב ושבץ מוחי. לכן, אנשים המאובחנים כבעלי נטייה לכך מטופלים בעזרת תרופות בשם סטטינים. מחקר חדש המשותף לפקולטה לרפואה ע”ש רפורט בטכניון ושל מרכז רפואי רמב”ם, בראשותו של פרופ’ מיכאל אבירם, מגלה ששימוש בתמצית פרי הרימון ביחד עם הסטטינים, יכולה לאפשר מנות קטנות יותר שלהם (של הסטטינים) וכך למנוע תופעות לוואי.
הסטטינים מעכבים את יצירת הכולסטרול בגוף האדם ומורידים את רמתו בדם, אך אין להם כמעט השפעה על הורדת חימצון הכולסטרול, וכאן נכנס לפעולה פרי הרימון, אשר מכיל נוגדי חימצון ממשפחת הפוליפנולים (כדוגמת טאנין) וכך מעכב את חימצון הכולסטרול ומשפר את איכותו.
שילוב זה חוסך את הצורך בשימוש במנות גדולות של סטטינים, מה שגורם לתופעות לוואי כגון עלייה באנזימי הכבד וכאבי שרירים.

מבוסס על ידיעתו של עמוס לבב, עיתון גלילאו מ”ס 186, ע”מ 42-43.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הרימון ויתרונותיו הבריאותיים

על הסטטינים ותופעות הלוואי שלהם