אטוםלהלן רשימה של אתרים, בטאונים, בלוגים, דפים וקבוצות בפייסבוק, ערוצי יוטיוב, מגזיני מדע פופולרי, פורומים וכל מה שעוסק בתקשורת המדע ובמדע
בארצנו הקטנה.

הרשימה היא פרי רעיונם של אביב שרון ואדם לוין מקבוצת “תקשורת המדע” בפייסבוק. במידה ואתרכם לא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לעדכן אותו בלחיצה על הקישור הזה

אתרים

דוידסון און-ליין – http://davidson.weizmann.ac.il/davidson-online (מכון וייצמן למדע)
הידען – http://www.hayadan.org.il (בעריכת אבי בליזובסקי)
חדשות המדע- https://madanews.co.il/ (בעריכת עופר בן חורין)
מדע גדול בקטנה- http://www.madagb.co.il/ (בעריכת עופר סדן וגלעד דהן)
מסע הקסם המדעי (מכון וייצמן למדע)- http://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/

בטאונים

מגזין הטכניון – http://www.dmag.co.il/pub/technion/tmag.html

בלוגים

הומו סאפיינס של גיל גרינגרוז – http://greengross.wordpress.com
הורמונים, נוירונים והגיגים אבולוציונים של אורי פלביץ – http://oripal.wordpress.com
המאור הקטן של איתי נבו – http://www.tapuz.co.il/blog/net/userBlog.aspx?Fold
חיידקים נגיפים ושאר ירקות של דרור  בר-ניר – http://drorbn.blogspot.com
חשיבה חדה של גלעד דיאמנט – http://sharp-thinking.com
לא מדויק של גדי אלכסנדרוביץ’ – http://www.gadial.net
מגירה 2.0 של אריאל גליל – http://megira.info/tag/%D7%9E%D7%93%D7%A2
מדע אחר של רועי צזנה – http://mada-duh.com/new
מדע באינטרנט | מוזיאון המדע ירושלים – http://www.mada.org.il/culture/internet
מדע בזיוני של אורן צור – http://www.sciencefriction.net/blog
מדע בצלחת של נעמי זיו – http://scienceinmyplate.com
מדע וחיות אחרות של לוטם אליהו – http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldernam
מדע ושאר רוח של אורן פרבר – http://orenmada.net
מדע פשוט של אריה מלמד־כץ – http://arie-science.blogspot.com
מסה קריטית של יואב לנדסמן – http://nicecriticalmass.blogspot.com
נסיכת המדעים של יוסי לוי – http://www.sci-princess.info
סוף העולם – מבט מהיציע של קרן לנדסמן – http://realitybugs.me
עד כדי קבוע של אורן שעיה – http://kavua.wordpress.com/
על בריאות והתנהגות. בקלות. של עפרה מהודר – http://www.medi-kal.com/content
קצרים ברשת של אריאל גליל – http://megira.info/ktzarimשפינוזה – מאמרי ספקנות http://ilskeptics.wordpress.com/
JR של יעקב ריטוב – http://yaacovritov.wordpress.com
SciPhile – תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות – של נעם לויתן http://lokissciphile.wordpress.com

דפים וקבוצות בפייסבוק

דוידסון און-ליין – https://www.facebook.com/DavidsonOnLine
חשיבה חדה – https://www.facebook.com/groups/sharp.thinking
מדע גדול, בקטנה – https://www.facebook.com/MadaGB
חדשות המדע- https://www.facebook.com/profile.php?id=1000024014
מדע על קצה המזלג – https://www.facebook.com/groups/ronia/?ref=br_rs
ספקנים בפאב – https://www.facebook.com/groups/389193930236/
תרבות-מדע בחמד”ע – https://www.facebook.com/groups/148445496824/?ref=

ערוצי יו-טיוב

בקירוב גס של ירון אסא – https://www.youtube.com/user/roughapprox
החללית, תכנית אינטרנט על החלל – https://www.youtube.com/playlist?list=PLCqO_tKOIN-
מדע גדול, בקטנה של עופר סדן – https://www.youtube.com/channel/UCtNWLmVaBD6czZyxT
מאגר הסרטונים של מכון דוידסון לחינוך מדעי – http://www.youtube.com/user/davidsonweb
ScienceReasonIsrael  – https://www.youtube.com/channel/UC7LoG5hqe-M89pcGv
עצלנות אינטלקטואלית http://www.youtube.com/channel/UCo9-OrvE6roPkesVPl

מגזיני מדע פופולרי

אודיסאה – http://odyssey.org.il/ ; https://www.facebook.com/OdysseyMagazine1
גליליאו – http://timeout.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%9
גליליאו צעיר – http://youngalileo.allmag.co.il
סיינטיפיק אמריקן ישראל – http://sciam.co.il
פופולר סיינס ישראל – http://popularscience.allmag.co.il

פודקאסטים

דוקטור למה של רועי צזנה – http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&;…
הכוורת של דפנה שיזף – http://www.hakaveret.org
ספק סביר של ירון אסא, ערן אבירם, ליאורה לוי וחברים נוספים – http://www.safeksavir.co.il
עושים היסטוריה עם רן לוי – על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה – http://www.ranlevi.com
קטעים בהיסטוריה של יובל מלחי – http://historia.co.il

פורומים

פורום חדשות המדע בתפוז (בן חורין)
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f

פורום ביולוגיה ומדעי החיים בתפוז (d e m o sthenes)
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f

פורום לימודי פיזיקה בתפוז (Practical Realist)
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f
http://goo.gl/Rt2A0xhttp://goo.gl/Rt2A0x

 

*במידה ואתרכם לא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לעדכן אותו בלחיצה על הקישור הזה

 

גניםהמחקר הקושר בין גנים לבין מחלות נמשך כל הזמן ולאחרונה התגלו עוד 11 איזורים חדשים בגנום אשר מעורבים בהתפרצות מחלת האלצהיימר.
גנים אלו התגלו בעקבות עבודה משותפת של קבוצת חוקרים בינלאומית שהקימו את ה-I-GAP- International Genomics Alzheimer’s והשוו בין גנומים של יותר מ-74,000 בני אדם, בריאים וחולים, ב-15 מדינות. בנוסף ל-11 גנים אלו, התגלו עוד 13 גנים שיכולים להיות קשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר, אך אלו עדין לא אומתו.
חלק מהגנים שהתגלו מלמדים את החוקרים על מעורבות מערכת החיסון במחלה ועל קשר גנטי איזורי בין מחלת האלצהיימר, לטרשת הנפוצה ומחלת הפרקינסון. חלק מהגנים שהתגלו גם תומכים במה שידוע במדע כקשור להתפתחות אלצהיימר כגון מסלולי העמילואיד והטאו.

 

קישור לידיעה- אתר eurekalert

על מחלת האלצהיימר ומחקרים אחרונים-פורטל הדימות המוחי

תאי עצבבעבר סברו המדענים שכל תא בגוף האדם מכיל את אותו ה-DNA, כאשר החלקים שיבוטאו ממנו תלויים בסוג התא ובתפקידו, אך לאחרונה מחקר בינלאומי אשר הובל על-ידי חוקרים ממכון סאלק בקליפורניה, בראשותו של פרופ’ מייק מקונל, מצא שהגנום אשר נמצא בתוך כל תא עצב שונה מתא לתא במידה גדולה ממה שחשבו עד כה.
במחקר בודדו החוקרים כ-100 נוירונים מגופות אנשים שעברו ניתוח לאחר המוות ומצאו שכפולי DNA (נקראים CNV- Copy Number Variations)
ייחודיים לעד 41% מתאי העצב. בעבר גם נמצא ש-CNV, אשר מופיעים ספונטנית בתאי עצב, קשורים להפרעות במוח כמו סכיזופרניה ואוטיזם.
החוקרים סבורים שהשונות הזו בגנום, מקורה בשלבים בהתפתחות העובר והיא איננה תורשתית. הם סבורים שהסיבה לשונות זו בין תאי העצב משרתת קליטת חוויות חדשות בצורה טובה יותר או הצלחה בהישרדות בעת מגפת וירוסים גדולה. מאידך, על מנת להצליח להבין מדעית את הסיבה לשונות זו בצורה טובה יותר, יש צורך במחקרים נוספים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על ה-CNV

תאי גזע עובריים של עכבר-מתוך ויקיפדיה
תאי גזע עובריים של עכבר-מתוך ויקיפדיה

תאי גזע עובריים אנושיים הינם תאים אשר מסוגלים להתמיין במהירות לכל סוגי התאים הקיימים. לעומתם, תאי גזי מושרים (iPS) הם תאים בוגרים אשר מדענים הצליחו לתכנת אותם באמצעות החדרה של ארבעה גנים (בפעם הראשונה בשנת 2006), לחזור להיות כמעט במצבם של תאי גזע.
הבעיה של שני סוגי תאים אלו היא שלא ניתן היה לשמור אותם לאורך זמן במצב של תאי גזע, כיוון שהתמיינותם התחילה די במהירות.
לאחרונה הצליחה קבוצת מחקר ממכון וייצמן, בראשותו של ד”ר יעקוב חנא, להתגבר על בעיה זו ובאמצעות טיפול מיוחד, ליצור תא גזע מושרה “נייטרלי” אשר נמצא במצב ההתמיינות המוקדם ביותר לאורך זמן.
השתלה של אותם התאים בתוך עובר של עכבר אכן אישרה שהם מתפקדים כתאי גזע רגילים. תגלית זו, מעבר לתרומה רבה למחקר הביו-רפואי של המדע, יכולה להוות עוד אבן דרך לכיוון של יצירת איברים להשתלה.

 

קישור לידיעה-אתר מכון וייצמן

קצת על תאי גזע

פרס נובל למפתחי תאי הגזע המושרים-אתר הידען

ערפילית הבומרנג. התמונה באדיבות נאס"א
ערפילית הבומרנג. התמונה באדיבות נאס”א

טמפרטורת הרקע של היקום היא 2.8 מעלות קלווין, אך לאחרונה התגלה שהמקום הקר ביותר ביקום היא ערפילית אשר נקראת “ערפילית הבומרנג”, בה הטמפרטורה היא מעלה אחת מעל האפס המוחלט (מינוס 272.15 צלזיוס).
ערפילית זו נמצאת בתוך שביל החלב, בקבוצת קנטאור, במרחק של כ-5,000 שנות אור מאיתנו. היא שונה מכל ערפילית אחרת שסקרו עד היום האסטרונומים והסיבה שקר בה כל כך היא בשל התפשטותו של הכוכב המרכזי בה, מה שמוריד את מידת החום בצורה משמעותית.
ערפילית זו נראתה באופנים שונים על-ידי טלסקופ האבל (נראתה כצורת שעון בשנת 2003) ועל-ידי טלסקופ אלמה (נראתה כענן גז קר אך יחסית עגול). כמו כן, אסטרונום בשם ראגוונדרה סהאי מנאס”א בקליפורניה טוען, שהתשובה לכך שקצות הערפילית מתחממים בעוד תוכה קר, נעוצה באפקט הפוטואלקטרי של איינשטיין.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על ערפילית הבומרנג (Boomerang Nebula)

גרזן אבן פרהיסטורי
גרזן אבן פרהיסטורי

במהלך חפירות של רשות העתיקות, אשר קדמו להרחבת כביש 38 באיזור העיר בית שמש, נחשפו שרידי יישוב שהקדום שבהם מתוארך לראשית האלף ה-8 לפנה”ס, התקופה הניאוליתית הקדם קראמית והמאוחר לסוף האלף ה-4 לפנה”ס, סוף התקופה הכלקוליתית. זו הפעם הראשונה שמתגלה מבנה כה קדום באיזור שפלת יהודה.
מדובר בעדות קדומה למבנה קבע ותקופה שבה התחילו לביית בעלי חיים וצמחים. ליד המבנה נמצאו תשעה גרזני אבן מאני צור וגיר אשר ננטשו מסיבה שאיננה ברורה.
באיזור החפירה נמצאו כלי פולחן אשר מרמזים על קיום מקדש פולחני במקום, סוג מבנה שיחסית נדיר למצוא מתקופה זו. גילויים אלו מחזקים את עדויות המדע לגבי הזמן שבו עברה החברה הכפרית לתפקד כחברה עירונית.

 

קישור לידיעה-רשות העתיקות

קצת על התקופה הניאוליתית הקדם קראמית

קצת על התקופה הכלקוליתית

המדריך לעתידעיסוק בעתידנות הוא בהחלט תחום מדע לא פשוט. קראתי בעבר מספר ספרים על העתיד-  ביניהם “הפיזיקה של העתיד” ו”הפיזיקה של הבלתי אפשרי” של מיצ’יו קאקו, ספריו של פרופ’ דוד פסיג, “העולם בשנת 2050” של לורנס ס’ סמית ועוד. בנוסף קראתי גם פוסטים מצוינים בתחום של העתידן אמנון כרמל ושל גלעד דיאמנט, אשר נותנים, כל אחד בדרכו, את הזווית שלהם לגבי העניין (קישורים לאלו מצורפים בסיום סקירה). מאידך, ככל שאני קורא יותר בתחום, כך אני מתחבר להרגשה כמה קשה, או יותר נכון כמה מאתגר, לחזות את מה שיהיה כאן בעוד 50 או 100 שנה, ואפילו בעוד 5 שנים.

עם משימה מאתגרת זו בחר ד”ר צזנה להתמודד בספרו, “המדריך לעתיד”, ולטעמי הוא השלים אותה בהצלחה מרובה.
אם אני מנסה לשים את האצבע על ההסבר לתחושה הזו, אז אולי אחת הסיבות לכך היא, שבספרים אחרים היתה לי הרגשה שתיאור הדברים קצת מרוחק או מנותק מידי ממה שקיים כיום. בספרו של ד”ר צזנה לא הרגשתי כך.
הייתי זוקף זאת לזכות השיטה שבה ד”ר צזנה משתמש בספר וגם לזכות ההסתייגויות שלו מהיכולת לנבא את העתיד-מה שלא נתקלתי בו כל כך בספרים אחרים.

הספר “המדריך לעתיד” מתאר שלוש מהפכות- מהפכת הייצור האישי (מדפסות תלת-מימד), המהפכה התבונית (מחשבים ורובוטים אשר משתלטים ומתערבבים עם העולם האנושי) והמהפכה הטבעית (מהבנת הביולוגיה וגיוסה של הננוטכנולוגיה לעזרתנו ועד חיבורו של המוח למחשב)- כאשר את שלושת המהפכות הללו מחבר ד”ר צזנה, בסופו של הספר, כאשר הוא מספר על הדרך שבה נצליח להתיישב בכוכבים אחרים. כל פרק מתייחס לסוגיה ספציפית בכל אחת מהמהפכות הללו וסוקר, מעבר לתיאור העתיד, את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של העתיד המתואר (אחד ממיני עתידים).

הפרקים כולם מתובלים בתמהיל מדויק של שילוב סיפורים אישיים, מתודות מדעיות לחיזוי העתיד ודרך ייחודית ומקורית להציג ספר ולספר את הסיפור כולו- ראויים לציון הפרק “לכתוב את החיים מחדש” וגם האפילוג הסוגר את הספר, “אנה אנו הולכים”, זאת בזכות המסר החשוב שהוא מעביר.

מעבר לכך שלד”ר צזנה יש את הדרך שלו, מלאת התלהבות אופיינית, לספר על העתיד, ראויה לציון גם הדרך המקורית שבה הוצא הספר- הוצאה פרטית, גיוס בסטרטאפ, שיתוף חברים מהפייסבוק לגבי החלטות שם הספר, הכריכה ומערך השיווק. דרך זו בהחלט ראויה לציון ולחיקוי בעידן של הוצאות ספרים כושלות וחוק הספרים החדש.

לסיכום, תמיד היה לי חלום לנסוע בזמן שני דורות קדימה כדי לראות מה יקרה (ובשום פנים ואופן לא שני דורות אחורה). הספר הזה עזר לי להרגיש זאת במקצת. כולי תקווה שד”ר צזנה ימשיך להעשיר אותנו בתחום עוד שנים רבות (זאת למרות תוחלת החיים הקצרה שהוא מנבא לעצמו ביחס לתוחלת החיים שהוא מעניק לקוראיו…- ע”מ 116 וע”מ 347 בהתאמה).

אסיים בהערה קצרה- הספר עשיר מאוד ומקיף תחומים רבים, כאשר גם בסיומו נשאר טעם של רצון לדעת עוד על הדרך שבה “נכון” לנבא עתיד. בשל כך הייתי כולל בספר עוד פרק קצר או אולי נספח אשר מסביר יותר את המתודות המדעיות לניבוי העתיד ולא רק מציג את התוצרים שלהם. לדעתי הדבר היה נותן לקוראים ערך נוסף.

 

קישורים מצוינים לגבי עתידנות

המכשלות של חיזוי העתיד- גלעד דיאמנט

(ראו שם גם קישורים לפוסטים קודמים בעניין)

עוד על עתידנות- אמנון כרמל

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  [email protected]

file0001486305654כאבי ראש, שרירים ושיניים הם כאבים שניתן להתמודד איתם כהלכה בעזרת תרופות. מאידך, כאבים אשר נגרמים כתוצאה מדלקת- כמו כאבי גב, דלקת פרקים ועוד- הם הרבה יותר קשים לטיפול.
עד היום נעשה לצורך טיפול בכאבים כאלו שימוש במורפין, שמעבר לכך שהוא גורם לתופעות לוואי מסוכנות, הוא סם פסיכואקטיבי ממכר ביותר. מעבר לכך אפשר להזריק סטרואידים לאיזור, אשר אליהם הגוף מתרגל בסופו של דבר.
חומר חדש אשר קרוי רסיניפרטוקסין (RTX) והמבוסס על רעלן המצוי בצמח קוצני דמוי-קקטוס ממרוקו, מעניק תקווה חדשה. הוא מסתמן כחומר אשר מסוגל בהזרקה אחת, להעניק הקלה תמידית מכאב מקומי. הוא עושה זאת באמצעות הרס תאי עצב מיוחדים, תאים אשר מייצרים חלבון בשם TRPV1, והם אלו אשר גורמים לכאב הדלקתי באמצעות העברתו לאורך האקסונים אל המוח- כל זאת בלי לפגוע בתאי עצב אחרים.
את החומר סינתזו חוקרים אמריקאים, בראשם אנדרו מנס, כאשר עד היום נוסה החומר בהצלחה על כלבים וכעת נערך ניסוי להקלת כאביהם של חולי סרטן מתקדמים.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על חלבון TRPV1

דגל הודו-מתוך ויקיפדיה
דגל הודו-מתוך ויקיפדיה

היכולת לשגר אדם לחלל היתה שמורה, עד היום, לשלושה מעצמות- ברית המועצות, ארצות הברית וסין. לאחרונה סוכנות החלל ההודית (ISRO) הצהירה על חזונה לשגר גם היא אדם לחלל ולהצטרף לרשימת המדינות הללו.
הצהרה זו, אשר מלווה בפיתוח של חללית מאוישת, מצטרפת למשימות אחרונות של הודו בתחום החלל כמו שיגור חללית מחקר ראשונה למאדים בסוף אוקטובר  2013(MOM-Mars Orbiter Mission), משימה לחקר הירח (צ’אנדראיאן) ושיגור של לוויינים הודיים רבים, ביניהם לווייני תצפית, תקשורת ולוויינים מטאורולוגיים.
תוכנית החלל ההודית, בניגוד לתוכניות חלל של מדינות אחרות, עובדת בתקציבי משימות זולים. כמו כן המחקר בה לגבי החלל הינו מתקדם ביותר- מה שמרמז על כך שהיא אכן יכולה להיות המעצמה הרביעית אשר תשלח אדם לחלל ותגביר את התחרות בין המדינות בחקר החלל.

מבוסס על ידיעתו של טל ענבר, עיתון גלילאו מ”ס 184, ע”מ 48-49.

 

הודו בחלל- שלל כתבות אחרונות מאתר הידען

קצת על סוכנות החלל ההודית (ISRP)

התמונה מתוך אתר חברת Evena Medical
התמונה מתוך אתר חברת Evena Medical

לאנשים רבים יש ורידים שקשה לראות אותם ולכן הם חווים דקירות מיותרות ובהמשך המטומות (שטפי דם) עד שהאחות מוצאת להם את הוריד הנכון. כמו כן תהליך מציאת הוריד גוזל זמן מיותר, למשל בחדרי מיון, מהמערכת הרפואית.
חברה בשם Evena Medical מקליפורניה פיתחה לאחרונה משקפיים חכמים אשר מצוידים במצלמות ובתאורת אינפרא אדום. בזכות אלו, ניתן לראות את כלי הדם, עד כדי עשרה מילימטרים מתחת לרקמת עור.
התמונה אשר מתקבלת מוצגת על מסך ואותה אפשר לשתף, לאחסן , לשמור בהיסטורית הטיפולים של הנבדק ועוד.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 184, ע”מ 6.

 

קישור אל דף אתר החברה ולסרטון

ראייה ממוחשבת ושימושיה הרפואיים