אמנם סיבת המוות העיקרית בישראל היא מחלת הסרטן, אלא שכיום ברור שגורם סיכון מקשר לסיבות תמותה רבות כתוצאה ממחלות כגון סרטן, מחלות לב, מחלות נשימתיות, סכרת ועוד, הינו זיהום אוויר.

מחקר שהתפרסם על-ידי חוקרים ממשרד הבריאות, ביניהם פרופ’ איתמר גרוטו, ד”ר גרי גינסברג וד”ר אודי קלינר, מצא שזיהום אוויר חלקיקי (זיהום אוויר שנובע מחלקיקים נשימים שקוטרם עד 2.5 מיקרון ומקורם בתחנות כח, תעשייה, תחבורה ועוד), גורם בין 1,608 ל-2,253 מקרי מוות בשנה. כמו כן כימות עלות ההוצאה הכספית שנגרמת למדינה בעקבות זיהום האוויר בשל אשפוזים, איבוד ימי עבודה ועוד מצטבר למיליארדי שקלים בשנה.

המחקר, אשר פורסם בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, אסף מידע מתחנות ניטור בארץ והצליב אותם עם תחלואה הקשורה לזיהום אוויר בהתאם למודלי מחקר מחמירים. הוא מצטרף לשורת מחקרים הנעשים כיום בתחום בעולם (בו, לפי ארגון הבריאות העולמי, מעל 7 מיליון אנשים מתים כתוצאה מזיהום אוויר). אמנם המקור העיקרי לפי המחקרים הינו זיהום תחבורתי, אך עדיין ניתן לעשות דברים רבים אחרים על מנת להקל עליו גם ברמת התעשייה, וכך לאפשר לאנשים לנשום אוויר נקי יותר, להיות בריאים יותר ולחסוך כסף רב למשק הישראלי.

קישור לידיעה- אתר זווית למדע וסביבה

קישור למחקר המלא

תוחלת החיים בישראל לגברים בשנת 2016 עמדה על 80.7 שנים (84.2 שנים בקרב נשים), אך יש גברים שמאריכים שנים הרבה יותר מכך והחוקרים מחפשים סיבות לעניין. לאחרונה מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה, בהנחייתו של פרופ’ גיל עצמון מהמעבדה לגנטיקה ואפיגנטיקה של זקנה ואריכות ימים, גילה שמוטציה בגן לקולטן של הורמון הגדילה (growth hormone – הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו בין היתר לווסת ייצור חלבונים ולהמריץ צמיחת עצמות אצל ילדים ומתבגרים-ע.ב.ח.) תורמת להארכת חיים של גברים בעשר שנים בממוצע.

מחקרים קודמים אישרו שפגיעה במסלולים גנטיים וביולוגים הקשורים להורמון הגדילה ולפקטור גדילה דמוי אינסולין (IGF-1 ; הורמון חלבוני טבעי המיוצר בעיקר בכבד, בעל מבנה דומה מאוד לאינסולין שיש לו חשיבות גדולה בגדילת ילדים) תורמים  לאריכות ימים. במחקר הספציפי בוצעו מיפויים גנטיים לארבעה אוכלוסיות של גברים בני מעל ל-100 מכל רחבי העולם, אשר הושוו למיפויים גנטיים מקבוצת בקרה של גברים בגילאי 70. בכל קבוצות הגברים מעל גיל 100 נמצאה מוטציה שבה חסר אקסון 3 בגן לקולטן של הורמון הגדילה, ואילו בקבוצת הבקרה לא נמצאה המוטציה. מוטציה זו כמובן איננה הסיבה היחידה לתוחלת חיים ארוכה, אך הימצאותה מבטיחה כמעט בוודאות עשר שנות חיים נוספות למי שנושא אותה.

מוטציה זו שונה בדרך השפעתה ממה שקורה בדרך כלל בטבע, כיוון שהיא אמנם גורמת לתאים לקלוט פחות את הורמון הגדילה, אבל כאשר ההורמון נקלט בקולטן, ביטוי החלבונים בתוך התא מוגבר פי כמה וכמה ולכן האנשים עם המוטציה גבוהים ב-3 סנטימטרים בממוצע מכאלו ללא המוטציה. בטבע , בדרך כלל פרטים נמוכים יותר של אותו המין חיים שנים רבות יותר. כעת החוקרים מנסים להבין יותר לעומק את המכניזם שעומד מאחורי גילוי זה.

קישור למאמר על המחקר- אתר sciencemag

קצת על תוחלת חיים בעולם

פלואורסנציה היא תופעה שבה ישנה פליטה ספונטנית של אור ממולקולה הנמצאת במצב מעורר, כתוצאה מבליעת אור או קרינה אלקטרומגנטית, כאשר אורך הגל של האור הנפלט יותר גדול מאורך הגל של האור הנבלע- למשל אור אולטרה-סגול גורם לפליטת אור ירוק או כחול. פלואורסנציה אצל בעלי חיים ימיים היא יחסית דבר נפוץ, אך היא הרבה פחות נפוצה ביבשה (הגחליליות יוצרות אור בעזרת חיכוך, לא מדובר בפלואורסנציה- ע.ב.ח.). אפשר לראות אותה אצל מינים מסוימים של תוכים או עקרבים ובין השאר היא משמשת לתקשורת.

לאחרונה גילו חוקרים מארגנטינה וברזיל מין צפרדע בשם Hypsiboas punctatus (צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית) אשר זוהרת באור אולטרה-סגול בצבעים של ירוק וכחול. החוקרים גילו שהפעם מדובר בסוג מולקולות חדש שנמצאות אצל הצפרדעים בבלוטות הלימפה, בעור ובהפרשות מבלוטות בעור ומטרתם כנראה לסייע לצפרדעים לתקשר ולאתר אחת את השנייה בעזרת הפלואורסנציה.

הבנה לגבי הדרך שבה מבוצעת פלואורסנציה אצל בעלי חיים עוזרת לחוקרים לשלב אותה במחקרים ביולוגיים שונים ואז לשפר את יכולת האיתור והצפייה במרכיבים מסוימים הנחוצים למחקר.

למאמר המקורי של הידיעה

סרטון המראה כיצד הצפרדע זוהרת בחושך- אתר יוטיוב

קצת על פלואורסנציה

בשנות השלושים העלו חוקרים השערה שהיונקים הקדמונים התאימו עצמם לפעילות לילית כדי להימנע ממפגש עם הדינוזאורים ועברו לפעילות יומית רק כאשר הדינוזאורים נכחדו. בעידן המזוזואיקון, הדינוזאורים והיונקים חיו ביחד באותן סביבות, היונקים היו נחותים מהדינוזאורים ואם הם היו פעילים כמוהם ביום (הדינוזאורים הם זוחלים ולכן זקוקים לקרינת השמש כדי להתחמם ולחיות), הם היו נכחדים. כעת קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איששו לראשונה השערה זו.

המחקר בוצע על-ידי הדוקטורנט רועי מאור ופרופ’ תמר דיין מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב תוך שיתוף מדענים מ-UCL (University College London), ובו הם ביצעו שיחזור מורכב של דפוסי הפעילות הקדומים של היונקים כאשר הם מתייחסים לכל סוגי היונקים (יונקי שלייה – כמו רוב היונקים, יונקי כיס – כדוגמת הקנגורו, ויונקי ביב – כדוגמת הברווזון, יונקים שמטילים ביצים ולאחר הבקיעה מניקים את הוולדות). התברר שאכן האב הקדמון של היונקים וגם היונקים המוקדמים שלאחריו היו פעילי לילה, ופעילות יומית חלקית התחילה להופיע אצלם כ-200,000 שנה לאחר היכחדות הדינוזאורים, הרף עין מבחינה אבולוציונית. בהמשך הפכו להיות חלק מהיונקים פעילי יום מוחלטים, כדוגמת הקוף והאדם, שחוש הראייה שלהם מותאם באופן מובהק לאור היום.

מחקר זה הוא מחקר הראשון המאושש את ההשערה שבעקבות היכחדות הדינוזאורים עברו היונקים לפעילות יומית, מה שתרם לשגשוגם בהמשך.

קישור למחקר- אוניברסיטת תל אביב

בשנים האחרונות חלה התפתחות מסיבית בשיתופי הפעולה המדעיים בארץ בכלל ובעיר חיפה בפרט. לאחרונה נוסף לכך נדבך נוסף בדמות בניין רב קומות אשר יבנה בקריה הרפואית רמב”ם וירכז תחתיו מכונים ומעבדות, חלקם קליניים וחלקם מחקריים, של אוניברסיטת חיפה, הקריה הרפואית רמב”ם, הטכניון וחברות הזנק שונות.

הבניין החדש יקרא “מגדל תגליות הבריאות” והתרומה לבנייתו, בסך 62 מיליון דולר, ניתנה על-ידי הקרן ע”ש לאונה והארי הלמסלי האמריקאית. הבניין יכיל 20 קומות ובו ישתפו פעולה חוקרים ורופאים מהקריה הרפואית רמב”ם, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מיזמים הקשורים לתעשיית הציוד הרפואי, תעשיית התרופות והתחום המתפתח של המחשוב הרפואי והביג דאטה.

המגדל ייצור סביבה פורייה לקידום מחקרים רפואיים, לטיפול קליני ויהווה חממה לחברות ביוטכנולוגיה, ביורפואה ותחומי מחקר אחרים הקשורים למדעי החיים. בעזרתו תוכל הקריה הרפואית רמב”ם להתייצב לצד בתי החולים המובילים בעולם בתחום הטיפול והמחקר.

קישור לידיעה- אתר הקריה הרפואית רמב”ם

פעילות גופנית היא דבר מומלץ. היא תורמת לשמירה על משקל גוף בריא, צפיפות עצם גבוהה, כוח שריר, גמישות, חיזוק המערכת החיסונית, הפחתת דיכאון ועוד. מאידך מחקר סקירה חדש, אשר פורסם לאחרונה בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics, מגלה שפעילות גופנית מאומצת עשויה להוביל לתסמינים גסטרואינטסינאליים (תסמינים הקשורים למערכת העיכול) ואף לפגוע במערכת העיכול.

במחקר הסקירה סקרו החוקרים חמישה מאגרי מידע על מנת לזהות פרסומים אשר קישרו בין פעילות גופנית מאומצת לסימני נזק במערכת העיכול כגון חדירות, תנועתיות יתר, אנדוטוקסמיה (רעלנים בדם אשר מקורם בדופנות התאים של חיידקים) והפרעות ספיגה. התברר שככל שהפעילות הגופנית היתה עצימה יותר ומשכה ארוך יותר, כך חלה עלייה במדדי הנזק למערכת העיכול שהוזכרו מעלה. בנוסף חלה עלייה גם בהפרעות אחרות כדוגמת ליקוי בהתרוקנות קיבה והאטת מעבר במעי דק.

חשוב לשים לב שמדובר אך ורק בפעילות מואצת בסטרס פעילות של לפחות שעתיים בצריכת חמצן מקסימאלית של 60% ומעלה, כאשר סטרס חום וריצה (כדוגמת מה שקורה לאלו שרצים מרתונים) החמירו את המצב. פעילות גופנית מתונה נמצאה כמומלצת גם לאנשים בריאים וגם לאנשים עם מחלת מעי דלקתית או הפרעות בתפקוד מערכת העיכול.  כמובן שיש לאשר מסקנת מחקר זה בעזרת מחקרים נוספים על מנת לראותה כקבילה.

קישור לסקירה על המחקר- אתר sciencedaily

קישור לתקציר המחקר עצמו- אתר onlinelibrary

הלוויין הישראלי הראשון לחקר הסביבה של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית, שוגר היום, 2 באוגוסט, בהצלחה ממרכז החלל האירופי בקורו בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל) על גבי משגר “וגה”. כשעה וארבעים לאחר מכן ונוס נפרד מהמשגר ונכנס למסלולו בחלל בגובה 720 ק”מ.

משקלו הכולל של משגר וגה בעת השיגור היה 137 טון, וגובהו כ-30 מטרים כגובה בניין. מערכת שיגור משוכללת ומדויקת דואגת לכך שכל לוויין נפלט מהמשגר בתזמון המתאים למסלולו. עד כה רשם “וגה” מאה אחוזי הצלחה בשיגורים.

בשעה 6:18 בבוקר שעון ישראל, נפרד ונוס מהמשגר ובסביבות 10:30 בבוקר שעון ישראל צפויה להתקבל תשדורת ראשונה מהלוויין לחדר הבקרה בתעשייה האווירית כאשר ונוס יחלוף מעל ישראל. בסביבות השעה 12:00, כשש שעות לאחר השיגור, צפויה להתקבל התשדורת השנייה. תמונות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין, שאותן יצלם ונוס בישראל, יתקבלו לאחר כשבוע מהשיגור והתמונות לאחר עיבוד יופצו למשתמשים כשלושה חודשים לאחר השיגור. ונוס מתוכנן לפעול בחלל במשך 4.5 שנים שלאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר. במסגרת תוכנית חינוכית שפיתחה עמותת תעישיידע (ורצה מזה שנה), תלמידים מראשל”צ ומרחובות ינתחו את תצלומי האוויר שיתקבלו מהלוויין.

הכלבים, לפחות ברוב המקרים, הם בעלי חיים חברותיים, צייתנים ונוחים- זאת בניגוד לתנים או לזאבים השייכים גם למשפחת הכלביים. מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון בראשותה של ברידגט פון הולדט (Von Holdt) ושפורסם בכתב העת Science Advances, זיהה שינויים גנטיים הקשורים לכלבים ובני אדם, וטוען שיש בסיס גנטי משותף המסביר את החברותיות הרבה אצל כלבים ואצל לוקי תסמונת נדירה (תסמונת וויליאמס-בורן ) בין בני האדם.
תסמונת ויליאמס בורן (Williams-Beuren Syndrome) הינה תסמונת שבה קיימת מוטציה בכרומוזום 7 אשר נובעת מטרנספוזונים (Transposon), רצפי DNA ניידים אשר מתמקמים באיזור של כרומוזום זה (האיזור נקרא WBSCR-WBSCR Williams-Beuren Syndrome Chromosome Region). הלוקים בתסמונת זו סובלים משלל תסמינים במערכות רבות בגוף, אך בין השאר הם ניחנים בחברותיות יתר, חריצות, שפה עשירה, עניין גבוה במערכות יחסים ובאנשים.
המחקר כלל תצפיות התנהגות וריצופים גנטיים על כלבים, והדגים את השינוי הגנטי בכרומוזום 6 של הכלבים המבויתים (ולא אצל זאבים שאינם מבויתים), הדומה לשינוי בכרומוזום 7 של לוקי תסמונת ויליאמס בורן הנובע מטרנספוזונים. מחקר זה יכול להעיד על איזור גנטי ספציפי אשר אחראי לחברותיות אצל כלבים ואנשים, אך נדרשים מחקרי המשך על מנת לאשר זאת.

כתבה על המחקר באוניברסיטת פרינסטון

קישור אל המאמר המדעי

הידיעה באתר הידען

קצת על תסמונת ויליאמס בורן