ממותה היא חיה אשר נכחדה לפני כ-4,500 שנה. היא דומה לפיל, אך גדולה ושעירה ממנו. בספטמבר 2012  גילו חוקרים מרוסיה ודרום קוריאה שרידי ממותה קבורים בסיביר. בנוסף הם גילו שקיימים תאי דם שהפיחו בהם את התקווה שניתן לייצר שיבוט לממותה.
ניסיונות לשיבוט של ממותה נעשו גם בעבר, ללא הצלחה. התהליך הוא לקיחת חומר גנטי שנותר מהממותה, החדרתו לביצית שרוקנו ממנה את החומר הגנטי והשרשתה בתוך רחם הפילה.
גם בסיטואציה שבה קיימים תאי דם אשר נותרו מממותה אשר חיה לפני כ-15 אלף שנה, תהליך השיבוט הינו תהליך שקשה לבצע, גם בגלל מספר התאים הקטן וגם בגלל התהליך המורכב.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הממותה

אפילפסיה נגרמת בעקבות פעילות חשמלית מוגברת במוח. הטיפול בה הוא לרוב תרופתי, אם כי התרופות אינן עוזרות לכולם, וגם לאלו שהם עוזרות- לא תמיד הם מצליחות למנוע את ההתקפים אשר מאפיינים את המחלה.
מחקר חדש, אשר נעשה על עכברים, הראה שהשתלה חד-פעמית של תאים עובריים, שמקורם בחלק הגחוני של המוח הגדול, אל תוך ההיפוקמפוס, איזור דומיננטי בהתקפי האפילפסיה, יכולה למנוע את הופעת ההתקפים או להחליש אותם במידה ניכרת.
פתרון שכזה, במידה ויגיע לניסויים בבני אדם, יכול להביא מזור לחולי אפילפסיה רבים אשר איכות חייהם נפגעת בצורה דרסטית ולאפשר להם חיים תקינים.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

קישור לידיעה-אתר גלילאו

קישור לידיעה- אתר Nature

קצת על אפילפסיה

רעיון השזירה הקוונטית טוען שחלקיקים יכולים להיות מקושרים ביניהם ללא תלות במרחק שביניהם וללא קשר למהירות האור, כך שכאשר מבצעים מדידה על חלקיק אחד, יכולים לדעת איזו מדידה יציג החלקיק האחר. לאחר המדידה החלקיקים כבר לא שזורים זה בזה.
מחקר חדש בראשותו של פרופ’ חגי אייזנברג ותלמיד המחקר אלי מגידיש מהאוניברסיטה העברית הצליח להדגים מצב שזור של שני פוטונים שלא היו מרוחקים במרחב אלא בזמן. החלקיק הראשון נמדד וחדל להיות עוד לפני שנוצר החלקיק השני השזור אליו.
ניסוי זה אינו מאפשר כמובן יכולת ידיעה לגבי העבר או העתיד, כיוון שמי שמודד חייב לקבל מסר קלאסי, משמע מסר שעומד במהירות האור, על מנת לפרש את התיאור הפיזיקלי של הפוטון הראשון.

מבוסס על ידיעתה של תמר רבינוביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 52.

קישור לידיעה- האוניברסיטה העברית

מהי שזירה קוונטית?

המדענים מחפשים תשובה לשאלה מדוע לפני מיליארדי שנים היו בכדור הארץ תנאים נוחים להיווצרות של חיים ואילו כיום הם אינם.
מחקר אמריקאי חדש אשר בוצע באוניברסיטת דרום פלורידה בראשותו של פרופ’ מתיו פאסק, ביצע תיעוד של קיום הזרחן באבנים מעידן האדן ומעידן הארכאיקון, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, והראה שהזרחן היה נפוץ מאוד בתקופה הזו. המדענים סבורים שאותו זרחן הגיע לכדור הארץ בתוך בעזרת מטאוריטים, כשהוא עטוף במינרליים.
זרחן זה יכול היה להיכנס כמרכיב לתרכובות אורגניות ולספק האנרגיה הדרושה לשם יצירת מוליקולות שיצרו את החיים על פני כדור הארץ.

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

מהו הזרחן?

מחלת השפעת היא מחלה אשר עולה למשק כסף רב. כמו כן היא לעיתים מסכנת חיים, בייחוד מגפות השפעת האחרונות כדוגמת שפעת החזירים ושפעת העופות.
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ’ עופר מנדלבוים והדוקטורנט יותם בר-און מגלה שנגיף השפעת מסוגל להתחמק מפעילותם של תאי ההרג הטבעיים בגופנו בזכות חלבון אשר נקרא נוראמינידאז.
חלבון הנוראמינידאז, מעבר לכך שהוא עוזר לנגיף להתפשט ולהגיע למערכת הנשימה, הוא גם מנטרל את הקולטנים על-פני תאי ההרג וכך מונע מהם לאתר את נגיפי השפעת.
בעקבות גילוי זה, מציעים החוקרים להתמקד בתרופות אשר מחזקות את פעילות תאי ההרג ולא בתרופות אשר מתמקדות בנוראמינידאז ואשר יכולות להביא לעמידותם של הנגיפים.

מבוסס על ידיעתה של תמר רבינוביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 50-51.

קישור לידיעה- האוניברסיטה העברית

קצת על נגיף השפעת