תחילת חייו של כדור הארץ לוותה בהפצצות רבות מהחלל, בין השאר בכמויות גדולות של שביטים ואסטרואידים, אשר הביאו אליו חומר אורגני רב.
בתוך השביטים ישנם חומרים כגון מים, מתנול, פחמן דו-חמצני ואמוניה. בצירוף פגיעה בקרקע, אשר מספקת אנרגיה רבה, יכולות להתרחש תגובות כימיות.
מדענים מהמעבדה הלאומית ע”ש לורנס ליברמור ומאוניברסיטת אונטריו הצליחו לדמות במודלים ממוחשבים אירועי פגיעה כאלו ולהראות כיצד נוצרו תוצרים כימיים פחמניים אשר יכלו להביא להתפתחות חיים על פני כדור הארץ.
עצם עוצמת השביטים בכדור הארץ מנעה את הצורך בזרזים או בתנאים מיוחדים על מנת שייווצרו תרכובות אורגניות שכאלו.
תוצאת מחקר זו תומכת בהשערת הפנספרמיה אשר טוענת שמוצא החיים הוא מחומרים אשר היו בחלל והגיעו לכדור הארץ.

קישור לידיעה-אתר הידען

מהי תיאורית הפנספרמיה?

מחקר אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד מצא קשר חזק בין גודל ההיפוקמפוס של ילדים לבין היכולת שלהם ללמוד מתמטיקה.
במחקר זה נבדק גודל ההיפוקמפוס של 24 ילדים בני שמונה עד תשע בעזרת בדיקת MRI.  לאחר בדיקה זו אומנו הנבדקים במשך שמונה שבועות בתרגילי מתמטיקה והתברר שאלו שהיו בעלי ההיפוקמפוס הגדול יותר אופיינו ביכולת טובה יותר ללימודי מתמטיקה.
ממצא זה מפתיע מאחר שעד היום לא היה ידוע קשר בין גודל ההיפוקמפוס לבין יכולת מתמטיות. כמו כן התגלה במחקר שגם לחוזק הקשרים בין ההיפוקמפוס לאזורי הזיכרון במוח היתה השפעה על היכולת המתמטית.
כל זה מראה למבנה המוח יש השפעה על הצלחת התלמיד בלימודי המתמטיקה, כך שבעתיד יהיה אפשר לחזות אילו תלמידים יצליחו יותר בלימודי המתמטיקה ואילו פחות.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

קישור לידיעה

מהו ההיפוקמפוס?

טלסקופ קפלר שוגר במרס 2009 אל מסלול סביב השמש המרוחק כ-96 מיליון ק”מ מכדור הארץ במטרה למפות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
לאחרונה הודיעה סוכנות החלל האמריקאית על תקלה חמורה בטלסקופ אשר יכולה להשבית אותו. התקלה גרמה לשתי גלגלות ייצוב מתוך ארבע הקיימות לצאת מכלל פעולה- מה שהכניס את הטלסקופ ל”מצב בטוח” ולחוסר פעילות.
תיקון התקלה בידי אסטרונאוטים אינו אפשרי בשל הריחוק הרב של הטלסקופ, אם כי עדיין קיימת האפשרות שאחת הגלגלות תחזור לפעול בזכות נוזל הסיכוך שהתפשט בה.
טלסקופ קפלר הצליח לאתר, במהלך ארבע שנות פעילותו, כ-132 כוכבי לכת וכ-2,740  מערכות שמש חדשות בגלקסיה שלנו- הישג חסר תקדים. בשנת 2017 ישוגרו לחלל שני טלסקופים חדישים- TESS  של נאס”א ו-Cheops של סוכנות החלל האירופאית, אשר ימשיכו את עבודתו של קפלר באיתור כוכבים ומערכות שמש נוספות.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 17-18.

קישור לידיעה-אתר הארץ

מאגר תמונות אשר צולמו על ידי קפלר

קצת על טלסקופ קפלר

ברחבי אסיה ואירופה מדברים בשפות רבות ושונות. מאידך מחקר בריטי אשר פורסם ב”גארדיאן” מגלה שישנם מילים אשר בסיסן משותף בכל השפות.
החוקרים סבורים שמקור כל השפות הוא בשפה אחת אשר דוברה בדרום-אירופה בסוף תקופת עידן הקרח, לפני כ-15 אלף שנים לפחות. שפה זו התפלגה לשבע שפות, אשר התפלגו גם הן במהלך השנים, בהתאם לנדודי בני האדם אז, והתיישבותם באזורים נפרדים.
השפה היא תלוית תרבות, כך שעצם מגוון השפות הביא למגוון התרבויות אשר אנחנו רואים כיום.

מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 14.

קישור לידיעה-עיתון גלילאו

תורת האבולוציה טוענת, בין השאר, שניתן למצוא דמיון בתפקוד בין מינים שונים, אשר קרובים זה אל זה מבחינת העץ האבולוציוני. בהתאם לכך, תכונות רבות של בני האדם, אשר נראים כייחודים לנו, נמצאו גם אצל פרמיטים אחרים- כמו לדוגמה היכולת שלנו להזיז את אצבעותינו במהירות ובדייקנות וכמו השימוש בכלים. מאידך השפה, יכולת הדיבור והתחביר האנושי, היא דבר שלא ברור עדיין מה המקבילה החייתית שלו.
מחקר אחרון שנעשה על-ידי חוקר אמריקאי בשם ת’ור ברגמן (Bergman) אשר חקר קופי ג’לדה, הראה שכאשר קופים אלו ממצמצים בשפתיהם, הם משמיעים קול ברבור אשר יש לו דמיון גדול לדיבור האדם.
מחקר זה מצביע על האפשרות שהברבור הוא אולי הצעד הראשון בדרך להתפתחות השפה ומחזקים את סברת החוקרים שהשפה שלנו לא התפתחה מתקשורת קולית רגילה, אלא מהוספת קולות להבעות פנים נפוצות.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונועם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 11.

קישור לידיעה- science direct

וידאו של ברבור קופי הג’לדה

במסגרת הניסיונות לעבור לשימוש באנרגיה מתחדשת ולא באנרגיה מתכלה, נבנה לאחרונה בעיר המבורג שבגרמניה, בניין שבחלונותיו נמצאות אצות.
צדדיו של הבניין פונים אל השמש כשבהם ממוקמים מיכלים מלאי אצות. האצות מקבלות פחמן דו-חמצני ומים באופן קבוע ומספקות לבניין ביו-דלק אשר מוזרם לגנרטור ומספק אנרגיה לבניין.
בניין זה, אשר מכיל 15 דירות, נבנה במשך כשלוש שנים והוא הינו הראשון מסוגו בעולם. בעתיד בניית בנינים נוספים שכאלו יכולה להוריד עומס ניכר ממערכת החשמל ומהשימוש במקורות מתכלים ומזהמים כמו פחם ונפט.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 11.

קישור לידיעה

מהי אנרגיה מתחדשת?

סוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) היא בעצם מחלה אוטואימונית אשר מתפרצת כאשר תאי מערכת החיסון הורסים את תאי הלבלב, תאים אשר תפקידם לשחרר אינסולין המווסת את כמות הסוכר בדם. במחלה זו חולים כחצי מיליון ילדים בעולם כשיותר ויותר חולים בה.
“השערת התברואה” (Hygiene Hypothesis) קובעת כי היתקלות המערכת החיסונית במהלך הילדות עם מיקרואורגניזמים כמו חיידקים וטפילים אחרים מלמדת את הגוף מה לתקוף ומגינה עליו מפני מחלות אוטואימוניות.
חוקרים מאוניברסיטת מלטה גילו מסקר מחקרים ונתונים שככל שבמדינה יש פחות תמותה ממחלות זיהומיות (בשל חוסר היחשפות), כך שיעורי התחלואה בסוכרת עולים. ממצא זה מאושש את תיאוריית השערת התברואה, אך לא מוכיח אותה, כיוון שיכולים להיות משתנים מתערבים אחרים אשר יכולים להביא לממצאים אלו.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על מחלת הסוכרת

רעיון השימוש באנרגיה מתחדשת ולא באנרגיה מתכלה לובש לעיתים צורות משונות. לאחרונה, קבוצה קטנה של חובבי מדע וביוטכנולוגיה מארצות הברית, התחילה לנסות לפתח עצים זוהרים בחושך, אשר יחליפו את פנסי הרחוב וכך יחסכו בחשמל.
השיטה שבה משתמשת קבוצה זו קרויה “ביולוגיה סינתטית”, סוג של הנדסה גנטית, שבה “שותלים” גנים של אורגניזמים מאירים בתוך זרעי העצים ואז מנביטים עץ בעל תכונות זוהרות.
פרויקט זה, אשר מצד אחד יכול להוות פריצת דרך מרעננת לרחובותינו, מעורר מחלוקות רבות מצד אירגונים סביבתיים בשל יצירת חיים חדשים אשר יכולים להזיק לבתי גידול אחרים בטבע.

מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 15.

קישור לידיעה-עיתון גלילאו