משלחת בינלאומית, שבה השתתפו גם חוקרי מערות מהאוניברסיטה העברית, הצליחה להגיע לעומק של מעל 2,000 מטרים מתחת לאדמה. השיא הושג במערה בדרום רוסיה (גאורגיה) בשם “וורוניה או מערת “קרוברה-וורוניה”, מערה אשר נחשבת ל”אוורסט של המערות”. עומקה של המערה כ-2,140 מטרים.
חקר המערה בוצע על-ידי משלחת בינלאומית של 9 מדינות, כשמטרתו היתה, מעבר למחקר, לשבור את שיא העולם בהגעה מתחת לקרקע, הישג שאותו השיג צוללן מהמשלחת כשהגיע לעומק של 2,196 מתחת לפני האדמה,  חמישה מטרים יותר מהשיא הקודם. מע
השהות במערה היתה לא קלה בגלל הקור העז ובגלל הצורך לעבור קטעי צלילה. שיטפון ופעולת חילוץ של צוללן שנהרג עיכבו גם הם את המשלחת.

קישור לידיעה

על מערת וורוניה- המערה העמוקה בעולם

ענבר הוא סוג של אבן חן או חומר אשר נוצר מהתמצקות של שרף עצים, בעיקר עצי מחט. השרף יכול להכיל בתוכו גם מאובנים עתיקים אשר “הוקפאו” בתוך הענבר.
לאחרונה התגלו בצפון מזרח איטליה, באיזור האלפים הדולומיטים, זבוב וקרדית, אשר הינם עתיקים ביותר מ-100 מיליון שנה מאשר מאובנים שנמצאו בדוגמאות ענבר קודמות.
מקורם הוא בעידן השלישוני, לפני 230 מיליון שנה. העידן השלישוני התרחש מיד לאחר ההכחדה ההמונית הגדולה בהיסטוריה, הכחדת הפרם, שבה הוכחדו 90%  מהחיים על פני כדור הארץ, כאשר לאחר ההכחדה התרחשו שינויים כבירים בצמחייה ובבעלי החיים ששרדו. למרות זאת, התברר שהקרדיות דומות דמיון מפתיע לקרדיות החיות כיום.

קישור לידיעה-sciencedaily

מהו ענבר?

קצת על הכחדת הפרם-טריאס

גלקסית שביל החלב היא חלק מקבוצת גלקסיות אשר נקראת “הקבוצה המקומית”. מקיפים אותה שני גלקסיות ננסיות, אשר נקראות “ענני מגלן” (ענן המגלן הגדול וענן המגלן הקטן) אשר גם שייכות לקבוצה המקומית.
לאחרונה התגלה שקיימות גלקסיות נוספות אשר מאוד דומות בסביבתן לגלקסיית שביל החלב, דבר שנחשב עד היום לנדיר מאוד.
במהלך סקירת סביבתן של גלקסיות רבות, התגלה ש-3% מהגלקסיות, אשר דומות לשביל החלב, מוקפות גם הם על ידי גלקסיות קטנות כמו ענני מגלן, כשמתוך אלו שתי גלקסיות תאמו באופן כמעט מוחלט לגלקסיית שביל החלב.

קישור לידיעה- sciencedaily

גלקסיית שביל החלב

קצת על ענני מגלן

אופטוגנטיקה היא שיטה חדשה אשר בה מופעלים נוירונים במוח בעזרת אור.
תאי הנוירונים שלנו מופעלים בעזרת שינויים אלקטרו-כימיים אשר פותחות תעלות יונים בקרום התא ויוצרות זרם חשמלי אשר מכונה פוטנציאל פעולה.
פוטנציאל פעולה זה נוצר, בדרך לא טבעית, על-ידי אלקטרודות וכיום גם על-ידי אור.
השפעת האור על התא מתאפשרת בעזרת חלבונים הנקראים אופסינים (opsins) אשר מופעלים בטבע על-ידי אור ומביאים לפעילות חשמלית נוירולוגית- כמו למשל בעין.
השתלת אופסינים אלו על-פני תאים אחרים, למשל בתוך המוח, ואז באמצעות תכנותם כך שצבעים שונים של אור יפעילו אותם או ימנעו את הפעלתם, יכולים החוקרים לגרום להפעלת תאים ספציפיים במוח וללמוד עליו ועל מחלות הקשורות בו.

קישור למידע נוסף ומחקרים הקשורים לאופטוגנטיקה- אתר הידען

קישור להסבר נוסף על אופטוגנטיקה- מכון ויצמן