צוות חוקרים בריטי בשילוב חוקרים מדנמרק גילה לאחרונה מכתש חדש שגילו מוערך ב-3 מיליארד שנה ליד איזור מניטסוק במערב גרינלנד והוא הינו המכתש העתיק ביותר שהתגלה עד היום.
מכתשים נוצרים בעקבות פגיעות של אסטרואידים גדולים או כוכבי שביט בכדור הארץ. כשאנחנו מסתכלים על הירח, אנחנו יכולים לראות את המכתשים הרבים שעליו. כדור הארץ, בשל היותו גדול יותר ולכן גם בעל כוח משיכה חזק יותר מהירח, משך בעברו מספר רב יותר של אסטרואידים לכיוונו. מכתשים אלו, בגלל השפעת האטמוספירה ונדידת היבשות, היטשטשו ולכן החוקרים מכירים כיום כ-180 מכתשי פגיעה. הגדול ביניהם ומה שסברו שהוא העתיק ביותר היה מכתש בגודל 300 ק”מ בדרום אפריקה שגילו כ-2 מיליארד שנה.
גודל המכתש החדש הוא 100 ק”מ ועומקו היה כ-25 קילומטרים. במכתשים כאלו יש סיכוי רב למצוא משאבי טבע נחוצים.
תג: חדשות המדע
פלוטו בעל חמשת הירחים
פלוטו התגלה בשנת 1930, כשבשנת 2006 הוחלט להחזיר אותו לרשימת כוכבי הלכת, ולסווג אותו ככוכב לכת ננסי. למרות היותו קטן, התגלו כבר מספר ירחים המקיפים אותו ולאחרונה התגלה גם ירח חמישי.
שמות הירחים הם כארון, אשר התגלה ב-1978, ניקס והידרה אשר התגלו ב-2005, ירח שנקרא כרגע p4 וירח נוסף שנקרא p5. שני הירחים האחרונים התגלו על-ידי החללית ניו-הורייזנס.
החוקרים מתלבטים בשאלה האם הירחים נוצרו מתוך פלוטו בעקבות התרסקות של עצם גדול עליו, כפי שקרה לירח של כדור הארץ, או פשוט נלכדו בכוח משיכתו של פלוטו.
גילויים חדשים לגבי מערכת כוכב כפול
מערכת כוכב כפול היא מערכת שבה שני כוכבים מקיפים זה את זה. על מנת ששני כוכבים אלו לא התמזגו לכוכב כפול חייב להיות מרחק מסוים ביניהם.
לאחרונה התברר שהמרחק הזה יכול להיות קטן יותר ממה שחשבו עד היום.
טלסקופ אינפרה-אדום הבריטי בהוואי הצליח לבצע את המדידה הראשונה של מערכת כוכב כפול של ננסים אדומים (ננס אדום הוא כוכב קטן וקר יחסית לשמש שלנו ולכן עוצמת אורם חלשה- זו הסיבה שקשה לאתר אותם).
במדידות נוספות של המרחק בין ננסים אדומים נמצא שיש כאלו שקרובים אחד לשני עד כדי זמן הקפה של פחות מ-5 שעות בין אחד לשני, מה שנחשב לבלתי אפשרי עד היום.
לאן נעלמה כמות אבק כוכבים בגודל מערכת השמש שלנו?
איזורים המכילים אבק כוכבים נמצאים במקומות שונים בחלל- כמו למשל בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. איזורים אלו בחלל הם המקומות שבהם נוצרים מערכות שמש צעירות ופלנטות.
בשנת 2010 נעלמה כמות אבק, בגודל מערכת השמש הפנימית שלנו, מסביב לכוכב אשר נמצא במרחק של כ-450 שנות אור מכדור הארץ, באיזור קונסטלציית קנטאורוס (קבוצת כוכבים דרומית גדולה הכוללת את הכוכב הקרוב ביותר אל מערכת השמש שלנו, פרוקסימה קנטאורי). היעלמות שכזו לא נצפתה אף פעם לפני כן.
מדובר בדיסקת אבק סמיכה יותר מהטבעות של שבתאי, והחוקרים, מזה שנתיים וחצי, לא מצליחים למצוא מודל שמסוגל להסביר לאן נעלם אבק זה.
את המחקר בנושא מוביל פרופ’ בנג’מין צוקרמן מאוניברסיטת קליפורניה ולדבריו הדבר יכול לשנות את מה שהאסטרונומים חושבים על צורת היווצרות מערכות שמש.
רשת כלי דם תלת-ממדית לתמיכה באיי לבלב
חוקרים מהטכניון הצליחו לבנות רשת תלת ממדית של כלי דם מהונדסים אשר נותנים תמיכה לאיי לבלב (איי לנגרהנס- תאים אשר מייצרים אינסולין בלבלב).
עד היום השתלות של איי לבלב בגוף נחלו כישלון והסברה היתה שהדבר קורה בגלל בעיה איסכמית, משמע בעיה באספקת הדם לתאים אלו.
המחקר, בראשותה של פרופסור שולמית לבנברג ותלמידתה קרן פרנסיס, הראה שיצירת רשת תלת-מימדית שכזו שיפרה אצל עכבר את הישרדותם של התאים ואז שיפרה את יכולת הגוף להפריש אינסולין ולהתמודד עם מחלת הסכרת.
חלקיקי ניטירינו וגלים גרביטציוניים בסופרנובות
סופרנובה היא תופעה שבה כוכב מאסיבי, בגודל של כ-10 מסות שמש ומעלה, מתפוצץ. בגלקסיית שביל החלב מתפוצצים כשני כוכבים כל מאה שנה.
הפיצוץ מביא לזהירת הכוכב ולפליטה של חלקיקי נייטרינו, חלקיקים ניטרליים ממשפחת הלפטונים אשר נוצרים מהתמזגות של פרוטון ואלקטרון.
הנייטרינו יוצרים כפלים במרחב-זמן אשר נקראים גלים גרביטציוניים (גלי כבידה).
צוות בראשות פרופ’ כריסטיאן אוט, מהמכון הטכנולוגי בקליפורניה, הריצו סימולציות והגיעו למסקנה שתדירות האוסילציה של חלקיקי הנייטרינו והגלים הגרביטציוניים הנפלטת בסופרנובה של כוכב זהה למהירות סיבובו (במידה ואכן ליבתו מסתובבת מהר לפני שהוא מתפוצץ).
הגילוי הזה יכול לתרום להבנת הסיבה לסופרנובה, שהיא עדיין איננה ברורה ולקשר לסיבוב המהיר של הכוכב לפני התפוצצותו.
התגלתה קבוצת גנים חדשה המשפיעה על האינטליגנציה
גנטיקה משפיעה על האינטליגנציה, זה די ברור לחוקרים, אלא שעד היום הגנים הצליחו להסביר רק כ-20% מהשונות הגנטית.
מחקר אמריקאי חדש של ד”ר פול תומפסון מאוניברסיטת קליפורניה זיהה 24 וריאנטים בשישה גנים אשר משפיעים על בנייה ובידוד הקשרים במוח וכך מביאים לשיפור במבחני ה-IQ.
המחקר ששילב הדמייה מוחית, בדיקה גנטית וביצועים במבחני IQ , גילה שככל שרבים הווריאנטים בגנים אצל האדם, כך עולה האינטליגנציה שלו בזכות בידוד טוב יותר של מסלולים עצביים, מה שמשפיע על מהירות הדחפים, ובזכות יצירת ממברנות תא וקשרים, מה שמאפשר איחסון מידע לטווח קצר תוך ביצוע משימות מנטליות.
מגבלות המחקר הינן יחסית גדולים, מאחר שמדובר בקבוצה קטנה שנבדקה.
פיתוח קרמים אישיים לעור האדם
בעולם ישנה מגמה ליצור מוצרים אשר מתאימים ספציפית לאדם שצורך אותם.
חברת Eeshee cosmetics הישראלית לקחה את הרעיון צעד קדימה בכך שהיא רוקחת ללקוחותיה קרם אישי בהתאם לצרכי עורם.
התהליך מתבצע בעזרת איבחון עור פני הלקוח, אשר מתורגם בעזרת אלגוריתמים מתמטיים לרכיבים הספציפיים ולכמויות המתאימות לרקיחת הקרם האישי, מתוך מאגר של כ-125 חומרי גלם טבעיים.
בעזרת התוכנה אשר מבוססת על תורת המשחקים מסוגלת החברה לרקוח 157 מיליון סוגי קרמים שונים ספציפיים אשר מתאימים לכל סוג עור.
*מבוסס על כתבתה של סמדר סלטון, עיתון גלילאו מ”ס 167, ע”מ 64-65.
שעונים צירקדיים (ביולוגיים) בגוף האדם
הגוף שלנו מתנהל בצורה סינכרונית. בשעה 6 בבוקר עולה קצב חילוף החומרים ואז צריך לקום, בשמונה בבוקר הורמוני המין מתקרבים לרמת שיא ואז יש לאהוב. בשעה שתיים בצהריים הרגישות לכאב יורדת ואז אפשר ללכת לרופא שיניים ועוד.
בגוף האדם קיימים שעונים צירקדיים (צירקדי פירושו “בערך יום”) אשר מתזמנים את קצב הלב, לחץ הדם, תיפקוד הכליות וכל דבר אחר בגוף.
השעון הצירקדי הראשי נמצא במוח ומסנכרן את השעונים הרבים בגופנו, שעונים שנמצאים בכל תא מתאינו אשר משפיעים על 15% מכלל הגנים שלנו, למשל תאי כבד מפרישים חלבון DBP פי 100 מאשר אחרי הצהריים.
אנשים ששעונים אלו משובשים אצלם, כמו אצל אנשים שעובדים משמרות, יכולים להביא לסוכרת, השמנת יתר, סרטן והזדקנות מוגברת.
השעון המרכזי במוח מתכוון מידי יום באמצעות המחזור היומי של אותות חיצוניים כמו חושך ואור. באיברים אחרים השעונים רגישים לזמני אכילה ולכן נראה שהם מקבלים אותות בהתאם למצבו המטבולי של התא.
לאחרונה התגלה על-ידי ד”ר אשר גד ממכון וייצמן, כשערך מחקר במעבדתו של פרופ’ אולי שיברלר, שחלבון בשם SIRT1 (אשר מקודד על-ידי גן SIRT1), אשר ממלא תפקיד מפתח בחילוף החומרים בתא, שולט גם בפעילות השעונים הצירקדיים. מכאן יכול להגיע הקשר בין הפעילות המטבולית של התא לשעון הצירקדי שבו.
*מבוסס על כתבתה של גליה אריאל, עיתון גלילאו מ”ס 167, ע”מ 44-45.
התגלתה בשיני הסרטן שכבת אימייל הדומה לאימייל האדם
שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון לחוקרים גרמניים גילה שכבה דמוית אימייל בשן הטוחנת אצל סרטן מים מתוקים אוסטרלי בשם Cherax quadricarinatus, אשר דומה באופן מפתיע לשכבת האמייל בשיניי חולייתנים, ביניהם האדם.
שכבת האימייל אצל החולייתנים מקבלת את חוזקה ממינרליים העשויים קלציום פוספט (סידן זרחתי) בניגוד למרבית חסרי החוליות אשר משתמשים בחומר הרך יותר בשם קלציום קרבונט (סידן פחמני).
החוקרים מצאו שלסרטן האוסטרלי ישנה שכבת מגן העשויה סידן זרחתי בדומה לחולייתנים. זו הפעם הראשונה שמתגלה שימוש בחומר זה בחסרי חוליות והחוקרים סבורים שפתרון זה להגנה על השיניים התפתח באופן בלתי תלוי.