הממריסטור (חיבור בין נגד וזיכרון- Memory Resister) הוא הרכיב החשמלי החדש ביותר המצטרף לשלושה שלפניו- כבל, נגד וסליל.
כיום, כ-40 שנה לאחר גילויו, הוא מתחיל להיכנס אל המיחשוב של ימינו ולשנות לחלוטין את צורת שמירת הזיכרונות שקיימת כיום.
שמירת הזיכרונות כיום נעשית על-ידי זיכרונות DRAM, זיכרונות יקרים, צורכי אנרגיה רבה ונדיפים (משמע נמחקים כשאין זרם חשמלי) ועל-ידי זכרונות NAND שאינם נדיפים (זוכרים מידע גם כשאין זרם חשמלי), אך אינם מספיק מהירים (זיכרונות אלו נמצאים בכוננים הקשיחים ובדיסק און קיי).
הממריסטור לוקח את היתרונות של שניהם ללא החסרונות- משמע הוא מספיק מהיר והוא בלתי נדיף. כמו כן הוא צורך מעט מאוד חשמל.
זיכרון מהיר תגובה שכזה, שאינו נדיף, יכול לשנות ולשפר את כל הזיכרון הקיים כיום במחשבים, טאבלטים, מיחשוב לביש ועוד. כמו כן שילוב רכיבי הממריסטור עם הספינטרוניקה (מגנטים מיקרוסקופים המשנים את המגנטיות שלהם בהתאם לאלקטרונים החולפים דרכם) יכולים לאפשר בניית מעבד נוירוני, משמע מעבד המחקה את פעולת המוח האנושי.
תג: חדשות המדע
הקשר בין מערכות הגוף- הסתכלות פיזיולוגית חדשה
| גוף האדם מורכב ממערכות רבות. מערכות אלו נחקרו בנפרד, אך הרבה פחות האינטראקציה ביניהן. קבוצת מחקר של פרופ’ שלמה הבלין מהמחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בר-אילן פיתחה גישה פיזיולוגית הוליסטית יותר אשר חוקרת את הקשרים, האינטראקציה והתקשורת שבין המערכות הללו. תקשורת זו מורכבת מאוד ובנויה מקשרים כימיים, עצביים ופיזיולוגיים וקבוצת המחקר מנסה להסתכל על פעילות כל המערכות בו זמנית ולמצוא סנכרון ביניהן. למשל הקשר בין פעילות חשמלית של המוח ושרירי הסנטר בזמן שינה. אחד ממצאי המחקר שלהם היתה שבשינה עמוקה הקשרים בין המערכות בגוף דלילים ואילו בזמן שנת חלום או בשינה קלילה יותר יש עלייה בקשרים בין המערכות בגוף. |
| פרופ’ שלמה הבלין ונושאי מחקריו |
התגלה חלבון ממסך תאים סרטניים
חוקרים מארצות הברית גילו את מנגנון הפעולה של חלבון אשר מסתיר תאי מלנומה (סרטן העור) ממערכת החיסון של הגוף וכך מונע את השמדתם. החלבון הממסך נקרא B7-H1 (נקרא גם PD-L1) ובעזרתו התאים הסרטניים אינם מתגלים.
מנגנון הפעולה עובד כך- תאי לימפוציטים-T, תאי מערכת החיסון, מפרישים אינטרפרון גאמא על מנת להשמיד את התאים הסרטניים, אלא שחומר זה גורם לייצור מוגבר של B7-H1, שמביא להסתרת התאים ולקושי בהשמדתם.
תרופות שיפגעו ביצור החלבון הממסך יוכלו להביא לחשיפתם למערכת החיסון ואז להשמדתם.[
לזהות שינויים נוירו-קונטיביים בעזרת משחק מחשב
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ פיתחו משחק מחשב משוכלל, אשר הוצב לאחרונה גם במכון האיידס (מכון “נווה אור”) של בית חולים קפלן ברחובות, אשר מאפשר לאתר ליקויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של מטופלים לאורך זמן.
לאחרונה הוכח שנשאות נגיף ה-HIV 1 קשורה לירידה ביכולות הנוירו-קוגניטיביות, כמו התפתחות שיטיון, יכולות מוטוריות, יכולות לתפקד באופן נורמלי במקום העבודה ועוד. כיום, כשהאיידס הפכה להיות מחלה כרונית, פגיעה שכזו משפיעה באופן משמעותי ולאורך זמן על הנשאים.
המחשב בודק רמת תפקוד מוטורי, זמן תגובה, יכולת זיכרון, תיאום קשר עין, ורמת קשב וריכוז וכך ניתן לעקוב לאורך זמן אחרי מצבם הנוירו-קוגניטיבי של הנשאים ולהעניק להם את הטיפול התרופתי המתאים.
למה ישנם תאי סרטן ששורדים כימותרפיה?
מחקר חדש של מכון ויצמן גילה כי בסרטן הדם ישנם תאים אשר מתחלקים לאט יותר מתאי הגידול האחרים ולכן הם אלו שמצליחים לשרוד את הכימותרפיה ולהתרבות לאחריה.
התרופות הכימותרפיות מכוונות לפגוע בתאים שמתחלקים מהר והם אכן עושות זאת ובכל זאת הסרטן חוזר. המחקר גילה שמסתתרים בגוף תאי גידול מסוג נוסף אשר לא מתחלקים מהר ולכן חסינים מפני הכימותרפיה. תאים אלו מייצרים תאי גידול נוספים ולכן קרויים “תאי גזע סרטניים”.
תרופה שתתמקד גם בחיסול אותם תאי גזע יכולה להצליח למנוע את חזרתו לאחר טיפול כימותרפי ולרפא את החולים.
התגלה חלקיק חדש אשר קשור לכוח הגרעיני החזק
החלקיק החדש, שמו *^Xi_b, אשר התגלה במאיץ החלקיקים בסרן בז’נבה הוא חלקיק מסוג בריון (baryon).
הבריון הוא חלקיק תת-אטומי יחסית כבד (למשל הפרוטון והנייטרון הם בריונים), אך כל הבריונים שנתגלו עד היום מכילים בתוכם בעיקר קווארקים קלים ואילו הבריון שהתגלה מכיל קווארק אחד קל ושני קווארקים כבדים (קווארק “למעלה”, קווארק “מוזר” וקווארק “תחתון”).
הבריון החדש נייטרלי מבחינה חשמלית ויש לו ספיין של 3/2 (או 1.5). הוא מאוד לא יציב ובגלל מבנהו הוא מאשר את התיאוריה כיצד קווארקים מתחברים ומסייע להבנת הכוח הגרעיני החזק.
הכירו את הספינטרוניקה- המחליפה של האלקטרוניקה
הספינטרוניקה מוגדרת כמדע אשר משתמש לא רק במטען האלקטרון אלא גם במגנטיות שלו- הספין. ההתבססות על שדות מגנטיים של האלקטרונים אפשרה לייצר קורא דיסקים ולהגדיל את הקיבולת שלהם פי אלף ויותר.בהמשך נוצרו זכרונות מגנטיים שנקראים M-RAM האמורים להחליף את ה-RAM.
השילוב של הספינטרוניקה עם הננוטכנולוגיה יביא לייצור של מחשבים קוונטים אשר ימשיכו ואף יפרצו את גבולות חוק מור (האומר שעוצמתם של מעבדים מוכפלת כל שנה וחצי).
חיסון למחלת הסרטן?
מחקר אמריקאי הוביל לפיתוח חיסון אשר לימד את מערכת החיסון של הגוף להשמיד תאים סרטניים וצמצם את גודל הגידול ל-80%.
תאים סרטניים נבדלים מתאים רגילים בהימצאות חלבון בשם Mucin על המעטפת שלהם. שרשראות הסוכר של חלבון זה קצרות יותר משרשראות הסוכר של חלבוני תאים בריאים. במחקר הנוכחי לימדו החוקרים את מערכת החיסון לאתר את אותם תאים בעלי החלבון עם מעט השרשראות ולהשמיד אותם.
החיסון יכול לשמש לסוגי סרטן רבים כמו סרטן השד, הלבלב, השחלות, המעי ועוד. מעבר לאפשרויות הטיפוליות, הוא יכול גם להוות אמצעי מנע להתפתחות הסרטן בגוף. בשנת 2013 יחל שלב הניסויים הקליניים בחולים אנושיים.
להוריד סרט מהרשת בתוך פחות משנייה
חוקרים ביבמ הצליחו לפתח שבב קטן אשר מסוגל להעביר בעזרת שימוש באור טריליארד סיביות נתונים (טראביט אחד) בשנייה. במהירות כזו אפשר יהיה להעביר את כל תכולת ספריית הקונגרס האמריקאי תוך פחות משעה.
השבב נקרא Holey Optochip (שבב אופטי מחורר) בשל 48 חורים שנקדחו בגבו ואשר דרכם חודרים האותות האופטים. השבב עובד על אותות אור (רשת אופטית מקבילה) במקום באלקטרונים הנעים על גבי חוטים. יתרונותיו האחרים הם גודלו הקטן וצריכת הזרם הנמוכה שלו.
פריצת דרך- חומרים כימים חדשים המאריכים חיים
צוות בראשותה של פרופ’ אסתר פריאל מאוניברסיטת בן-גוריון יצר חומרים כימים חדשים אשר יעילים במלחמה במחלות ניווניות של המוח ובמחלות אחרות הקשורות לזקנה.
חומרים אלו מעלים את ביטויו של אנזים הטלומראז אשר קשור להגנה מפני נזקים והארכת חיים.
החומר נוסה בהצלחה על עכברים והאט אצלם את התפתחות מחלת ה-ALS (מחלת ניוון עצבים ושרירים).
המשך המחקר לגבי חומרים אלו יכולים להביא לסדרת תרופות חדשה אשר מגנה מפני מחלות ניווניות ומאריכה חיים.