חשיבה חיובית היא שיטה שבה האדם מדמיין את עצמו כמצליח במה שהוא שואף להציג.
מחקרים רבים מראים ששיטה זו עוזרת, אך מתברר במחקר אמריקאי-יווני שכאשר המחשבות ורודות מידי, מעיין אידיאליזציה של המציאות- אז האנרגיה והמוטיבציה להתגבר על מכשולים על מנת להשיג את המטרה יורדת.
הסיבה לכך היא שהמוח מקבל חוויה שנחווית בדמיון כמעט כאילו נחוותה במציאות ולכן הוא יכול לחשוב שהוא כבר השיג את המטרה ואז לא להכין את עצמו ואת הגוף להשגת המטרה.
הדרך הנכונה יותר היא לדמיין את המשימה לפרטי פרטיה, צעד אחר צעד ואז החשיבה החיובית משלבת גם הוראות ביצוע.
תג: חדשות המדע
הגיימרים כמודלי מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית
מוחנו טוב כאשר הוא מתמקד במשימה אחת, אך מתבלבל ועושה טעויות כאשר אנחנו עושים מספר משימות במקביל.
בעבר מוחם של שחקני שחמט נחקר על מנת ללמוד מה עושה אותם טובים כל כך, אך לאחרונה מחקר ברשות מארק בלייר, מדען קוגניציה מקנדה, לומד על ריבוי משימות ויכולות המוח משחקני StarCraft 2.
משחק מחשב מפורסם זה מצריך יכולת ביצוע משימות רבות בזמן קצר- משימות המערבות זיכרון עבודה, קבלת החלטות מהירה ומיומנויות מוטוריות מדויקות. בלייר מזהה דמיון בין היכולות שדורש משחק מחשב זה לבין התנהלות במצב חירום אשר דורשת קור רוח והתמודדות עם מספר בעיות בבת אחת. לכן השוואה בין גיימרים ברמה גבוהה לכאלו ברמה נמוכה תלמד את החוקרים מה כיצד נרכשו המיומנויות ולהשתמש בכך על מנת לשפר יכולות כאלו אצל אנשים אחרים במצבי חירום.
כדורי באקי מוצקים בחלל
טלסקופ שפיצר של נאס”א גילה לראשונה נוכחות של כדורי באקי במצק מוצק בחלל.
כדורי באקי הם כדורי פחמן מיקרוסקופיים אשר מורכבים משישים אטומי פחמן המסתדרים ככדור חלול. הם נמצאים גם על פני כדור הארץ, בצורתם הגזית (בעקבות בעירת נרות) ובצורתם המוצקה (סלעים שונים של סלעים כמו ה- shungite ברוסיה וכמו fulgurite בקולורדו הנוצר על-ידי ברקים הפוגעים בקרקע).
בשנת 2010 גילה טלסקופ שפיצר בחלל בפעם הראשונה את המולקולות במצב גזי בחלל והתברר שכמות גדולה מהם יכולה ליצור חלקיקי מוצקים.
על סמך גילוי זה נראה שכדורי באקי נפוצים בחלל יותר ממה שסברו ויכול להיות שהם אבן בניין חיונית ליצירת חיים ברחבי היקום כולו.
מה נמצא בקצה הספקטרום האלקטרומגנטי?
העיניים שלנו מסוגלות לראות מה שנמצא בטווח מסוים של הספקטרום האלקטרומגנטי, אלא שמחוץ לטווח ראייה זה נמצאים תדרים רבים מסתוריים שבהם אנחנו לא זוכים לראות, כמו למשל גלי רדיו, גלי גאמא ועוד.
טלסקופ החלל “פרמי” סורק את השמיים לאיתור גלי גאמא, סריקה שטווח הספקטרום שלה פי מיליארדים ממה שעיני האדם מסוגלים לראות.
העצמים שאותם טלסקופ פרמי מאתר כפולטי קרינת גאמא הם לרוב חורים שחורים סופר מאסיביים (Blazars) או כוכבי נויטרונים (פולסארים) אשר טומנים בתוכם אנרגיה עצומה.
לאחרונה גילה הטלסקופ גם גופים מסתוריים ענקיים אשר זכו לשם “בועות פרמי”. בועות פרמי הם מבנים ענקיים מרכז שביל החלב בגודל 20,000 שנות אור. כיצד הם נוצרו ולמה הם מייצרים רמות אנרגיה כל כך גבוהות- זו עדיין תעלומה.
פספוס בבקרת איכות החלבונים והקשר לאלצהיימר
קבוצה בראשות פרופ’ מרק ספרו ממכון וייצמן הצליחה לזהות פגם בבקרת איכות של חלבונים אשר קשור לחדירת אל-דופה לשרשראות חלבון המעורבים במחלת האלצהיימר, כשטעות זאת מובילה ליצירת גושי חלבון המפריעים לתפקוד התאים.
הוראות לתרגום חלבונים מועברות בעזרת RAN מעביר בתהליך משותף עם אנזים שנקרא “אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז” . אנזים זה, אשר “מעמיס” את חומצות האמינו על ה-RNA המעביר, אחראי גם על בקרת האיכות של חומצת האמינו שהוא מעמיס.
חומצת אמינו בשם טירוזין, דומה למוליקולה שנקראת אל-דופה (תרופה שניתנת לחולי פארקינסון), שבה יש בנוסף גם מוליקולות חמצן ומימן.
כשמתבצעת טעות שבה מוחלפת הטירוזין באל-דופה, מתרחשת יצירת חלבון שמצטבר ולא מתפרק בקלות.
האנזים “אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז” נמצא בגרסאות שונות בציטופלסמה של התא ובמיטוכונדריה שלו, כשהגרסה המיטוכונדרית פשוטה יותר ולכן בה נעשות יותר טעויות בבקרת החלבונים, טעויות שהם הרסניות יותר לבריאות האדם.
חיידק עתיק על איש הקרח אוצטי
בשנת 1991 נמצאה גופתו הקפואה של אוטצי, איש קרח טירולי, אשר מת לפני כ-5,000 שנה.
בפברואר 2012 פוענח רצף הגנום המלא שלו ובין השאר נמצא בו הגנום של חיידק ה-Borrelia burgdorferi, חיידק הגורם למחלת ליים.
מחלת ליים היא מחלה יחסית נדירה אשר התגלתה בעיר ליים (Lyme), במדינת קונטיקט בארצות הברית. החיידק מועבר אל האדם בעזרת עקיצת קרצייה.
למרות הימצאות החיידק לא זוהה סימני מחלה אצל אוטצי ומדובר בעדות הקדומה ביותר להימצאות החיידק הגורם למחלה זו.
לזהות התקף לב בעזרת בדיקת דם
חוקרים אמריקאים הצליחו לאתר בבדיקת דם תאי אנדותל אשר מופרשים למחזור הדם ואשר מבשרים על היתכנות של התקף לב.
תאים אלו ניתקים מדפנות כלי הדם כשבוע לפני התקף הלב והחוקרים הצליחו לזהות אותם בזכות חלבון מיוחד אשר מסמן את אותם תאי אנדותל (בדומה לאבחון מוקדם של סרטן על-ידי איתור תאים סרטניים הניתקים מהגידול ונכנסים לזרם הדם).
זיהוי אפשרות להתקף לב בבדיקת דם פשוטה תאפשר הצלת חיים והורדת העומס על בתי החולים.
הגן שהופך את שפעת החזירים לקטלנית
שפעת החזירים התבטאה אצל אנשים מסוימים בשיעול קל והתעטשויות ואילו אצל אחרים בצורה חריפה הרבה יותר, עד לגרימת מוות.
לאחרונה מצאו מדענים אמריקאים ובריטים שקיים גן בשם IFITM3 שמהווה את קו ההגנה הראשון כנגד השפעת והתברר שלאחד מתוך 400 אנשים יש גירסת גן IFITM3 אשר יוצרת חלבון קצר יותר, ובעקבות כך משתכפלים וירוסי השפעת מהר יותר והסימפטומים שלה מוחרפים.
צמחים מסוגלים להעביר מידע לשכניהם
מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון מגלה שצמחים מסוגלים לשדר לשכניהם תשדורות לגבי מצבי עקה.
החוקרים חשפו צמחים לעקות שונות כמו חוסר מים או מלח וגילו שגם שכניהם הגיבו תגובה מתאימה למצב עקה (סגירת פיוניות), למרות שלא נחשפו אליו כלל.
הניסוי נעשה כך שכל צמח נשתל כששורש אחד שלו בעציץ אחד ביחד עם שורש שני של שתיל אחר, כשהחשיפה לעקה נעשתה על השורש שאינו בעציץ המשותף. למרות זאת הגיב גם הצמח השני בעציץ המשותף בתגובת עקה.
השתילים שלא נחשפו לעקה, אך הגיבו בתגובת עקה, יצאו מתגובה זו לאחר מספר שעות עד יממה והחוקרים סבורים שמדובר בהכנה או ב”למידה” של הצמח לתגובה במצב של עקה עתידנית.
לפי ממצאים אלו, לא רק שהמצח מסוגל להעביר תשדורות אלא גם ללמוד ולזכור מידע סביבתי.
בדרך לחיסון חדש נגד שחפת
שחפת היא מחלה המועברת דרך דרכי הנשימה ולכן היא מאוד מדבקת. שלושה מיליוני בני אדם מתים ממנה כל שנה, לרוב בשל הדבקה משותפת עם נגיף האיידס ובשל התפתחות זני חיידקים העמידים לשחפת.
חיידק השחפת נחשף לאנשים רבים, אך רק 5%-15% מפתחים את המחלה. אצל האנשים שפיתחו את המחלה החיידקים גורמים לדלקת בריאות, החיידקים נבלעים על-ידי מקרופאגים (תאי מערכת החיסון) ויוצרים מה שנקרא “גרנולומות”. המחלה יכולה לעבור, כשהחיידקים רדומים בתוך המקרופאגים ואז להתפרץ שוב בגיל מבוגר, כאשר מערכת החיסון נחלשת.
עד היום היה קיים חיסון (פותח על-ידי אלברט קלמט וקמיל גוארין) אשר לא מנע הדבקה, אך איפשר להתמודד בקלות רבה יותר עם המחלה. טווח החיסון היה כ-10 שנים.
לאחרונה, קבוצת חוקרים ממכללת איינשטיין לרפואה בניו-יורק פיתחה חיסון חדש, המבוסס על חיידק אחר מאותו סוג. החיידק הונדס גנטית ונוסה בהצלחה על עכברים.