בגיל המעבר חלה ירידה ביכולת הקוגניטיבית של הנשים אשר מתאפיינת בין השאר בחוסר יכולת לזכור.
הסברה היא שהסיבה לכך היא חוסר באסטרוגן, אחד מסממני גיל המעבר. מחקר חדש, אשר בו נתנו לנשים בגיל המעבר אסטרוגן לטווח קצר, אישר בבדיקת MRI שכמות החומר האפור, משמע תאי העצב, עלתה באיזור הקורטקסט (קליפת המוח), האיזור שאחראי על מיקוד, תשומת לב, קבלת החלטות וזיכרון.
מחקר זה מאשר את הצורך לספק אסטרוגן באופן חיצוני לנשים בגיל המעבר גם לשם שיפור היכולות הקוגניטיביות שלהן.
תג: חדשות המדע
הסיבה לחרדה- חוסר רגישות ולא עודף רגישות
מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב מגלה שאנשים חרדים מגיבים בחרדה מאחר שתת-המודע שלהם לא קלט סימנים סביבתיים בזמן, מאפיין של חוסר רגישות ולא מכיוון שהם רגישים יותר מאחרים.
המחקר בדק קבוצה של אנשים חרדתיים ואנשים לא חרדתיים ברמת הגירוי וברמת ה-EEG, רישום אלקטרוני של גלי המוח. התברר שבתגובה לאדם שמגלה אט אט יותר בהלה, דווקא הלא חרדתיים קלטו זאת לפני החרדתיים בגלי המוח, בתת-המודע שלהם ואז יכול לווסת את תגובתם, להיות מוכנים יותר. אצל החרדתיים, הגירוי נקלט מאוחר מידי והופיע בעוצמה מוגברת יותר.
הם אמנם קלטו במודע את בהלת האדם מוקדם יותר מהאנשים הלא חרדתיים אך לא היו מוכנים לכך בתת-מודע. חוסר קליטה של הגירוי בתת-מודע וקליטה של שינויים קטנים ללא הכנה מוקדמת היא זו שגרמה לתגובת החרדה.
תמרורי יציאה לתאים חיסון לבנים עם רגליים
לתאי דם לבנים מסוימים יש יכולת לצאת מתוך כלי הדם ולהגיע אל הרקמה המודלקת מתחתם. הם יודעים היכן לצאת ואיך להגיע בעזרת מעיין “תמרורי יציאה”, שהם אותות כימיים שמסמנים את מקום המעבר דרך דפנות כלי הדם אל הרקמה הפגועה.
את האותות הכימיים הללו, שהם מוליקולות הקרויות כימוקינים, משחררים תאי האפיתל, התאים שמרפדים את כלי הדם מבפנים. את אותם כימוקינים מאתרים תאי הדם הלבנות בעזרת עשרות רגליים קטנים שיש להם ושבעזרתם הם זוחלים על הדופן הפנימית של כלי הדם.
במחקר חדש של מכון וייצמן התברר שחלק מהתאי האנדותל בדפנות כלי הדם, אשר שאחראיים להשארת האותות הכימיים, לא מציגים את הכימוקינים החוצה אלא משאירים אותם בתוך התא, כך שהתא הלבן צריך להחדיר את רגליו לתוך התא על מנת לקלוט את הסימן ולצורך כך הוא צריך להיות תא חיסון שעבר “הכשרה” לגילוי פתוגניים בבלוטות הלימפה.
כך דואגים תאי האפיתל שרק תאים לבנים “מאומנים” במציאת פתוגניים יעברו את הדופן.
איך ליצור כלי דם חדשים?
חוקרים מרמב”ם ומהטכניון הצליחו ליצור כלי דם חדשים בעזרת תאי גזע עוברים ששמם “פריציטים”, התאים שתפקידם המכריע הוא בניית כלי דם.
כלי דם חדשים יעילים לצורך אספקת חמצן ושיקום תאים בגוף אשר נפגעו מחוסר אספקת חמצן בעקבות נזק לרקמה אשר נגרם במחלות כלי דם, לב, סכרת ועוד.
כלי הדם שנוצרו במחקר נבנו גם מתאים עוברים אך גם מתאי גזע מושרים, תאים שנלקחו ממבוגר והונדסו בעזרת מניפולציות גנטיות לתאים עם תכונות עובריות, היכולים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף.
אם מחקר זה יגיע ליישום, אפשר יהיה לקחת תאים מאדם מבוגר ולבצע בהם מניפולציות מתאימות ואז להשתיל אותם במקום שבו זקוקים לכלי דם חדשים.
לבנות את הטלסקופ הגדול בעולם
בשנת 2022, אם הכל יתנהל כשורה, יוכלו האסטרונומים לנהל מחקרים תוך צפייה בטלסקופ האירופי ESO , טלסקופ אופטי-אינפרה אדום.
לטלסקופ תהייה מראה בגודל 40 מטרים (כיום הטלסקופ הגדול ביותר הוא בעל גודל של כמעט 12 מטרים).
הטלסקופ יוכל לשמש להבנת חורים שחורים מרוחקים ולנסות להבין את החומר האפל והאנרגיה האפלה אשר מרכיבים כ-96% ממסת היקום ושהרכבם עדיין לא ידוע.
האם יתנגש אסטרואיד בכדור הארץ בקרוב?
תצפיות חדשות של לווין WISE גילו שישנם פחות אסטרואידים קרובי ארץ בעלי גודל בינוני מאשר מה שסברו עד כה.
במקום 35 אלף, מעריכים האסטרונומים שיש 19,500 אסטרואידים בינוניים (שקוטרם 100 מטרים עד קילומטר) קרובי ארץ (משמע סלעים חלליים המקיפים את השמש עד למרחק 195 מיליון קילומטרים וחולפים ליד או בתוך מסלול כדור הארץ). אף אחד מהם לא אמור להתנגש בקרוב בכדור הארץ.
מרבית האסטרואידים הבינונים עדיין לא התגלו וההערכה נעשתה על סמך מדגם. אסטרואיד כזה, אם יתנגש בכדור הארץ, יכול להרוס איזור עירוני גדול.
כמו כן נמצא שישנם כ-981 אסטרואידים גדולים קרובי ארץ, מתוכם 911 כבר התגלו. כולם גדולים מ-10 קילומטרים וההערכה היא שאסטרואיד שכזה השמיד את הדינוזאורים בעבר.
חורים שחורים בחלל- שיאי גודל חדשים
החור השחור הגדול הידוע עד לאחרונה היה החור השחור שבמרכז גלקסיית M87 שמסתו 6.3 מיליארד מסות שמש.
לאחרונה התגלו שני חורים שחורים במרכזן של שתי גלקסיות המרוחקות מעל ל-300 מיליון שנות אור מכדור הארץ שכל אחת מהן בעלת מסה של 10 מיליארד שמשות.
חור שחור הוא צורה דחוסה של חומר אשר מייצר כוחות כבידה גדולים מאוד שהאפילו האור אינו מסוגל לברוח מהם (ולכן “חור שחור”). חור שחור נמצא ברבות ממרכזי הגלקסיות, אם לא בכולן. חור שחור קטן בגודל מסת השמש שלנו יכול להיגרם לאחר סופרנובה, אך היווצרות חורים שחורים מאסיביים שכאלו הם תוצאה של מיזוג מספר חורים שחורים או לכידת כמות גדולה של כוכבים וגז בתוך החור השחור.
החוקרים סבורים שהחורים השחורים שהתגלו הם השרידים של גלקסיות בהירות קדומות שקרויות קווזרים, אשר אכלסו את היקום המוקדם.
אם קלעת שלשה לסל- אל תזרוק שוב!
אם הצלחנו בפעם הראשונה בפעולה מסוימת וקיבלנו חיזוק חיובי, האינטואיציה שאומרת לנו שנצליח גם בפעם השנייה לפעמים יכולה להיות מוטעית.
מחקר חדש באוניברסיטה העברית מגלה שלמידה מחיזוקים עלולה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות העתידני שלנו ולגרום לנו לטעויות.
המחקר בדק כדורסלנים שקלעו בזריקה הראשונה לשלוש ומצא שיש להם נטייה לזרוק מהר מאוד שוב לשלשה. מאידך התברר שמי שקלע קליעה ראשונה מוצלחת לשלשה, סביר שיחטיא בזריקה הבאה והפוך- מי שהחטיא בזריקה הראשונה, סביר שיצליח לקלוע בזריקה הבאה (המחקר כמובן בדק שחקנים רבים והוציא את יכולתו של השחקן מתחום משתני המחקר).
מה שקורה הוא שבעקבות חיזוק חיובי שנגרם בשל פעולה מוצלחת, האדם נוטה להכללה גם לסיטואציות עתידניות, מה שמתברר כלא נכון ויכול להטעות.
כך מושפעת התנהגות של ברוקרים בבורסה בעקבות השקעה ראשונה מוצלחת, החלטות של מנהיגים בעקבות פעולות עבר מוצלחות ועוד.
וירוס השפעת הקטלני בעולם
חוקרים, במטרה למצוא תרופה כנגד וירוס שפעת העופות, יצרו זן קטלני אשר מסוגל לגרום להדבקה דרך האוויר.
במהלך המחקר, לקחו החוקרים זן קטלני במיוחד בשם H5N1. זן זה מסוגל לעבור בקלות מעוף לעוף ומביא לתמותה רבה, אך קשה לו להגיע לבני אדם ובמקרים שהוא מגיע לבני אדם, לרוב הוא קטלני.
החוקרים השתמשו בחמוסים כחיות ניסוי ויצרו מוירוס זה, תוך יצירת חמש מוטציות בשני גנים שונים, וירוס שמסוגל להדביק בקלות דרך האוויר.
מצד אחד, מחקר זה נעשה על מנת למצוא תרופה, אך מצד שני הוא יכול להוות כלי נשק ביולוגי מסוכן בידיים הלא נכונות.
התגלה שיתוף פעולה מיוחד בין פטריות לחיידקים
מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב גילה שיתוף פעולה מפתיע בין חיידקים לפטריות.
המחקר גילה שחיידקים מסוג Paenibacillus vortex מצילים פטריות מסוג Aspergillus fumigates ממקומות מסוכנים עבורן על-ידי נשיאת הפטריות חסרות יכולת התנועה עשרות סנטימטרים.
בתמורה לכך הפטריות יוצרות גשרים על-פני תהומות שאותן החיידקים לא יכולים לעבור וזאת על-ידי יצירת תפטיר (קורים שהפטרייה יוצרת) וכך החיידקים יכולים לעבור.
כך בעצם יכולים חיידקים ופטריות לפלוש, בשיתוף פעולה, לטריטוריות חדשות ולהתפשט באופן יעיל.
המחקר גם מצטרף לסדרת מחקרים אשר מגלים שהחיידקים הם זן בעל התנהגות חברתית מתוחכמת במיוחד.