מדע | חדשות המדע

אוטיזם קלאסי או בשמו האחר תסמונת קנר הינה לקות התפתחותית הנובעת משונות נוירולוגית מולדת. מתסמיניה- קושי ביצירת קשיים חברתיים, הפרעות בדיבור והתנהגות חזרתית. עד היום הסברה היתה שלקות זו יכולה להתבטא במבנה המוח, אך מחקר חדש וגדול היקף מוכיח לעת עתה אחרת.
המחקר הינו מחקר ה-MRI הגדול ביותר שנעשה עד היום. הוא כלל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בין השאר בהשתתפות ד”ר אילן דינשטיין, וחוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבארצות הברית. במהלכו השתמשו החוקרים בנתוני סריקות MRI ממאגר ABIDE (Autism Brain Imaging Data Exchange), מאגר הכולל סריקות MRI של לוקי אוטיזם מול סריקות MRI של אנשים ללא תסמונת זו (נבדקי הסריקות הם מגיל 6 ועד גיל 35). בעזרת חלוקת סריקות אלו ל-180 איזורים, ערכו החוקרים בדיקות אנטומיות מפורטות בין קבוצת האוטיזם לקבוצת הביקורת. הם לא מצאו שינויים משמעותיים בין הקבוצות, כאשר השונות התוך-קבוצתית (השונות בתוך הקבוצות עצמן- ע.ב.ח.) היתה גדולה יותר באופן משמעותי מהשונות בין הקבוצות.
מחקר זה מעיד על כך שאין שוני מבני מוחי בין לוקי אוטיזם לאנשים רגילים מעל לגיל 6 בסריקות MRI, אך בהחלט ייתכן שישנו שוני מתחת לגיל 6 ושהשוני גם בגילאים מאוחרים יותר מתבטא בשינויים עדינים יותר שסריקת ה-MRI איננה מסוגלת לאבחן. מסיבה זו יש מקום לערוך סריקות נוספות אשר מסתכלות על קישוריות הסיבים העצביים במוח (למשל בדיקת DTI; Diffusion Tensor Imaging- ע.ב.ח.) או בדיקת תפקוד המוח בתגובה לגירויים שונים (fMRI).

קישור לידיעה-אתר Timeout

ABIDE- מאגר מידע של סריקות MRI של אוטיסטים

קצת על האוטיזם (תסמונת קנר)

מחלת הסרטן הינה גורם התמותה הראשון בארץ. בארצות הברית כ-40% יאובחנו כחולים בסרטן במשך חייהם וכ-20% גם ימותו ממנה. בשל סיבה זו וסיבות אחרות מתנהל בתחום מחקר ענף.
ד”ר רביד שטראוסמן (Ravid Straussman) ממכון ויצמן למדע, הינו רופא ובעל תואר Ph.D. הוא טוען שיכול להיות שדווקא תיפקודם של תאי הגוף הבריאים הוא זה שמאפשר את עמידותם של תאי הסרטן לכימותרפיה. במחקר שביצע, הוא גילה שתאים סרטניים הנמצאים לבדם במבחנה ומטופלים בכימותרפיה, רגישים הרבה יותר לכימותרפיה מאשר תאים סרטניים אשר נמצאים בסביבת תאים נורמליים בריאים. בהמשך התברר שבמקרה של תאי העור, מפרישים התאים הבריאים חלבון בשם HGF (Hepatocyte growth factor )אשר מגן על התאים הסרטניים (חלבון אשר משמש, בין השאר, לריפוי של פצעים).
תוצאות ניסוי זה פותחות פתח למחקר בתחום יחסית חדש בחקר הסרטן, מחקר אשר יכול להניב תרופות מתאימות חדשות.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על תפקידו ומבנהו של חלבון ה-HGF

מערכת המחשוב ווטסון (Watson) של חברת IBM הינה מערכת מחשבים אשר מסוגלת במידה מסוימת לתקשר ולהבין תכנים בשפה אנושית. מחשב-על זה, שלב חשוב בהתפתחות הבינה המלאכותית, כבר ביצע כמה הישגים משמעותיים כמו להביס את אלופי העולם בשעשועון “מלך הטריוויה” (Jeopardy) ועוד.
יכולותיו של ווטסון להבין ניואנסים דקים של שפה אנושית מאפשרים לו להבין גם את השפה המדעית, כולל נוסחאות מסובכות. חוקר טיפוסי מצליח לקרוא כ-23 מאמרים מדעיים בחודש, כאשר מערכת של ווטסון הקרויה Watson Discovery Advisor, מערכת הזמינה כשירות ענן של IBM, יכולה לסרוק מאות מאמרים בזמן קצר, לנתח את הנוסחאות שלהם וכך לבחון השערות שונות במטרה לעזור בהמצאה, פיתוח ואישורי תרופות.
המערכת כבר נמצאת בשימושם של מספר אירגונים כמו חברת התרופות ג’ונסון את ג’ונסון, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ביילור ועוד. היא עוזרת להם לדעת באילו חלבונים כדאי להתמקד על מנת למצוא מבנה רצוי של תרופה ומאיצה את כל תהליכי המחקר הקשורים לכך.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על יכולות מחשב ווטסון (Watson)

רוב בעלי החיים היבשתיים מבצעים את הרבייה בעזרת הפריה פנימית, תהליך שבו הביציות פוגשות את תאי הזרע בתוך גוף הנקבה ולא מחוץ לגופה, כפי שמתקיים בהפריה חיצונית. לרוב הזדווגות מקדימה הפריה פנימית.
כיום רוב הדגים מתרבים בעזרת הפריה חיצונית (הזכר מפריש את תאי הזרע על תאי הביצה שמפרישה הנקבה החוצה), אך מחקר חדש אשר פורסם באתר Nature מגלה שדגים קדומים בשם פלקודרמים (Placoderms), דגים דומי הכרישים של היום שחיו לפני מאות מיליוני שנה, התרבו בעזרת חדירה והפריה פנימית. בחלק מהפלקודרמים ניתן לראות מבנה הקרוי קלספר (Clasper) אשר משמש את הזכר להעברת הזרע אל תוך הנקבה.
הפלקודרמים, אשר נכחדו לפני כ-70 מיליון שנה לקראת סוף תור הדבון, הם האבות של דגי הגרם, אשר התרבו בהפריה חיצונית, אך לאחר מילוני שנה נוספים הופיעה שוב היכולת להפריה פנימית עד לשוכני היבשה של ימינו.

מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, גלילאו מ”ס 196, ע”מ 10-11.

קישור לכתבה- בלוג תיבת נעם

המאמר המקורי באתר Nature

על היתרונות והחסרונות של הפריה פנימית וחיצונית (קובץ וורד)

אחת הבעיות העיקריות הגורמת לתמותה ממחלת הסרטן הן הגרורות. הסטטיסטיקה מעידה על כך שהן גורמות לכ-90% ממקרי המוות מהמחלה כאשר הדרך בה הן מתפשטות בגוף עדיין איננה ברורה.
לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת ארקנסו (Univ of Arkansas) בראשותה של ד”ר הקטרינה גלנזה (Ekaterina Galanzha) פיתחו דרך לסמן ולעקוב אחרי תאים סרטניים פרטניים כאשר הם נעים בתוך הגוף. שיטתם מבוססת על חלבונים זוהרים אשר משנים את צבעם בתגובה לאור בעל אורך גל מסוים.
שיטה זו כבר יושמה בהצלחה באיתור ומעקב אחר תאים סרטניים בעכבר, כאשר בעזרת צפייה במסך הצליחו החוקרים להדגים את מסלולם של התאים הסרטניים הגרורתיים בדרך להתיישבות ברקמה אחרת מהמיקום הראשוני ממנו יצאו. שיטה זו יכולה לעזור במחקר אודות הסרטן ואז להקל על מציאת פתרונות למנוע את התפשטותו.

קישור לידיעה-אתר הידען (ד”ר משה נחמני)

קישור לרשימת הפרסומים של ד”ר הקטרינה גלנזה

כיום, על מנת לגלות תהליכים סרטניים או טרום סרטניים בגופנו, יש צורך בבדיקות עם קרינה או בדיקות יקרות ולא נעימות אחרות. לאחרונה, מספר חוקרים מאוניברסיטת ברדפורד, בראשותה של פרופ’ דיאנה אנדרסון (.Anderson, D), פיתחו בדיקת דם פשוטה אשר יכולה לשלול קיומו של סרטן במטופלים המציגים תסמינים מסוימים.
שמה של הבדיקה החדשה היא LGS) Lymphocyte Genome Sensitivity), בעברית “רגישות הגנום של לימפוציט” והיא בוחנת את הנזק שנגרם ל-DNA של תאי דם לבנים בעקבות הקרנה של קרינה על-סגולה. החוקרים גילו שה-DNA של תאי דם לבנים שברירי יותר כאשר הם נלחמים בסרטן, זאת מהסיבה שהם תחת מצב של עקה. קרינה על-סגולה חושפת אותם לעקה נוספת ואז יכולה להבדיל בין תאי דם לבנים במצב עקה, משמע נלחמים במצב סרטני או טרום סרטני לבין תאי דם לבנים שאינם תחת מצב עקה.
בדיקת הדם הפיקה תוצאות מרשימות מתוך דגימות דם של חולים במלנומה, סרטן המעי וסרטן הריאות והצליחה להבדיל בין חולים בסרטן, חולים במצב טרום-סרטני וחולים בריאים. יש צורך בהוכחות לגבי סוגי סרטן אחרים, חלקם קשים לגילוי ובקבוצות מחקר וביקורת גדולות יותר, אך בהחלט מדובר בכלי איבחוני שיכול להיות שימושי בעתיד.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למאמר המקורי-Pubmed

נגיף האבולה גרם עד היום למחלה של כ-17 אלף חולים, מתוכם יותר מ-6,000 מתו. מאידך מחקר אמריקאי חדש מגלה שיש אנשים שהם חסינים לנגיף האבולה ושלאותם אנשים אין קולטנים הבנויים מחלבון בשם NPC1, חלבון אשר תפקידו המקורי בגוף הוא לשאת את הכולסטרול.
נגיף האבולה הוא נגיף RNA, אשר הצמדן החלבוני שלו (נקרא GP) מתחבר אל קולטן ה-NPC1 ואז מתאפשרת יכולתו לפגוע בתא. התברר שישנם אנשים שאין להם את אותם הקולטנים נושאי הכולסטרול ואלו חסינים בפני מחלת האבולה. אנשים אלו חולים במחלה תורשתית נדירה אשר נקראת ניימן-פיק (Niemann Pick) מסוג C1 שבה הכולסטרול מצטבר בכבד, בטחול ובמוח.
גם אנשים שהם הטרוזיגוטים, משמע שיש להם גן תקין אחד בלבד המייצר את חלבון ה-NPC1, יכולים לחלות באבולה אבל לרוב מחלימים ממנה.
מחקרי המשך מיועדים להתמקד בסיבה לכך שהטרוזיגוטים לגן לרוב שורדים את המחלה ובמציאת תרופות אשר יבטלו את הקשר בין הקולטן לצמדן ואז ימנעו הדבקה בנגיף האבולה.

הבלוג של ד”ר דרור בר-ניר- חיידקים, נגיפים ושאר “ירקות”

קישור למאמר המקורי- אתר Nature

קצת על חלבון NCP1

כאשר בני זוג מביאים תינוק לעולם, נוצר עולם עדיפויות שונה. מחקרים מעידים על כך שלידת התינוק מחוללת במוחם של ההורים שינויים על מנת להבטיח את הישרדותו של תינוקם. למשל אצל יונקים, חושי האימהות מתחדדים, יכולת איתור המזון מתחזקת וגם תוקפנות האם כלפי סביבתה, לשם הגנה על הצאצא, גוברת.
מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת בר-אילן על זוגות הטרוסקסואליים וזוגות הומוסקסואליים (שני אבות ללא אם) אשר מגדלים תינוק, גילה בעזרת שימוש בסורק fMRI שתי רשתות עצביות, האחת אימהית שבה המוטיב העיקרי הוא רגשי והשנייה אבהית שבה המוטיב העיקרי הוא רציונלי או יותר הכרתי ומודע (לכן כאשר התינוק בוכה, האם פועלת ממניעים רגשיים יותר ואילו האב מבין שהתינוק זקוק לעזרה ופועל ממקום יותר שכלי).
המחקר, אשר נעשה על-ידי אייל אברהם, מצוות המחקר של פרופ’ רות פלדמן, גילה ממצא מעניין נוסף והוא עצם הימצאות המסלול האימהי אצל אבות הומוסכסואליים, בנוסף למסלול האבהי, דבר שלא נמצא עד כה. גילוי זה הוביל את החוקרים למסקנה שהמסלול האימהי איננו נחלת האימהות בלבד, אלא גם גברים הטרוסקסואליים יכולים לפתח אותו בהינתן התנאים המתאימים.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הורות

תאונות דרכים הן סיבת המוות המובילה בארץ בצעירים בגילאים 15-24, כאשר בקרב מבוגרים תאונות דרכים ממוקמות כסיבת המוות השישית (לפי דו”ח של משרד הבריאות בין השנים 1998-2007). כ-50% מהתאונות מתרחשות בלילה, כאשר רק כרבע מהנסיעות נעשות אז וחלק מהסיבות להן הן בעיות של תאורה.
בשנים האחרונות, צוות רב-תחומי מאוניברסיטת קרנגי מלון בארצות הברית בהשתתפותם של רוברט טמבורו (Tamburo) ופרופ’ סריניבסה נרסימהאן (Narasimhan) עובד על פרוייקט של תאורה חכמה לרכב, אשר תשפר את הראות באופן ניכר. המערכת, אשר מורכבת ממחשב חזק וממצלמת אינפרא אדום, תוכל למנוע סינוור ממכוניות המגיעות בנתיב הנגדי, להאיר פניות לפני הרכב בצורה חכמה ולהתמודד עם מצבים של גשם, שלג וערפל. כמו כן היא תהיה מסוגלת ליצור סימון דינמי בדרכים בלתי מוארות.
הטכנולוגיה בבסיס המערכת עדיין נמצאת בשלבי פיתוח וכנראה שתוצרים ראשוניים יופקו בעוד כשנתיים על מנת להשתלב במערכות התאורה של רכבים פרטיים.

קישור לכתבה-אתר Timeout

קישור לכתבה וסרטון הדגמה באתר אוניברסיטת קרנגי מלון

תאונות דרכים-גורם המוות השכיח אצל צעירים

כאשר אנחנו טסים, ישיבה ליד החלון הינה מועדפת אצל אנשים מסוימים, למשל בשביל לראות את הנוף. מאידך עצם הוספת חלונות למטוס היא דבר יקר. היא מאלצת את מתכנניו להוסיף לו חיזוק לאורך הגוף ומבנה עבה וכבד יותר. משקל נוסף זה גורם לצריכת דלק מוגברת במהלך הטיסה ואז ליותר גזי חממה ולמחיר טיסה יקר יותר. מהסיבה הזו מטוסי מטען לרוב לא נבנים עם חלונות לאורכם ומהסיבה הזו מתכנני מטוסים חושבים כיצד לייתר את החלונות גם במטוסי נוסעים ואז להביא לחיסכון עצום בעלות הטיסות.
לאחרונה מומחים מהמרכז הבריטי לחדשנות בבריטניה (Centre for Process Innovation) הציעו לבנות מטוס אשר כולל מסכים במקום חלונות. המסכים, אשר יוכלו להיות מיוצרים למשל בטכנולוגיית OLED (מסכים אורגניים גמישים), יותאמו לקירות המטוס ויציגו שלל אינפורמציה כמו תמונות בזמן אמת על הנעשה מחוץ למטוס, סרטים, פרסומות וכיוצא בזה. עצם סיפוק הצפייה ההיקפית יוכל גם לאפשר לתכנת זריחה ושקיעה של השמש על מנת להקל על תופעת היעפת (ג’ט לג). יתרונות אחרים של מסכים במקום חלונות הם מניעת החימום הנקודתי בחלונות אשר פונים אל השמש ומקום יותר רחב לכיסאות הנוסעים, זאת מאחר שלא יהיה צורך בתמיכה המבנית לחלונות.
המומחים טוענים שניתן להגיע לסוג מטוס כזה בתוך עשור, אם כי עדיין קיימים חסרונות כגון עומס חושי מוגזם על הנוסעים ובעיות של תאורה לא נעימה והפרעות אחרות ממסכים שכנים. חשוב לציין שהרעיון לייצר מטוסים ללא חלונות איננו בלעדי למכון הבריטי לחדשנות, גם חברות אחרות בעולם חשבו בעבר על רעיון זה וחלקן אף מתכננות לעשות צעדים ליישמו.

קישור לידיעה-אתר Timeout

סרטון המדגים את המטוס ללא חלונות- אתר Youtube

רעיון מטוס ללא חלונות של חברת Technicon Design הצרפתית

חדשות המדע

כל חדשות המדע במקום אחד (בעריכת עופר בן חורין)

תג: מדע

מוחם של האוטיסטים אינו שונה משמעותית ממוחם של אנשים רגילים

האם התאים הבריאים עוזרים לתאים הסרטניים?

מחשב-העל ווטסון לשירות המדע ואישורי התרופות

מאובני דגים מגלים: הדגים הם בין הראשונים שקיימו יחסי מין מלאים

לעקוב אחרי התפשטות הגרורות בגוף

התקדמות משמעותית באיבחון סרטן בעזרת בדיקת דם פשוטה

מחקר חדש מגלה שחולי ניימן-פיק חסינים למחלת האבולה

נמצאו מסלולים אימהיים במוחות של אבות הומוסקסואלים

מערכת תאורה חדשנית למכוניות למניעת תאונות דרכים

לטוס במטוס ללא חלונות