עין אנושיתהרכיב המכני שבו העין האנושית קולטת תמונה הוא יחסית פשוט ומתבצע בעזרת שריר המשנה את העדשה לשם שינוי המיקוד ובעזרת קשתית אשר מתפקדת כווסת אור (צמצם).
עד היום המדע נתקל בקשיים לא מעטים ביצירת מערכות הדמייה ממוזערות ולאחרונה פיתחו חוקרים מאוניברסיטת פרייבורג (Freiburg) שבגרמניה מערכת כזו, אשר מתבססת על ההנדסה של העין האנושית.
המערכת החדשה בנויה סביב עדשה מחושלת בעלת יכולת שינוי מיקוד, אשר משלבת רכיב נוזלי המווסת את כמות האור הנקלט- בדומה למה שעושה הקשתית בעין שלנו. מתח חשמלי אשר מועבר במערכת, משנה את תכונות הנוזל וכך מצמצם אותו או מרחיב אותו בהתאם לכמות האור שיש לקלוט.
המכשיר, בגודל של כמה סנטימטרים, צפוי להיות ממוזער עוד יותר ולשמש כמערכת לצורכי הדמייה מיקרוסקופיות במדע, ברפואה ובמחקר.

 

קישור לידיעה- אתר אירגון הביומימיקרי הישראלי

קצת על העין האנושית

תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם התקפלות)
תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם “התקפלות”)

אחד מהיישומים של סריקות MRI הם הדמיות תלת-מימדיות של גידולים, זאת לפני אופרציות ניתוחיות. סריקות אלו נעשות במסך מספר סריקות לאורך זמן על מנת להעריך את התפשטות הגידול, אך אומדן זה לוקה בחסר מאחר שהוא אינו מביא בחשבון בצורה מספקת שינויים נפחיים בגידול או שינויים פנימיים בתוכו.
מחקר חדש בראשותו של ד”ר ליאור וייצמן, אשר בו שיתפו פעולה חוקרים מהאוניברסיטה העברית וחוקרים מבית חולים איכילוב, הצליח לפתח אלגוריתם עיבוד תמונה חדשני, אשר מבצע כימות נפחי של הגידול לאורך זמן.
מערכת זו, אשר משולבת כבר באופן יישומי בתוך מכשיר MRI בבית חולים איכילוב מאפשרת לזהות שינוי נפחי בגידול לאורך זמן, לאתר אילו גידולים מגיבים טוב יותר לכימותרפיה ולזהות את המרכיבים הפנימיים של הגידול- וכך להקל על האונקולוגיים לקבל החלטות נכונות יותר לגבי האופרציות הרצויות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השיטה למדידת נפחי גידול במוח-אתר בי”ח איכילוב

מקבץ מחקרים אחרונים בתחום הדמיית ה-MRI- פורטל ה-MRI והדימות המוחי

ריצת מרתוןמאות אנשים  רצו היום את מרתון תל-אביב. בשנים האחרונות ההשתתפות במרתונים שכאלו אינה נחלתם הבלעדית של ספורטאים אלא גם של אנשים רבים מהישוב- למשל בארצות הברית בשנת 1976 היו רק כ-25,000 רצי מרתון, בעוד שב-2009 הגיע מספרם לכמעט חצי מיליון בני אדם.

מחקרים מדעיים רבים מוכיחים שספורט הוא דבר בריא ללב, אבל האם גם לרוץ כל כך הרבה זה עדיין בריא ללב?

מחקרים אחרונים מוכיחים שאימוני ריצה ארוכה במשך שעות, מעבר לפגיעה במפרקי וגידי הגוף (כמו באזורי הברכיים והגב), יכולים לפגוע גם בלב.
הסיכוי ללקות באירוע לבבי בזמן ריצת מרתון הוא נמוך מאוד (הסיבה שיש עלייה במקרים כאלו קשורה אך ורק לעלייה במספר הרצים), מאידך בדיקות דם שנעשו לאנשים לאחר שסיימו מרתון גילו אצל רובם רמות גבוהות של חומרים אשר מעידים על פגיעה בשריר הלב (בהתאם לרמות שנמצאים במצב של התקף לב). כמו כן בדיקות הדמיה גילו פגיעה ביכולת ההתכווצות של הלב, בעיקר בחדר ימין. ממצאים אלו, אשר לא תמיד קשורים ליכולת הגופנית של המתאמן, מאשרים שגם שריר הלב יכול להיפגע כאשר האדם מתאמץ מאמץ יתר.
ההסבר לפגיעה דווקא בחדר הימני של הלב נעוצה בכך שדפנות חדר זה הרבה פחות עבות מדפנות החדר השמאלי ולכן הלחץ שמפעיל הדם על דפנות החדר פוגע בסיבי השריר וגורם לתחילתו של תהליך דלקתי.

ההשפעות לטווח ארוך של פגיעה זו עדיין נחקרות וחשוב להדגיש שמסקנות המחקרים עדיין לא מאוד ברורות ויש מחקרים אשר נוגדים אותם, אך לטווח קצר, מחקר אשר עקב לאורך עשור אחרי משתתפי מרתון ברצלונה מצא ששיעור הפרעות הקצב הקלות, הקשורות לפגיעה בחדר ימני של הלב, היה פי ארבעה יותר מאנשים לא מאומנים. כמו כן בקרב רצי מרתון נמצא אחוז גבוה יותר של אנשים הסובלים מהצטלקות של שריר הלב.

אז מה כן בריא?- ריצה באופן מבוקר למשך כשעה מספר פעמיים בשבוע. ריצה כזו משפרת את סיבולת לב-ריאה, את תפקוד הלב ואת קוטר עורקיו. היא מורידה את הכולסטרול הרע, מגבירה את הכולסטרול הטוב וכך תורמת לאיכות ולהארכת תוחלת החיים בלי לגרום לנזק.

* כותב הידיעה איננו רופא.

 

למידע נוסף

 

האם ריצת מרתון בריאה ללב? – שי גרינברג

Running a marathon hard on heart – אתר sciencedaily

Acute cardiac effects of marathon running- אתר jappl

תא לחץ
תא לחץ

עד היום הטיפול בפגיעות מוחיות לא היה אופטימי במיוחד וניתן רק בחלון זמן מוגבל לאחר הפגיעה.
מחקר חדש משולב של בית ספר סגול למדעי המוח ובי”ח אסף הרופא מגלה שטיפול בתא לחץ שבו ריכוז חמצן גבוה משפר משמעותית את תסמיני פגיעות מוחיות, גם שנים לאחר הפגיעה.
במחקר טופלו 60 מטופלים בעלי דרגות שונות של נזק מוחי בעזרת שהייה בתא לחץ עשיר בחמצן והתברר שיכולות התפקוד שלהם שופרו באופן מבטיח.
החוקרים מסבירים שיפור זה בכך שריכוז גבוה של חמצן בתא הלחץ, פי 10 מהחמצן שאנו נושמים, מאושש רשתות עצביות ומעיר תאי עצב רדומים.
מעבר לטיפול בפגיעות מוח, לשימוש בתא לחץ עשיר בחמצן יכול להיות גם יישום שהפרעות מוחיות רבות אשר קשורות לניהול האנרגיה במוח, כמו שיטיון או אלצהיימר.

 

קישור לידיעה- אתר בי”ח אסף הרופא

קצת על הטיפול בתא לחץ עשיר בחמצן

מהי רפואה היפרברית?

אטוםלהלן רשימה של אתרים, בטאונים, בלוגים, דפים וקבוצות בפייסבוק, ערוצי יוטיוב, מגזיני מדע פופולרי, פורומים וכל מה שעוסק בתקשורת המדע ובמדע
בארצנו הקטנה.

הרשימה היא פרי רעיונם של אביב שרון ואדם לוין מקבוצת “תקשורת המדע” בפייסבוק. במידה ואתרכם לא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לעדכן אותו בלחיצה על הקישור הזה

אתרים

דוידסון און-ליין – http://davidson.weizmann.ac.il/davidson-online (מכון וייצמן למדע)
הידען – http://www.hayadan.org.il (בעריכת אבי בליזובסקי)
חדשות המדע- https://madanews.co.il/ (בעריכת עופר בן חורין)
מדע גדול בקטנה- http://www.madagb.co.il/ (בעריכת עופר סדן וגלעד דהן)
מסע הקסם המדעי (מכון וייצמן למדע)- http://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/

בטאונים

מגזין הטכניון – http://www.dmag.co.il/pub/technion/tmag.html

בלוגים

הומו סאפיינס של גיל גרינגרוז – http://greengross.wordpress.com
הורמונים, נוירונים והגיגים אבולוציונים של אורי פלביץ – http://oripal.wordpress.com
המאור הקטן של איתי נבו – http://www.tapuz.co.il/blog/net/userBlog.aspx?Fold
חיידקים נגיפים ושאר ירקות של דרור  בר-ניר – http://drorbn.blogspot.com
חשיבה חדה של גלעד דיאמנט – http://sharp-thinking.com
לא מדויק של גדי אלכסנדרוביץ’ – http://www.gadial.net
מגירה 2.0 של אריאל גליל – http://megira.info/tag/%D7%9E%D7%93%D7%A2
מדע אחר של רועי צזנה – http://mada-duh.com/new
מדע באינטרנט | מוזיאון המדע ירושלים – http://www.mada.org.il/culture/internet
מדע בזיוני של אורן צור – http://www.sciencefriction.net/blog
מדע בצלחת של נעמי זיו – http://scienceinmyplate.com
מדע וחיות אחרות של לוטם אליהו – http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldernam
מדע ושאר רוח של אורן פרבר – http://orenmada.net
מדע פשוט של אריה מלמד־כץ – http://arie-science.blogspot.com
מסה קריטית של יואב לנדסמן – http://nicecriticalmass.blogspot.com
נסיכת המדעים של יוסי לוי – http://www.sci-princess.info
סוף העולם – מבט מהיציע של קרן לנדסמן – http://realitybugs.me
עד כדי קבוע של אורן שעיה – http://kavua.wordpress.com/
על בריאות והתנהגות. בקלות. של עפרה מהודר – http://www.medi-kal.com/content
קצרים ברשת של אריאל גליל – http://megira.info/ktzarimשפינוזה – מאמרי ספקנות http://ilskeptics.wordpress.com/
JR של יעקב ריטוב – http://yaacovritov.wordpress.com
SciPhile – תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות – של נעם לויתן http://lokissciphile.wordpress.com

דפים וקבוצות בפייסבוק

דוידסון און-ליין – https://www.facebook.com/DavidsonOnLine
חשיבה חדה – https://www.facebook.com/groups/sharp.thinking
מדע גדול, בקטנה – https://www.facebook.com/MadaGB
חדשות המדע- https://www.facebook.com/profile.php?id=1000024014
מדע על קצה המזלג – https://www.facebook.com/groups/ronia/?ref=br_rs
ספקנים בפאב – https://www.facebook.com/groups/389193930236/
תרבות-מדע בחמד”ע – https://www.facebook.com/groups/148445496824/?ref=

ערוצי יו-טיוב

בקירוב גס של ירון אסא – https://www.youtube.com/user/roughapprox
החללית, תכנית אינטרנט על החלל – https://www.youtube.com/playlist?list=PLCqO_tKOIN-
מדע גדול, בקטנה של עופר סדן – https://www.youtube.com/channel/UCtNWLmVaBD6czZyxT
מאגר הסרטונים של מכון דוידסון לחינוך מדעי – http://www.youtube.com/user/davidsonweb
ScienceReasonIsrael  – https://www.youtube.com/channel/UC7LoG5hqe-M89pcGv
עצלנות אינטלקטואלית http://www.youtube.com/channel/UCo9-OrvE6roPkesVPl

מגזיני מדע פופולרי

אודיסאה – http://odyssey.org.il/ ; https://www.facebook.com/OdysseyMagazine1
גליליאו – http://timeout.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%9
גליליאו צעיר – http://youngalileo.allmag.co.il
סיינטיפיק אמריקן ישראל – http://sciam.co.il
פופולר סיינס ישראל – http://popularscience.allmag.co.il

פודקאסטים

דוקטור למה של רועי צזנה – http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&;…
הכוורת של דפנה שיזף – http://www.hakaveret.org
ספק סביר של ירון אסא, ערן אבירם, ליאורה לוי וחברים נוספים – http://www.safeksavir.co.il
עושים היסטוריה עם רן לוי – על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה – http://www.ranlevi.com
קטעים בהיסטוריה של יובל מלחי – http://historia.co.il

פורומים

פורום חדשות המדע בתפוז (בן חורין)
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f

פורום ביולוגיה ומדעי החיים בתפוז (d e m o sthenes)
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f

פורום לימודי פיזיקה בתפוז (Practical Realist)
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f
http://goo.gl/Rt2A0xhttp://goo.gl/Rt2A0x

 

*במידה ואתרכם לא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לעדכן אותו בלחיצה על הקישור הזה

 

גניםהמחקר הקושר בין גנים לבין מחלות נמשך כל הזמן ולאחרונה התגלו עוד 11 איזורים חדשים בגנום אשר מעורבים בהתפרצות מחלת האלצהיימר.
גנים אלו התגלו בעקבות עבודה משותפת של קבוצת חוקרים בינלאומית שהקימו את ה-I-GAP- International Genomics Alzheimer’s והשוו בין גנומים של יותר מ-74,000 בני אדם, בריאים וחולים, ב-15 מדינות. בנוסף ל-11 גנים אלו, התגלו עוד 13 גנים שיכולים להיות קשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר, אך אלו עדין לא אומתו.
חלק מהגנים שהתגלו מלמדים את החוקרים על מעורבות מערכת החיסון במחלה ועל קשר גנטי איזורי בין מחלת האלצהיימר, לטרשת הנפוצה ומחלת הפרקינסון. חלק מהגנים שהתגלו גם תומכים במה שידוע במדע כקשור להתפתחות אלצהיימר כגון מסלולי העמילואיד והטאו.

 

קישור לידיעה- אתר eurekalert

על מחלת האלצהיימר ומחקרים אחרונים-פורטל הדימות המוחי

תאי עצבבעבר סברו המדענים שכל תא בגוף האדם מכיל את אותו ה-DNA, כאשר החלקים שיבוטאו ממנו תלויים בסוג התא ובתפקידו, אך לאחרונה מחקר בינלאומי אשר הובל על-ידי חוקרים ממכון סאלק בקליפורניה, בראשותו של פרופ’ מייק מקונל, מצא שהגנום אשר נמצא בתוך כל תא עצב שונה מתא לתא במידה גדולה ממה שחשבו עד כה.
במחקר בודדו החוקרים כ-100 נוירונים מגופות אנשים שעברו ניתוח לאחר המוות ומצאו שכפולי DNA (נקראים CNV- Copy Number Variations)
ייחודיים לעד 41% מתאי העצב. בעבר גם נמצא ש-CNV, אשר מופיעים ספונטנית בתאי עצב, קשורים להפרעות במוח כמו סכיזופרניה ואוטיזם.
החוקרים סבורים שהשונות הזו בגנום, מקורה בשלבים בהתפתחות העובר והיא איננה תורשתית. הם סבורים שהסיבה לשונות זו בין תאי העצב משרתת קליטת חוויות חדשות בצורה טובה יותר או הצלחה בהישרדות בעת מגפת וירוסים גדולה. מאידך, על מנת להצליח להבין מדעית את הסיבה לשונות זו בצורה טובה יותר, יש צורך במחקרים נוספים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על ה-CNV

תאי גזע עובריים של עכבר-מתוך ויקיפדיה
תאי גזע עובריים של עכבר-מתוך ויקיפדיה

תאי גזע עובריים אנושיים הינם תאים אשר מסוגלים להתמיין במהירות לכל סוגי התאים הקיימים. לעומתם, תאי גזי מושרים (iPS) הם תאים בוגרים אשר מדענים הצליחו לתכנת אותם באמצעות החדרה של ארבעה גנים (בפעם הראשונה בשנת 2006), לחזור להיות כמעט במצבם של תאי גזע.
הבעיה של שני סוגי תאים אלו היא שלא ניתן היה לשמור אותם לאורך זמן במצב של תאי גזע, כיוון שהתמיינותם התחילה די במהירות.
לאחרונה הצליחה קבוצת מחקר ממכון וייצמן, בראשותו של ד”ר יעקוב חנא, להתגבר על בעיה זו ובאמצעות טיפול מיוחד, ליצור תא גזע מושרה “נייטרלי” אשר נמצא במצב ההתמיינות המוקדם ביותר לאורך זמן.
השתלה של אותם התאים בתוך עובר של עכבר אכן אישרה שהם מתפקדים כתאי גזע רגילים. תגלית זו, מעבר לתרומה רבה למחקר הביו-רפואי של המדע, יכולה להוות עוד אבן דרך לכיוון של יצירת איברים להשתלה.

 

קישור לידיעה-אתר מכון וייצמן

קצת על תאי גזע

פרס נובל למפתחי תאי הגזע המושרים-אתר הידען

ערפילית הבומרנג. התמונה באדיבות נאס"א
ערפילית הבומרנג. התמונה באדיבות נאס”א

טמפרטורת הרקע של היקום היא 2.8 מעלות קלווין, אך לאחרונה התגלה שהמקום הקר ביותר ביקום היא ערפילית אשר נקראת “ערפילית הבומרנג”, בה הטמפרטורה היא מעלה אחת מעל האפס המוחלט (מינוס 272.15 צלזיוס).
ערפילית זו נמצאת בתוך שביל החלב, בקבוצת קנטאור, במרחק של כ-5,000 שנות אור מאיתנו. היא שונה מכל ערפילית אחרת שסקרו עד היום האסטרונומים והסיבה שקר בה כל כך היא בשל התפשטותו של הכוכב המרכזי בה, מה שמוריד את מידת החום בצורה משמעותית.
ערפילית זו נראתה באופנים שונים על-ידי טלסקופ האבל (נראתה כצורת שעון בשנת 2003) ועל-ידי טלסקופ אלמה (נראתה כענן גז קר אך יחסית עגול). כמו כן, אסטרונום בשם ראגוונדרה סהאי מנאס”א בקליפורניה טוען, שהתשובה לכך שקצות הערפילית מתחממים בעוד תוכה קר, נעוצה באפקט הפוטואלקטרי של איינשטיין.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על ערפילית הבומרנג (Boomerang Nebula)

גרזן אבן פרהיסטורי
גרזן אבן פרהיסטורי

במהלך חפירות של רשות העתיקות, אשר קדמו להרחבת כביש 38 באיזור העיר בית שמש, נחשפו שרידי יישוב שהקדום שבהם מתוארך לראשית האלף ה-8 לפנה”ס, התקופה הניאוליתית הקדם קראמית והמאוחר לסוף האלף ה-4 לפנה”ס, סוף התקופה הכלקוליתית. זו הפעם הראשונה שמתגלה מבנה כה קדום באיזור שפלת יהודה.
מדובר בעדות קדומה למבנה קבע ותקופה שבה התחילו לביית בעלי חיים וצמחים. ליד המבנה נמצאו תשעה גרזני אבן מאני צור וגיר אשר ננטשו מסיבה שאיננה ברורה.
באיזור החפירה נמצאו כלי פולחן אשר מרמזים על קיום מקדש פולחני במקום, סוג מבנה שיחסית נדיר למצוא מתקופה זו. גילויים אלו מחזקים את עדויות המדע לגבי הזמן שבו עברה החברה הכפרית לתפקד כחברה עירונית.

 

קישור לידיעה-רשות העתיקות

קצת על התקופה הניאוליתית הקדם קראמית

קצת על התקופה הכלקוליתית