עיסוק בעתידנות הוא בהחלט תחום מדע לא פשוט. קראתי בעבר מספר ספרים על העתיד-  ביניהם “הפיזיקה של העתיד” ו”הפיזיקה של הבלתי אפשרי” של מיצ’יו קאקו, ספריו של פרופ’ דוד פסיג, “העולם בשנת 2050” של לורנס ס’ סמית ועוד. בנוסף קראתי גם פוסטים מצוינים בתחום של העתידן אמנון כרמל ושל גלעד דיאמנט, אשר נותנים, כל אחד בדרכו, את הזווית שלהם לגבי העניין (קישורים לאלו מצורפים בסיום סקירה). מאידך, ככל שאני קורא יותר בתחום, כך אני מתחבר להרגשה כמה קשה, או יותר נכון כמה מאתגר, לחזות את מה שיהיה כאן בעוד 50 או 100 שנה, ואפילו בעוד 5 שנים.

עם משימה מאתגרת זו בחר ד”ר צזנה להתמודד בספרו, “המדריך לעתיד”, ולטעמי הוא השלים אותה בהצלחה מרובה.
אם אני מנסה לשים את האצבע על ההסבר לתחושה הזו, אז אולי אחת הסיבות לכך היא, שבספרים אחרים היתה לי הרגשה שתיאור הדברים קצת מרוחק או מנותק מידי ממה שקיים כיום. בספרו של ד”ר צזנה לא הרגשתי כך.
הייתי זוקף זאת לזכות השיטה שבה ד”ר צזנה משתמש בספר וגם לזכות ההסתייגויות שלו מהיכולת לנבא את העתיד-מה שלא נתקלתי בו כל כך בספרים אחרים.

הספר “המדריך לעתיד” מתאר שלוש מהפכות- מהפכת הייצור האישי (מדפסות תלת-מימד), המהפכה התבונית (מחשבים ורובוטים אשר משתלטים ומתערבבים עם העולם האנושי) והמהפכה הטבעית (מהבנת הביולוגיה וגיוסה של הננוטכנולוגיה לעזרתנו ועד חיבורו של המוח למחשב)- כאשר את שלושת המהפכות הללו מחבר ד”ר צזנה, בסופו של הספר, כאשר הוא מספר על הדרך שבה נצליח להתיישב בכוכבים אחרים. כל פרק מתייחס לסוגיה ספציפית בכל אחת מהמהפכות הללו וסוקר, מעבר לתיאור העתיד, את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של העתיד המתואר (אחד ממיני עתידים).

הפרקים כולם מתובלים בתמהיל מדויק של שילוב סיפורים אישיים, מתודות מדעיות לחיזוי העתיד ודרך ייחודית ומקורית להציג ספר ולספר את הסיפור כולו- ראויים לציון הפרק “לכתוב את החיים מחדש” וגם האפילוג הסוגר את הספר, “אנה אנו הולכים”, זאת בזכות המסר החשוב שהוא מעביר.

מעבר לכך שלד”ר צזנה יש את הדרך שלו, מלאת התלהבות אופיינית, לספר על העתיד, ראויה לציון גם הדרך המקורית שבה הוצא הספר- הוצאה פרטית, גיוס בסטרטאפ, שיתוף חברים מהפייסבוק לגבי החלטות שם הספר, הכריכה ומערך השיווק. דרך זו בהחלט ראויה לציון ולחיקוי בעידן של הוצאות ספרים כושלות וחוק הספרים החדש.

לסיכום, תמיד היה לי חלום לנסוע בזמן שני דורות קדימה כדי לראות מה יקרה (ובשום פנים ואופן לא שני דורות אחורה). הספר הזה עזר לי להרגיש זאת במקצת. כולי תקווה שד”ר צזנה ימשיך להעשיר אותנו בתחום עוד שנים רבות (זאת למרות תוחלת החיים הקצרה שהוא מנבא לעצמו ביחס לתוחלת החיים שהוא מעניק לקוראיו…- ע”מ 116 וע”מ 347 בהתאמה).

אסיים בהערה קצרה- הספר עשיר מאוד ומקיף תחומים רבים, כאשר גם בסיומו נשאר טעם של רצון לדעת עוד על הדרך שבה “נכון” לנבא עתיד. בשל כך הייתי כולל בספר עוד פרק קצר או אולי נספח אשר מסביר יותר את המתודות המדעיות לניבוי העתיד ולא רק מציג את התוצרים שלהם. לדעתי הדבר היה נותן לקוראים ערך נוסף.

קישורים מצוינים לגבי עתידנות

המכשלות של חיזוי העתיד- גלעד דיאמנט

(ראו שם גם קישורים לפוסטים קודמים בעניין)

עוד על עתידנות- אמנון כרמל

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  [email protected]

קיוריוסיטי הינו רובוט אשר נשלח לחקור את המאדים, הכוכב הרביעי במערכת השמש. מאידך כוכב נוגה, או ונוס בלועזית, הוא כוכב שקרוב אלינו מהצד השני, לכיוון השמש.
נוגה הוא כוכב סלעי, מעט יותר קטן מכדור הארץ. הוא מקיף את השמש בכמעט 225 ימי ארץ, כאשר הקפתו היא כמעט מעגל מושלם (בניגוד לצורת הקפת של כוכבי לכת אחרים שהיא אליפטית). דרך אגב, אפשר לראות בשעות מסוימות את נוגה בשמי ארצנו גם בלי להשתמש בטלסקופ.

חוקרי החלל נהגו להשתעשע במחשבות שאכן קיימים חיים על נוגה, זאת בגלל הדימיון שלו לכדור הארץ. לכן נשלחו אליו מספר חלליות, אמריקאיות ורוסיות, חלקם נשרפו, חלקם הצליחו במשימתם. מאידך, כל הזמן הופקו לקחים מהכישלונות על מנת לשפר את יכולתם של החלליות הבאות.

הסובייטים היו הראשונים ששיגרו גבשושית לחלל בשנת 1961 בסדרה של חלליות בשם “ונרה”. ונרה 1 לא הצליחה להעביר מידע לכדור הארץ, ונרה 3 התרסקה על פני נוגה בשנת 1966. שנה לאחר מכן הצליחה ורנה 4 לחדור לאטמוספירה של נוגה ולשלוח נתונים, אך לא לנחות עליו. כך גם קרה עם ורנה 5 ו-6 ששוגרו בהפרש של כמה ימים אחת מהשנייה.
ונרה 7, הצליח ליפול אל פני הכוכב ולשדר מספר דקות, במה שנחשב למדידה הראשונה בהיסטוריה מפני שטח כוכב שאינו כדור הארץ. ונרה 8 הצליחה לשדר כמעט שעה מפני הכוכב, כאשר ורנה 9 ממש נחתה על הכוכב ובפעם הראשונה בהיסטוריה שידרה תמונות מפני כוכב לכת. ורנות 10-16 הצליחו גם הם ברובם לשדר נתונים נוספים לגבי נוגה.

האמריקאים נכנסו לחקר נוגה, בשנת 1962, שנה לאחר הסובייטים. חלליות “מארינר” האמריקאיות נשלחו אל נוגה בין השנים 1962-1973. מארינר 1 התפוצצה בזמן שיגורה. אחריה מארינר 2, 5 ו-10 הגיעו לאיזור נוגה ושלחו נתונים ותמונות לארץ. על המידע שהביאה מארינר עבדו במשותף צוותים אמריקאים וסובייטים- שיתוף פעולה מאוד לא אופייני באותה התקופה.

חלליות נוספות ששוגרו למאדים היו שתי חלליות במשימת “פיוניר ונוס” אשר ביצעו מדידות לגבי נוגה בין השנים 1978-1992, החללית “מגלן” אשר הגיעה אל נוגה בשנת 1990 והקיפה אותו במשך ארבע שנים והחללית האחרונה, הפעם של סוכנות החלל האירופאית, “ונוס אקספרס”, אשר הגיעה לנוגה בשנת 2006.

בעתיד צפויה החללית האמריקאית מרקורי מסנג’ר להגיע לנוגה, בדרכה אל כוכב חמה. כמו כן ישנם תכנונים נוספים לשלוח רכב חלל ייעודי לנוגה אשר יוכל לעמוד בחום העצום שם ואף לוויין שיוכל להפוך לכדור פורח.

מסע אל נוגה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

הטיסות הסובייטיות לנוגה בשנות השבעים- אתר הידען

לפני יותר מ-3,000 שנה, בשלהי תקופת הברונזה, חלה בתקופת זמן קצרה ביותר קריסה של אימפריות גדולות כמו האימפריה החיתית, האימפריה המצרית, התרבות המיקנית ועוד. לאחר קריסה זו עלו ממלכות תקופת הברזל, ביניהם גם ישראל, יהודה והפלישתים.
הסיבה לקריסה זו איננה ברורה, אם כי ישנם כל מיני השערות. במחקר אחרון, אשר בוצע בשיתוף פעולה ישראלי-גרמני בראשותה של ד”ר דפנה לנגוט ופרופ’ ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב, הוצאה אבקת צמחים (פולן) מעומק של כ-40 מטר מתחת למי הכנרת.
אבקת צמחים זו עמידה מאוד לפגעי הטבע והזמן, ובדיקה שלה זיהתה תקופת יובש חמורה לאורך של כ-150 שנה בשלהי תקופת הברונזה- דבר שיכול להסביר את נפילת האימפריות.
הייחוד במחקר זה, לדברי החוקרת, הוא המרווח הצר יחסית בין הדגימות, כ-40 שנה, כשמחקרים קודמים בדקו מרווחים גדולים הרבה יותר. כמו כן במחקר זה הצליחו החוקרים ליצור קורלציה בין זמן הבצורת לאירועי שריפות באיזור המזרח התיכון ובעיקר בישראל- מה שמחזק את ממצאיהם.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ”ס 184, ע”מ 32-33.

קישור לידיעה-אתר נשיונל גיאוגרפיק

קצת על תקופת הברונזה המאוחרת

הספר “גדל, אשר, באך – גביש בן אלמוות” של דאגלס ר’ הופשטטר, פיזיקאי אמריקאי אשר חוקר את תחום הבינה המלאכותית, יצא לאור לראשונה בשנת 1979. לאחר עשרים שנה הוא יצא בהוצאה מחודשת, כאשר רק בשנת 2011 הוא יצא לאור בעברית בהוצאת “דביר” לאחר ששני חוקרי מחשבים, טל כהן וירדן ניר בוכבינדר, עמלו על תרגומו במשך כ-15 שנה

ספר זה (נקרא בקיצור GEB), אשר זכה בפרס פוליצר בשנת 1980 בקטגוריית ספרי עיון כלליים, הוא ספר מיוחד במינו.
בעבר צלחתי ספרי עיון לא פשוטים לקריאה כמו למשל “אצבע גלילאו”, אך GEB הציג לי רף אחר לגמרי, רף אשר דורש ריכוז, ואני מודה שלקח לי מעל לחצי שנה על מנת לסיימו. למרות שלא את כולו, התייחסתי לספר זה כאל “ספר השראה”, יצירת מופת אשר מראה כמה חשיבה המבוטאת בכתיבה יכולה לענג ולהביא ממש לכיף אינטלקטואלי.

הספר, במעל ל-800 עמודיו, מקיף נושאים רבים- מתמטיקה, פילוסופיה, אמנות, מוזיקה, מדעי המחשב ומשובץ דיאלוגים רבים בין צב, סרטן, אכילס ועוד.
משמו של הספר אפשר להקיש שהופשטטר מנסה לקשר בין הישגיהם ויצירתם של שלושה אישים דגולים: הלוגיקן קורט גדל, לוגיקן שנולד באוסטריה והיגר לארצות הברית. האמן מאוריץ  קורנליס אשר, אמן הולנדי סוריאליסטי בעיקרו אשר יצר עבודות גרפיקה מרתקות והמלחין יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני מתקופת הבארוק שאין צורך להציגו. את הישגיהם מנסה הופשטטר, במהלך הספר, לחבר למהות אחת.

מאידך, תוך כדי חקירה זו, חודר הופשטטר לדיון על השפה שלנו, על החוקיות אשר נמצאת בה (מה שקצת הזכיר לי את הספר “האינסטינקט הלשוני” של סטיבן פינקר) ובעצם מנסה להסביר, לטענתו, איך אדם על כל מכלולו נוצר מחומר דומם.

הספר עשיר מבחינה לשונית, תרבותית ומקיף עולם ומלואו. הריכוז הרב שצורכת קריאתו היא בשל ההבנה של הרעיונות אשר עומדים מאחוריו והתמודדות עם משחקי לשון, שלדעתי האישית היו מעט מוגזמים.
מעבר לדיאלוגים, יש דיון רב בלולאות שונות ואלגוריתמים (שאותם ממשיך הופשטטר בספר חדש שהוציא לאחרונה “אני לולאה מוזרה” בהוצאת דביר), דיון בבודהיזם, מוזיקה, פרדוקסים ואפילו ביולוגיה וזואולוגיה- הכל באופן יצירתי וייחודי שכמוהו לא פגשתי בשום ספר עיון בעבר.

לסיכום, הספר “גדל, אשר, באך”, הוא בעיני יצירת מופת. גם לכאלו החוששים מספרים כבדים, הספר הזה יכול להעניק הסתכלות מענגת על היצירתיות והייחודיות בכתיבת ספר עיון, ספר אשר מעבר ללימוד והעברת ידע, מעודד חשיבה תמידית.
ביקורת מסוימת על הספר, מעבר לשימוש הלשוני המוגזם במטאפורות ואולי אורכו, היא שלאחר סיומו לא הצלחתי לראות את הספר כמקשה אחת אלא כשלל רעיונות אשר מוגשים בצורה מיוחדת. מאידך עדיין הדבר לא גרע מהנאתי במאום.

ציון הספר- 9.4

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  [email protected]

לדעת לשכנע אדם אחר בצדקתך הינה יכולת חשובה, השאלה האם נחוץ לשם כך להסתכל בעיני בן-שיחך.
מחקרים קודמים נטו לתמוך בכך שמבט ישיר באדם שאותו מנסים לשכנע, עוזר לשם כך. מאידך מחקר שנעשה לאחרונה הגיע למסקנה אחרת.
במחקר, חולקו סטודנטים לשתי קבוצות, הראשונה התבקשה להתמקד בעיניו של הדובר המנסה לשכנע אותם והשנייה בפיו. התברר שדווקא קבוצת הסטודנטים אשר התמקדה בעיני הדובר נטתה פחות להשתכנע מהקבוצה שהונחתה להסתכל על פיו.
החוקרים מסבירים ממצאים אלו בכך שנעיצת עיניים נחשבת להתנהגות תוקפנית אצל בעלי חיים ולכן מובילה להתנגדות לעמדת הדובר. בתגובה לממצאים הציעו החוקרים מחקרי המשך על מנת לזהות את ההקשרים המדויקים שבהם התבוננות בעיני האחר היא יעילה.

מבוסס על ידיעתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ”ס 183, ע”מ 10-11.

קישור לתקציר המאמר- כתב העת Psychological Science

איך להשפיע על אנשים אחרים- אתר הידען

פרקינסון היא מחלה שבה נוצר חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור במוח.
עד היום הדרך לאבחן פרקינסון היתה על סמך תסמיניו של החולה או על ידי בדיקת Spect (בדיקה שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח), אך לאחרונה מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית חולים רמב”ם, בראשותם של פרופ’ שרה רוזנבלום וד”ר אילנה שלזינגר, מצא שניתן לאבחן פרקינסון גם על-ידי כתיבה.
חולי הפרקינסון מדווחים שהם חשו קודם כל בדעיכה ביכולות הקוגניטיביות שלהם לפני הדעיכה ביכולות המוטוריות שלהם ובמחקר הספציפי הזה, בו נעשה שימוש בלוח אלקטרוני וכלי כתיבה בעל עט עם חיישנים, ניסו החוקרות להראות הבדלים מובהקים באופן וצורת הכתיבה אצל חולי פרקינסון יחסית לאנשים בריאים.
ממצאי המחקר הראו שחולי פרקינסון, ביחס לקבוצת ביקורת בריאה, כתבו באותיות קטנות יותר, הפעילו פחות לחץ על משטח הכתיבה ובעיקר השהו את העט יותר זמן באוויר במהלך הכתיבה (מה שמעיד על ירידה ביכולת הקוגניטיבית כיוון שבזמן זה המוח מתכנן את הפעולה הבאה)
מחקר זה בעצם מאפשר אמצעי איבחון נוסף לחולי פרקינסון עוד טרם פריצת הסימפטומים הגופניים אצלם ויכול כך להוריד את העומס על המערכת הרפואית בעזרת איבחון על-ידי אדם שאינו רופא.

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ”ס 182, ע”מ 44-45.

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהו פרקינסון ומחקרים אחרונים בתחום-פורטל MRI והדימות המוחי