בעלי חיים רבים עוקבים בעיניהם אחר מבטם של חיות אחרות, בכלל זה גם קופים ובני אדם. הסיבה היא אולי הצורך לזהות אוכל, סכנה או משהו חשוב אחר, אך לא היה ידוע עד כה אם ההתמקדות היא בעיניים או במרכז הפנים, ששם במקרה נמצאות גם העיניים. מחקר ייחודי חדש, אותו ערכו אלן קינגסטון (Kingstone), חוקר מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ובנו בן ה-12, ג’וליאן לוי (Levy), התמודד עם הבעיה בעזרת שימוש במפלצות שעיניהם נמצאות לא בפניהם, אלא בידיהם ובמקומות אחרים בגוף.
במחקר הוצגו לנבדקים תמונות של יצורים שעיניהם בפנים ותמונות של יצורים שעיניהן בכפות ידיהם ובמקומות אחרים שאינן פנים. מצלמה אשר ניטרה את תנועות העיניים של הנבדקים גילתה שהנבדקים התמקדו בעיניים, לא משנה היכן הם היו, ולא בפנים.
מחקר זה מדגים דרך ייחודית ויצירתית  לבצע ניסוי ולפתור בעיה שהטרידה את המדע זמן רב וגם את האפשרות של ילד בן 12 להופיע ככותב ראשי במאמר אשר התפרסם בכתב עת מוביל (Biology Letters).

מבוסס על ידיעתם של נעם לוויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ”ס 183, ע”מ 6.

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור לתמצית הידיעה- Biology Letters

מצב שבו אטום אחד נמצא בשני מקומות בו-זמנית, מה שקרוי בשפה הפיזיקלית סופרפוזיציה, נראה לנו כמצב בלתי אפשרי, אך התיאוריה הקוונטית תומכת במצב שכזה.
צוות פיזיקאים מאוניברסיטת בן-גוריון בראשות פרופ’ רון פולמן, ד”ר יונתן יפה ושמעון מכלוף הצליחו לגרום למצב שבו אטום נמצא בשני מקומות בו-זמנית כאשר הם נעזרים בשדה מגנטי סטטי.
במהלך הניסוי הם קיררו ענן אטומים לטמפרטורה של כ-100 ננו-קלווין, הטמפ’ הקרה ביותר אשר נצפתה במעבדה או בטבע, ואז הפעילו עליהם שדות מגנטיים סטטיים על מנת ליצור מצב של סופרפוזיציה בעזרת אפקט שטרן-גרלך.
החידוש בניסוי הזה איננו קירור האטומים לטמפ’ הנתונה או הכנסתם לסופרפוזיציה, דברים שנעשו כבר בעבר, אלא השימוש בשדות מגנטיים סטטיים לשם כך.

קישור לידיעה-אתר הידען

סופרפוזיציה קוונטית

על אפקט שטרן-גרלך

מחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים דופמין לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון. מחלה זו, שבה חולים למעלה מ-20,000 ישראלים בשנה, מתחילה ברעד וקושי לנוע ומסתיימת בדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ’ אהוד גזית, פרופ’ דני סגל וצוותם, גילו לאחרונה שממתיק מלאכותי בשם מניטול, אשר גם מצוי באופן טבעי בירקות כגון בצל, דלעת, אצות ים, פטריות ועוד, יכול לשפר בצורה ניכרת את מצבם המוטורי של זבובוני דרוזופילה וגם של עכברים, אשר בהם הושתל הגן הגורם למחלת הפרקינסון אצל בני האדם.
המניטול, המסוגל לעבור גם את מחסום דם-מוח, משמש כיום למגוון טיפולים, בין השאר לטיפול בבצקות קשות. הוא יכול להוות בעתיד בסיס לתרופות יעילות אשר ישפרו את מצבם של חולי הפרקינסון ואולי אף יבריאו אותם לגמרי.

קישור לידיעה-אתר רשת ב’ (איתי נבו)

מהו המניטול?

על מחלת הפרקינסון- פורטל MRI והדימות המוחי

קפאין הוא מוצר די נפוץ, אשר מעבר להימצאותו בקפה, הוא נמצא בשלל משקאות אחרים עתירי אנרגיה. בין השאר צורכים אותו מתבגרים, אשר מוחם נמצא בתהליך של התפתחות, בעיקר בזמן שינה עמוקה.
מחקר חדש, אשר נערך בעיר ציריך אשר בשוויץ,  בדק את השפעתו של הקפאין על חולדות צעירות, וגילה שצריכה של קפאין ברמה הנמצאת בשלוש או ארבע כוסות קפה ליום, גרמה למחסור בשינה עמוקה אצל החולדות ואז לעיכוב התפתחותו של מוחם- עיכוב אשר התבטא בפגיעה בסקרנותם של החולדות צורכות הקפאין יחסית לחולדות שלא צרכו אותו.
החוקרים טוענים שמתבגרים, אשר הסינפסות במוחם עוברות שינוי במהלך זמן השינה העמוקה, יכולים להיות מושפעים לרעה מצריכת קפאין מוגזמת בתקופה שהיא כל כך קריטית להתפתחות המוח.

קישור לידיעה-אתר הידען

מהו סם הקפאין?

כתבה על הצד האפל של הקפאין