שילוב פעולה של מדענים מישראל (בראשות ד”ר ערן אופק ממכון ויצמן למדע), מבריטניה ומארצות הברית הביא לתצפית ישירה על התפוצצות משנה של כוכב לפני התפוצצותו הגדולה בדמות סופרנובה.
סופרנובה נגרמת כתוצאה של ייצור ממושך של יסודות כבדים, אשר גורמים לליבת הכוכב להיות ברובה מברזל ואז לקרוס במהירת לתוך עצמו ולגרום לפיצוץ הסופרנובה.
התפוצצות המשנה התרחשה כחודש בלבד לפני הסופרנובה והיא נצפתה בכוכב אשר כבד פי שמונה לפחות מהשמש שלנו. לפי ההשערה, התפוצצות המשנה נגרמה בשל תהליכים שהתרחשו בליבת הכוכב, כאשר האנרגיה שלהם הועברה החוצה בעזרת גלים אקוסטיים (גלים הדומים לגלי קול).
תג: סופרנובה
חלקיקי ניטירינו וגלים גרביטציוניים בסופרנובות
סופרנובה היא תופעה שבה כוכב מאסיבי, בגודל של כ-10 מסות שמש ומעלה, מתפוצץ. בגלקסיית שביל החלב מתפוצצים כשני כוכבים כל מאה שנה.
הפיצוץ מביא לזהירת הכוכב ולפליטה של חלקיקי נייטרינו, חלקיקים ניטרליים ממשפחת הלפטונים אשר נוצרים מהתמזגות של פרוטון ואלקטרון.
הנייטרינו יוצרים כפלים במרחב-זמן אשר נקראים גלים גרביטציוניים (גלי כבידה).
צוות בראשות פרופ’ כריסטיאן אוט, מהמכון הטכנולוגי בקליפורניה, הריצו סימולציות והגיעו למסקנה שתדירות האוסילציה של חלקיקי הנייטרינו והגלים הגרביטציוניים הנפלטת בסופרנובה של כוכב זהה למהירות סיבובו (במידה ואכן ליבתו מסתובבת מהר לפני שהוא מתפוצץ).
הגילוי הזה יכול לתרום להבנת הסיבה לסופרנובה, שהיא עדיין איננה ברורה ולקשר לסיבוב המהיר של הכוכב לפני התפוצצותו.
פיצוצי כוכבים (סופרנובות) לפני 10 מיליארדי שנה
שיתוף פעולה של מדענים מישראל, יפן וארה”ב הצליח לצפות במקבץ סופרנובות אשר התרחש לפני כ-10 מיליארדי שנה, המרחק הכי גדול שאי פעם הצליחו לראות סופרנובות.
הם עשו זאת בעזרת הטלסקופ הגדול בהוואי, אשר הצליח לצפות באור שהופץ בעקבות הפיצוצים הללו, שהתרחשו הרבה לפני שכדור הארץ נוצר.
הסופרנובות מאפשרות את הימצאות היסודות הכבדים בטבע, יסודות אשר נצברים בגרעין הכוכבים ויוצאים החוצה רק לאחר התפוצצות (סופרנובה).
בזכות היכולת להסתכל למרחקים ארוכים, החוקרים צפו בכ-150 פיצוצים שהתרחשו ב-150,000 הגלקסיות בשטח שאותו סקרו והסיקו שביקום הצעיר היו סופרנובות רבות יותר מאשר כיום.
כוכב מתפוצץ חדש התגלה בגלקסית M51
הכוכב הזה, אשר נמצא בגלקסיית M51, אשר מרוחקת מאיתנו כ-26 מיליון שנות אור, התפוצץ (לפני כ-26 מיליון שנות אור) כסופרנובה.
הכוכב הזה הוא שמש כמו השמש שלנו, אלא שמסתו וגילו שונים (השמש שלנו לא תתפוצץ כסופרנובה בין השאר בגלל שמסתה קטנה מידי) ותוך כדי פיצוצו הוא שיחרר יסודות יחסית כבדים (יסודות אשר מרכיבים את היקום ואת עולמנו שלנו). מאידך החומרים שאותו כוכב ספיציפי הפיץ בפיצוץ שלו, מפגינים שוני מסוים ממה שידוע על חומרים המופצים בשלבים כל כך מוקדמים של פיצוץ, והחוקרים מנסים לברר את סיבת הדבר.