מחלות מוח ניווניות, כדוגמת אלצהיימר, פרקינסון או מחלת הנטינגטון, מתאפיינות בהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי (חלבון שנוצר בעקבות מוטציה ב-DNA), בפינות בתוך התא ואף מחוצה לו. עד היום הסברה היתה שאותה הצטברות הורגת את תאי המוח ובעצם גורמת למחלות הללו. מאידך מחקרים אחרונים מצאו את אותה הצטברות חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו ממחלות אחרות.
מחקר חדש של פרופ’ חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף ג’וליה לייטמן ופרופ’ אולריך הרטל ממכון מקס פלנק בגרמניה, טוען שאותה הצטברות של חלבונים היא תגובת הגנה של התא למצב עקה חמורה. המחקר בוצע על מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, אשר מחולל את מחלת הנטינגטון (מחלה חשוכת מרפא שבה מתים תאי מוח וגורמים לירידה קוגנטיבית, להפרעות מוטריות ולמוות). במחקר התברר שתאים שנחשפו לעקה חמורה, יצרו גושי חלבונים, אשר התרכזו בפינה אחת של התא, והצילו את שאר התא באופן זמני ממוות.
מחקר זה מרמז על כך שיש לכוון את מחקרי ההמשך לכיוון של גילוי סיבת העקה אשר גורמת לתא לייצר גושי חלבונים ולאו דווקא לשתק פעולה זו.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ”ס 189, ע”מ 42-43.

קישור לידיעה

שקיעת חלבונים במחלת האלצהיימר

קצת על מחלת ההנטינגטון

ישנם כיום שתי תיאוריות עיקריות שונות הקשורות להתפתחות האינטליגנציה. הראשונה מקשרת בין יכולות קוגניטיביות לבין אתגרי חיפוש מזון והשנייה מתמקדת באתגרים של התנהגות חברתית כמקדמת אינטליגנציה. מחקרים הקשורים לתיאוריות אלו התמקדו בעיקר בגודל המוח ובחקר של מין אחד או שניים בגלל חוסר היכולת להשוות בין אינטליגנציה של מינים.
לאחרונה מחקר בינלאומי גדול בתחום, אשר הובל על ידי שלושה חוקרים מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית (McLean, Hare & Nunn) וכלל עשרות מדענים מרחבי העולם, החליט לבדוק את נכונות התיאוריות. המחקר כלל מבחן הבודק שליטה עצמית וגמישות התנהגותית (סוג של אינטליגנציה) אשר נערך על מספר סוגי עופות, יונקים וטורפים.
החוקרים מצאו מתאם גבוה בין יכולת לפתור בעיות לבין גודלו המוחלט של המוח (גודל שאינו יחסי לגודלו של בעל החיים, אם כי גם הגודל היחסי הראה קשר מסוים, נמוך יותר). ההסבר שנתנו לכך החוקרים הוא שככל שהמוח גדול יותר, כך הוא מכיל יותר תאי עצב ואפשרות לקשרים ביניהם. ממצא שני, אשר מתייחס אך ורק לפרימטים (סדרה של יונקים הכוללת סוגי קופים וכמובן את האדם) הראה מתאם בין היכולת לבצע משימות לבין מידת גיוון התפריט של המין הביולוגי- מה שתומך יותר בתיאוריה הראשונה. מאידך לא נמצא מתאם בין המבחן שנעשה לבין אתגרים של התנהגות חברתית.
מחקר זה, אשר לא נחסכה ממנו ביקורת, מיוחד בשיתוף הפעולה הבינלאומי שהתרחש בו ויכול להוות קו מנחה למחקרים נוספים בינלאומיים בתחום זה בהמשך.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו, גיליון 190, ע”מ 9-12

קישור לידיעה-אתר טייםאאוט

וידאו לאחת המשימות שבוצעו במחקר

מהי אינטליגנציה?

עישון מריחואנה הינו דבר די נפוץ בעולם. בארצות הברית משתמשים בו כמעט 19 מיליון אנשים באורח קבוע. מחקר אחרון, אשר נעשה על-ידי חוקרים אמריקאיים בעזרת MRI, גילה שעישון מריחואנה, גם אם הוא בתדירות נמוכה, יכול לגרום לשינויים מסוימים במוח- כמו למשל באיזור גרעין האקומבנס (accumbens nucleus; גרעין אשר שייך למערכת הלימבית ואשר מקושר למנגנוני חיזוק, הנעה, קשב ותגמול).
גם בעבר נעשו מחקרים אשר קשרו שימוש במריחואנה לפגיעה ביכולת הלימוד והזיכרון (ישנם גם מחקרים הקושרים את עישון המריחואנה להשפעות חיוביות-ע.ב.ח.), אך כמעט ולא קיימים מחקרים אשר בדקו את השפעתו של עישון מתון על מבנה המוח ולכן ייחודו של מחקר זה.
המחקר נעשה על מוחם של קבוצת צעירים אמריקאיים בגילאי 18-25 אשר דיווחו על עישון מריחואנה של לפחות פעם בשבוע מול קבוצת ביקורת שלא עישנה כלל. הוא עורר ביקורת לגבי ממצאיו בשל בעיות מתולוגיות, שלטענת המבקרים, נמצאים בו.

קישור לידיעה-אתר alphagalileo

ביקורת על הפרסום- אתר קנאביס

קצת על מריחואנה (קנאביס)

האימפריה הביזנטית (ביזנטיון) היתה אימפריה אשר שרדה לאחר נפילת האימפריה הרומאית המערבית. היא שלטה לאורך תקופה ארוכה עד לנפילת בירתה, קונסטנטינופול, בידי הטורקים העות’מאנים בשנת 1453. בישראל שלטו הביזנטים בין השנים 324-638, תקופה המקבילה לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים.
לאחרונה חשפה רשות העתיקות בחפירת הצלה, אשר בוצעה באיזור יישוב חורה שבצפון הנגב, מנזר מרשים מתקופה זו. המנזר מחולק לחדרים ומרוצף בפסיפסים עם כתובות בשפה היוונית. כמו כן נמצאו במנזר כלי חרס לשם אגירה, כלי זכוכית ומטבעות מהתקופה הביזנטית.
הארכיאולוגים תיארכו, על סמך הכתובות שנמצאו, את בניית המנזר למחצית השנייה של המאה השישית כאשר לטענת דניאל וורגה, מנהל החפירה, מנזר זה הינו חלק מרצף מנזרים שנבנו בתקופה זו בין עבר הירדן לבקעת באר שבע.

 
קישור לידיעה

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

הספר “גדל, אשר, באך – גביש בן אלמוות” של דאגלס ר’ הופשטטר, פיזיקאי אמריקאי אשר חוקר את תחום הבינה המלאכותית, יצא לאור לראשונה בשנת 1979. לאחר עשרים שנה הוא יצא בהוצאה מחודשת, כאשר רק בשנת 2011 הוא יצא לאור בעברית בהוצאת “דביר” לאחר ששני חוקרי מחשבים, טל כהן וירדן ניר בוכבינדר, עמלו על תרגומו במשך כ-15 שנה

ספר זה (נקרא בקיצור GEB), אשר זכה בפרס פוליצר בשנת 1980 בקטגוריית ספרי עיון כלליים, הוא ספר מיוחד במינו.
בעבר צלחתי ספרי עיון לא פשוטים לקריאה כמו למשל “אצבע גלילאו”, אך GEB הציג לי רף אחר לגמרי, רף אשר דורש ריכוז, ואני מודה שלקח לי מעל לחצי שנה על מנת לסיימו. למרות שלא את כולו, התייחסתי לספר זה כאל “ספר השראה”, יצירת מופת אשר מראה כמה חשיבה המבוטאת בכתיבה יכולה לענג ולהביא ממש לכיף אינטלקטואלי.

הספר, במעל ל-800 עמודיו, מקיף נושאים רבים- מתמטיקה, פילוסופיה, אמנות, מוזיקה, מדעי המחשב ומשובץ דיאלוגים רבים בין צב, סרטן, אכילס ועוד.
משמו של הספר אפשר להקיש שהופשטטר מנסה לקשר בין הישגיהם ויצירתם של שלושה אישים דגולים: הלוגיקן קורט גדל, לוגיקן שנולד באוסטריה והיגר לארצות הברית. האמן מאוריץ  קורנליס אשר, אמן הולנדי סוריאליסטי בעיקרו אשר יצר עבודות גרפיקה מרתקות והמלחין יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני מתקופת הבארוק שאין צורך להציגו. את הישגיהם מנסה הופשטטר, במהלך הספר, לחבר למהות אחת.

מאידך, תוך כדי חקירה זו, חודר הופשטטר לדיון על השפה שלנו, על החוקיות אשר נמצאת בה (מה שקצת הזכיר לי את הספר “האינסטינקט הלשוני” של סטיבן פינקר) ובעצם מנסה להסביר, לטענתו, איך אדם על כל מכלולו נוצר מחומר דומם.

הספר עשיר מבחינה לשונית, תרבותית ומקיף עולם ומלואו. הריכוז הרב שצורכת קריאתו היא בשל ההבנה של הרעיונות אשר עומדים מאחוריו והתמודדות עם משחקי לשון, שלדעתי האישית היו מעט מוגזמים.
מעבר לדיאלוגים, יש דיון רב בלולאות שונות ואלגוריתמים (שאותם ממשיך הופשטטר בספר חדש שהוציא לאחרונה “אני לולאה מוזרה” בהוצאת דביר), דיון בבודהיזם, מוזיקה, פרדוקסים ואפילו ביולוגיה וזואולוגיה- הכל באופן יצירתי וייחודי שכמוהו לא פגשתי בשום ספר עיון בעבר.

לסיכום, הספר “גדל, אשר, באך”, הוא בעיני יצירת מופת. גם לכאלו החוששים מספרים כבדים, הספר הזה יכול להעניק הסתכלות מענגת על היצירתיות והייחודיות בכתיבת ספר עיון, ספר אשר מעבר ללימוד והעברת ידע, מעודד חשיבה תמידית.
ביקורת מסוימת על הספר, מעבר לשימוש הלשוני המוגזם במטאפורות ואולי אורכו, היא שלאחר סיומו לא הצלחתי לראות את הספר כמקשה אחת אלא כשלל רעיונות אשר מוגשים בצורה מיוחדת. מאידך עדיין הדבר לא גרע מהנאתי במאום.

ציון הספר- 9.4

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  [email protected]