מחלת הסרטן עומדת בראש סיבות המוות במדינת ישראל. לפי נתוני הלמ”ס 25.4% מכלל מקרי המוות נגרמים בעקבותיה. במהלך השנים חיפשו חוקרים רבים טיפולים שונים למחלת הסרטן, חלקם הצליחו יותר וחלקם הצליחו פחות, אך בשנים האחרונות עולה קרנו של טיפול אימונותרפי במחלת הסרטן- טיפול בו מנצלים את יכולתה של מערכת החיסון בגוף להשמיד תאים ממאירים (בזכות היותם שונים מתאים נורמליים במאפיינים רבים). לאחרונה מחקר באוניברסיטת סטנפורד, אשר הובל בידי חוקרת ישראלית בשם עידית שגיב-ברפי (Idit Sagiv-Barfi), ונעשה במעבדתו של פרופ’ רונלד לוי (Ronald Levy), חוקר ידוע ובעל שם בתחום, הראה שטיפול ספציפי הגורם לאקטיבציה של תאי דם לבנים באיזור הגידול גורמת לחיסולו, מחסלת גרורות הקיימות כבר בגוף ואף מחסנת את הגוף מפני גידולים עתידניים.

חשוב לציין שתרופות אימונולוגיות כבר קיימות בשוק, אבל מאחר שהן פעלו על אקטיבציה של מערכת החיסון בכל הגוף, נגרמו תופעות לוואי ופוטנציאל למחלות אוטואימוניות. במחקר הנוכחי הצליחו החוקרים לחבר שני כיווני טיפול מבטיחים בתחום חקר הסרטן- אימונולוגיה והתמקדות בתאי מטרה. הם הזריקו שילוב טיפולי חדשני שכלל ליגנד TLR9 – Toll-like receptor 9 ונוגדן anti-OX40 רק לאיזור הגידול תוך שימוש במינונים אפסיים.

הטיפול החדש בדרך למחקר קליני ראשון, אך כבר במעבדה התברר שהוא מצליח להשמיד תאים סרטניים של גידולים בבני אדם, ובניסוי בבעלי חיים 87 עכברים מתוך 90 שלקו בסרטן, נרפאו לגמרי. גם שלושת העכברים האחרים, לאחר טיפול עם מנה נוספת, נרפאו לחלוטין. בנוסף הטיפול חיסן את העכברים מסוגי סרטן נוספים.

עורכי המחקר טוענים שהטיפול יכול לעזור בסוגי סרטן רבים (סרטן אינו מחלה אחת אלא מקבץ רב של מחלות בעלות מכנה משותף) והזרקה לאיזור הגידול יכולה פשוט להעלים אותו (אם כי לא ברור מה קורה כאשר הגידול אינו מוצק, כמו בסרטן הדם, או במיוחד כאשר מדובר בסרטן של כדוריות הדם הלבנות- לוקמיה- הערת כותב הסקירה ע.ב.ח.).

 

קישור לידיעה בבלוג של ד”ר רועי צזנה

קישור למאמר המקורי- אתר sciencemag

 

 

בשנים האחרונות חלה התפתחות מסיבית בשיתופי הפעולה המדעיים בארץ בכלל ובעיר חיפה בפרט. לאחרונה נוסף לכך נדבך נוסף בדמות בניין רב קומות אשר יבנה בקריה הרפואית רמב”ם וירכז תחתיו מכונים ומעבדות, חלקם קליניים וחלקם מחקריים, של אוניברסיטת חיפה, הקריה הרפואית רמב”ם, הטכניון וחברות הזנק שונות.

הבניין החדש יקרא “מגדל תגליות הבריאות” והתרומה לבנייתו, בסך 62 מיליון דולר, ניתנה על-ידי הקרן ע”ש לאונה והארי הלמסלי האמריקאית. הבניין יכיל 20 קומות ובו ישתפו פעולה חוקרים ורופאים מהקריה הרפואית רמב”ם, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מיזמים הקשורים לתעשיית הציוד הרפואי, תעשיית התרופות והתחום המתפתח של המחשוב הרפואי והביג דאטה.

המגדל ייצור סביבה פורייה לקידום מחקרים רפואיים, לטיפול קליני ויהווה חממה לחברות ביוטכנולוגיה, ביורפואה ותחומי מחקר אחרים הקשורים למדעי החיים. בעזרתו תוכל הקריה הרפואית רמב”ם להתייצב לצד בתי החולים המובילים בעולם בתחום הטיפול והמחקר.

 

קישור לידיעה- אתר הקריה הרפואית רמב”ם

 

פעילות גופנית היא דבר מומלץ. היא תורמת לשמירה על משקל גוף בריא, צפיפות עצם גבוהה, כוח שריר, גמישות, חיזוק המערכת החיסונית, הפחתת דיכאון ועוד. מאידך מחקר סקירה חדש, אשר פורסם לאחרונה בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics, מגלה שפעילות גופנית מאומצת עשויה להוביל לתסמינים גסטרואינטסינאליים (תסמינים הקשורים למערכת העיכול) ואף לפגוע במערכת העיכול.

במחקר הסקירה סקרו החוקרים חמישה מאגרי מידע על מנת לזהות פרסומים אשר קישרו בין פעילות גופנית מאומצת לסימני נזק במערכת העיכול כגון חדירות, תנועתיות יתר, אנדוטוקסמיה (רעלנים בדם אשר מקורם בדופנות התאים של חיידקים) והפרעות ספיגה. התברר שככל שהפעילות הגופנית היתה עצימה יותר ומשכה ארוך יותר, כך חלה עלייה במדדי הנזק למערכת העיכול שהוזכרו מעלה. בנוסף חלה עלייה גם בהפרעות אחרות כדוגמת ליקוי בהתרוקנות קיבה והאטת מעבר במעי דק.

חשוב לשים לב שמדובר אך ורק בפעילות מואצת בסטרס פעילות של לפחות שעתיים בצריכת חמצן מקסימאלית של 60% ומעלה, כאשר סטרס חום וריצה (כדוגמת מה שקורה לאלו שרצים מרתונים) החמירו את המצב. פעילות גופנית מתונה נמצאה כמומלצת גם לאנשים בריאים וגם לאנשים עם מחלת מעי דלקתית או הפרעות בתפקוד מערכת העיכול.  כמובן שיש לאשר מסקנת מחקר זה בעזרת מחקרים נוספים על מנת לראותה כקבילה.

 

קישור לסקירה על המחקר- אתר sciencedaily

קישור לתקציר המחקר עצמו- אתר onlinelibrary

 

הכלבים, לפחות ברוב המקרים, הם בעלי חיים חברותיים, צייתנים ונוחים- זאת בניגוד לתנים או לזאבים השייכים גם למשפחת הכלביים. מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון בראשותה של ברידגט פון הולדט (Von Holdt) ושפורסם בכתב העת Science Advances, זיהה שינויים גנטיים הקשורים לכלבים ובני אדם, וטוען שיש בסיס גנטי משותף המסביר את החברותיות הרבה אצל כלבים ואצל לוקי תסמונת נדירה (תסמונת וויליאמס-בורן ) בין בני האדם.
תסמונת ויליאמס בורן (Williams-Beuren Syndrome) הינה תסמונת שבה קיימת מוטציה בכרומוזום 7 אשר נובעת מטרנספוזונים (Transposon), רצפי DNA ניידים אשר מתמקמים באיזור של כרומוזום זה (האיזור נקרא WBSCR-WBSCR Williams-Beuren Syndrome Chromosome Region). הלוקים בתסמונת זו סובלים משלל תסמינים במערכות רבות בגוף, אך בין השאר הם ניחנים בחברותיות יתר, חריצות, שפה עשירה, עניין גבוה במערכות יחסים ובאנשים.
המחקר כלל תצפיות התנהגות וריצופים גנטיים על כלבים, והדגים את השינוי הגנטי בכרומוזום 6 של הכלבים המבויתים (ולא אצל זאבים שאינם מבויתים), הדומה לשינוי בכרומוזום 7 של לוקי תסמונת ויליאמס בורן הנובע מטרנספוזונים. מחקר זה יכול להעיד על איזור גנטי ספציפי אשר אחראי לחברותיות אצל כלבים ואנשים, אך נדרשים מחקרי המשך על מנת לאשר זאת.

 

כתבה על המחקר באוניברסיטת פרינסטון

קישור אל המאמר המדעי

הידיעה באתר הידען

קצת על תסמונת ויליאמס בורן

 

להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2017:

 

השולטים בעתיד – ד”ר רועי צזנה (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר)

“השולטים בעתיד” הוא ספרו השני של ד”ר רועי צזנה, עתידן וחוקר במרכז הרב-תחומי לחקר סייבר ע”ש בלווטניק באוניברסיטת תל-אביב. ספרו הראשון, “המדריך לעתיד”, מציע מבט על המהפכות הטכנולוגיות אשר יתרחשו בעתיד ואילו ספרו השני מתעסק בעתיד מנקודת מבט יותר מדינית-חברתית. הספר מתאר בצורה מדויקת תהליכים טכנולוגיים וחברתיים, אשר מתרחשים סביבנו בשנים האחרונות בעקבות האינטרנט והאינטרנט של הדברים, כגון שילוב חיישנים לאיסוף מידע המאפשרים לאסוף מידע פרטי רב, התחזקות חברות כגון פייסבוק וגוגל (“הכרישים”) ושיתוף פעולה אפשרי ביניהן לבין אנשי כוח פוליטי (“הלוויינים”), זאת על חשבון האזרחים הפשוטים (“הסרדינים”). לאחר סקירה זאת, מתאר הספר מיזמים שהתאפשרו בעקבות הרשת, כגון חברת אובר (Uber), אשר מספקת שירותי תחבורה שיתופית (Ride Sharing), ומדירה שינה מנהגי המוניות, וחברת Airbnb אשר מתחרה בבתי מלון ואכסניות ברחבי העולם. כמו כן מתוארת בהרחבה מהפכת הרובוטיקה, אשר מקטינה את הצורך בידיים אנושיות עובדות. הבעיה בהתפתחויות הללו, כפי שמציג אותה ד”ר צזנה בצורה מדויקת, היא קומץ אנשים שצוברים כוח ומידע המרוכז במקום אחד, לרוב בשרתי החברה- כוח ומידע שיכול להיות מנוצל, מעבר לבעלי החברה, גם על-ידי אנשי הכוח בשלטון וגם בידי האקרים, וזאת בדרך כלל לרעתו של האזרח הקטן.

בשלב השלישי של הספר, מציע ד”ר צזנה פתרונות מעשיים להתמודדות עם המצב המתפתח- הקמת “להקות” אשר יחליפו ארגונים ריכוזיים, שימוש בחוזים חכמים, מידע מבוזר במחשבים רבים, ומדינות ענן. הוא מתאר חזון שבו אדם יוכל להיות עובד או אזרח בארגון וירטואלי, המגובש תחת חוקים המוגדרים בחוזה חכם. בארגון כזה, אשר יכול להיות גם סוג של ארגון ממשל, כדמות מדינת ענן, אמנם יהיו אנשים שיובילו אותו, אך הפיקוח עליהם יהיה של כל חברי הקהילה (כתלות בסוג מדינת הענן). כמו כן במדינות ענן כאלו, אשר אליהם האזרח יכול לבחור לנסות להתקבל ולפרוש כשהוא רוצה, השיפוט יהיה מיידי בעזרת חיישנים אשר יקלטו מעשה הראוי לגמול חיובי, כגון תמיכה או קידום מטרות הקבוצה או לגמול שלילי, עד כדי הדחה מהקבוצה. בסיום הספר מציע ד”ר צזנה להצטרף למדינת הענן היהודית, מדינה הקורמת בימים אלו עור וגידים, והמיישמת את הנאמר בחזון הספר.

לסיכום, הספר מרתק, מעורר דיון, ומתעסק בשאלות החשובות של השלטון העתידני והיכולת של האזרחים הקטנים להחזיר לעצמם את השליטה בחייהם.

ציון הספר- 9.3

 

מדע רע – בן גולדייקר (הוצאת משכל וספרי עליית הגג)

ספר זה, פרי עטו של בן גולדייקר, רופא ובעל דוקטורט באפידמיולוגיה, מתאר כל מה שנחשב ל”מדע רע” בעיני מחברו. במהלך הספר תוקף גולדייקר את חברות הקוסמטיקה (מאחר שמולקולות לא ממש יכולות לחדור את עורנו), את התזונאים ותוספי התזונה, את ההומאופתיה ועוד. הוא תוקף כל מיני גורואים בארצות הברית ובריטניה, אשר מתעשרים תוך כדי הונאה ותוך כדי פיזור מידע לא מדוייק. כמו כן הוא תוקף גם את חברות התרופות, אשר לטענתו ממציאות מחלות חדשות לטיפולים קיימים (נותן לדוגמה למשל את תרופות ה-SSRI). הוא מתאר את הדרכים והטכניקות של חברות התרופות לייפות ממצאים מסוימים ולהסתיר אחרים. יש בספר תיאור מצויין של פלאסבו ונוצבו ואיך הם משפיעים עלינו, יש גם הרבה מידע על הדרך הנכונה לבצע מחקר וניסוי מדעי. בסוף הספר ישנה התייחסות נרחבת למחקר המוטעה של ד”ר וייקפילד אנדרו, אשר מצא קשר בין החיסון המשולש לאוטיזם, ותפקידה של התקשורת במה שקרה.

לדעתי מדובר בספר חשוב מאוד, ואכן חלקים רבים ממנו נכונים, אם כי אני חייב לציין שלעיתים מורגש, בעיקר בהתקפתו על חברות התרופות, שד”ר גולדייקר מתבסס על מספר מקרים ומשליך אותם על התעשייה באופן גורף מידי וטוען לשחיתות כללית בתחום. דבר זה לא מאוד מדוייק מאחר שתחום אישור התרופות, הוא תחום שמפוקח היטב וגם שהבקרה שלו משתפרת כל הזמן. בכל זאת ספר מצויין ומלא הומור.

ציון הספר- 8.9

 

שקט – כוחם של המופנמים – סוזן קיין (הוצאת מטר)

הספר “שקט-כוחם של המופנמים” הוא ספר שנכתב בידי סוזן קיין, יהודייה אמריקאית בעלת דוקטורט במשפטים. הספר מספר על אנשים מופנמים ועל ההתמודדות שלהם בחברה הקולנית שלנו.

ההגדרה של סוזן קיין לאדם “מופנם” היא אדם עיוני, שכלי, למדני, צנוע, רגיש, מתחשב, רציני, מעמיק, מעודן, מתבונן פנימה, עדין, רגוע, מתבודד, ביישן, נרתע מסיכונים ובעל עור דק. מוחצן הוא לרוב בעל התכונות ההפוכות. רובנו נמצאים על ציר בין שתי ההגדרות הדיכוטומיות הללו.

בספר מתארת ד”ר קיין את המקומות שבהם יכולה להועיל מופנמות לחברה ואת הדרך בה אדם מופנם צריך לנקוט על מנת לבטא נכון את יכולותיו. בין השאר, נשאלות בספר השאלות למה בעצם שרדה המופנמות במהלך האבולוציה? איך להתנהג נכון עם ילדים מופנמים? אילו אנשים שהשפיעו על ההיסטוריה היו מופנמים ועוד. הספר, לטעמי, כתוב בצורה יצירתית מאוד, ומציג נושא לא פשוט בצורה מעודדת קריאה והבנה. בסופו אתה גם יוצא עם תובנות (בין אם אתה מופנם ובין אם לא).

ציון הספר- 8.6

 

המדענים הגדולים – מלווין בראג (הוצאת משכל וספרי עליית הגג)

הספר “המדענים הגדולים” של מלווין בראג הוא ספר הסוקר את המצאותיהם של 14 מדענים שהמצאותיהם שינו את העולם. מלווין בראג אינו איש מדע אלא סופר ושדר בטלוויזיה הבריטית וספר זה מבוסס על ראיונות שלו עם מדענים המספרים על אותם אישים. הספר מספר את קורות חייהם והמצאותיהם של ארכימדס, גלילאו גליליי, סר איזק ניוטון, צ’רלס דרווין, זיגמונד פרויד, מרי קירי, אלברט איינשטיין ואחרים. הוא מנסה להסביר כיצד הם הגיעו אל ההמצאות  וכך בעצם שינו את העולם. הספר, מעבר לעיסוק בממציאים, דן רבות בחייהם של המדענים ובמדע בכלל. אצל חלק מהמדענים שהספר סוקר, מתואר עיסוקם במדע במקביל לאמונתם הדתית, וקונפליקט זה מוסבר בצורה יפה בספר. כמו כן מתוארת ההתמודדות של נשים בתחילת המאה, כגון מירי קירי ורוזלינד פרנקלין, לזכות בהכרה מדעית בעולם שבו נשים לא היו אמורות לעסוק בתחום זה.

הספר נותן הצצה אל עולם המדענים הגדולים. הוא מנסה לשרטט קו לינארי ביניהם, גם כאשר הדבר אינו אפשרי. מאידך, היה אפשר לעשות אותו מעניין יותר ברמה של תיאור חיי המדען והתנהגות העולם המדעי.

ציון הספר- 6.8

 

נערה באושוויץ – שרה ליבוביץ/אתי אלבוים (הוצאת ידיעות אחרונות)

 

הספר “נערה באושוויץ”, אשר נכתב במשותף על-ידי שרה ליבוביץ ואתי אלבוים, מגולל את עלילותיה של שרה ליבוביץ במשך שנה אחת בהיותה אסירה במחנה ההשמדה הידוע לשמצה אושוויץ.

במהלך הספר מתארת שרה ליבוביץ את מה שעבר עליה בזמן השואה- מההגעה אל מחנה ההשמדה, האנטישמיות והאכזריות הרבה של הנאצים והתושבים המקומיים, דרך אובדן כל משפחתה בתאי הגזים, ניסיונות ההישרדות שלה, הקשיים הרבים ומזלה הטוב שהביא להישרדותה, ועד שחרור המחנה על-ידי הרוסים והעלייה לארץ ישראל. מתיאוריה ומתחושותיה אפשר להבין (למשל מהתנהגות הקאפו ומנהלות הבלוק היהודיות שבו הייתה), שמעבר להתנהגות הנפשעת של הנאצים, כל אחד מהיהודים פשוט ניסה להישרד כמיטב יכולתו.

הספר מעניין, אבל לטעמי הכתיבה מעט לוקה בלקוניות. השתלשלות האירועים מתוארת ללא רגשות, המעברים בין כתיבת האם והבת לוקים בחסר מסוים (אם כי לנוכח התוכן ומה שעברה שרה, הדבר בהחלט יכול להיות מובן).

ציון הספר- 6.9

 

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א’

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב’

יכולת השליטה שלנו בשפה הינה יכולת חשובה מאוד להצלחת התנהלותנו בחיים, וכעת מחקר חדש בתחום הפסיכולינגוויסטיקה (בעברית פסיכובלשנות-ע.ב.ח.) מגלה שהלמידה של העובר מתחילה כבר בשלב העוברי, ולכן כדאי לדבר עם העובר (או לדבר בכלל) בזמן ההריון.
המחקר, אשר נעשה בהובלתם של אן קטלר (Anne Cutler), ציאון צואי (Jiyoun Choi) ומירגאם ברורסמה (Mirjam Broersma) מהמכון לחקר התפתחות המוח באוניברסיטת מערב סידני באוסטרליה, בחן תינוקות קוראניים שאומצו לאחר לידתם על ידי הורים מאמצים דוברי שפה הולנדית. התברר שתינוקות אלו מסוגלים ללמוד את השפה, בה דיברה אימם הביולוגית, בצורה מהירה הרבה יותר מתינוקות אחרים, אשר אימם הביולוגית לא דיברה את אותה השפה. תינוקות אלו פיתחו שמיעה עוד בהיותם ברחם, אשר סייעה להם להבחין בין ניואנסים בשפת אימם ואז ללמוד מהר יותר את השפה הקוריאנית.
יכולת השמיעה של העובר נוצרת בסביבות השבוע ה-24 של ההריון, כאשר מתחילים להיווצר קשרים עצביים בין איזורי השמע באוזן לבין החלק המוחי האחראי על השמיעה. עוברים מצליחים להבדיל בין הקול של אימם לקולות אנשים אחרים, ולהכין את עצמם כבר אז לקליטה טובה של השפה, כאשר יוולדו ובשלב מאוחר יותר יתחילו ללמוד לדבר.
מחקר זה מצטרף לגל מחקרים בשנים האחרונות, המתמקד בהשפעות סביבתיות על עוברים מרחם אימם ובהשלכות שלהם בחייהם המאוחרים.

 

קישור למאמר המקורי- אתר royalsocietypublishing

קישור לידיעה- אתר עיתון NY Times

קצת על פסיכולינגוויסטיקה

MRI_scanסורק MRI, המבוסס על טכנולוגיית התהודה המגנטית, מספק מאז המצאתו יכולות איבחון חסרות תקדים בעולם הדימות. לאחרונה צוות חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה”ב (UNC) ניצל התקדמות טכנולוגית זו על מנת לזהות סימני אוטיזם במוח אצל ילדים בני חצי שנה (לתשומת לב קהילת מתנגדי החיסונים הניתנים בגיל שנה- ע.ב.ח.).
אוטיזם (תסמונת קנר) הוא לקות התפתחותית הנובעת משונוּת נוירולוגית התפתחותית, תורשתית ומולדת. קשה לזהות אוטיזם בשלב מוקדם ולפעמים הסימנים הראשונים, כמו חוסר יצירת קשר עין, מופיעים רק אחרי גיל שנתיים. צוות המחקר, בראשותם של ג’וזף פיבן (Joseph Piven) והתר קודי הזלאט (Heather Cody Hazlett), ביצע את המחקר בארבעה מרכזים רפואיים בארצות הברית, על 109 תינוקות הנמצאים בסיכון גבוה ללקות באוטיזם, משום שאחיהם אובחנו באוטיזם (סיכוי של 1:5, כאשר הסיכוי באוכלוסיה הוא 1:100 בקירוב) ובמקביל, על 42 תינוקות ללא רקע משפחתי של אוטיזם. הם בדקו, בעזרת סורק MRI, את מוחם של התינוקות בזמן שישנו בגילאי 6 חודשים, 12 חודשים ו-24 חודשים.

בגיל שנתיים 15 מהתינוקות שהיו בעלי סיכון גבוה ללקות לאוטיזם בגלל עבר משפחתי, אכן אובחנו כלוקים באוטיזם (על סמך אי יצירת קשר עין, עיכוב ביכולת הדיבור ועיכוב בתחומים התפתחותיים אחרים) וממצאי המחקר הראו שנפח מוחם גדל בין סריקת MRI מוח בגיל 12 חודשים לבין סריקת MRI מוח בגיל 24 חודשים, בצורה מהירה יחסית לילדים שלא לקו באוטיזם. ממצא נוסף בסריקות ה-MRI המבדיל בין התינוקות שאובחנו עם אוטיזם בגיל שנתיים לכאלו שלא אובחנו, נמצא בין סריקת MRI מוח בגיל 6 חודשים לבין סריקת MRI מוח בגיל 12 חודשים, כאשר אצל התינוקות שאובחנו באוטיזם שטח הפנים של קליפת המוח (מדד של גודל קפלי המוח בחלק החיצוני של המוח), גדל מהר יותר בהשוואה לאלו שלא קבלו אבחנה. בסיכום הכללי, אלגוריתם האבחון של המחקר הצליח לזהות אוטיזם מוקדם על סמך סריקות MRI מוח ב-81% מהמקרים.

מחקר זה, אשר ממצאיו כרגע מתייחסים אך ורק לאוכלוסיית תינוקות בסיכון גבוה ולא לכלל האוכלוסיה, מצריך סדרת מחקרי המשך על אוכלוסיות גדולות יותר על מנת שיוכל להתקבל ככלי אבחוני קליני לכל דבר. במידה והדבר יצלח, אפשר יהיה להקדים את מועד אבחון האוטיזם בעזרת סריקת MRI מוח לאותם ילדים בסיכון ואז להתחיל טיפול מוקדם יותר במטרה לשפר את התפקוד בשלבים מאוחרים יותר בחיים. חשוב גם לציין שכיום ישנה התפתחות רבה בתחום ה-MRI העוברי, כך שאולי בעתיד ניתן יהיה לנבא אף אצלם היתכנות אוטיזם בעזרת סריקת MRI, וכך לאפשר להורים לקבל החלטה האם להביא את הילד לעולם או לא (ע.ב.ח.).

 

קישור לכתבה על המאמר המקורי- אתר Nature

קצת על אוטיזם קלאסי (תסמונת קנר)

פורטל ה-MRI הישראלי

גחליליתגחלילית (בשמה המדעי Lampyridae ובאנגלית Firefly), שילוב של גחלת ולילה, היא סוג של חיפושית לילית, אשר מסוגלת לייצר הבזקי אור לשם משיכת בני המין השני להזדווגות (המשפחה נקראת גחלילתיים). ההבזקים, אשר תדירותם וזמן הפעלתם משתנה ממין למין, נוצרים בעזרת איברים מיוחדים בבטן התחתונה של הגחלילית בעקבות חומר בשם לוציפירין. חומר זה, בתיווך אנזים בשם לוציפראז, מתחמצן במגע עם האוויר וכך נוצר האור. יכולת הארה זאת נקראת ביולומינציה (אורות ביולוגית), היא נפוצה אצל יצורים ימיים ומאוד נדירה אצל יצורים יבשתיים. הגנים המייצרים אותה הם בעלי ערך מדעי והוחדרו ליצורים שונים לשם הארה (אנזים הלוציפראז אחראי גם לתופעה הקרויה “אש השועל”, Foxfire, שבה מפיקים מיני פטריות מסוימים אור עמום בגווני ירוק וכחול).
בישראל ישנם שמונה מינים של גחלילתיים, ובשנים האחרונות ירדו באופן משמעותי מספר התצפיות שלהם. הסיבות לכך, לפי החוקרים, הם הרס של שטחים פתוחים הגורם לקיטוע של בתי גידול, שימוש בדשנים וחומרי הדברה, וגם השימוש באור מלאכותי על ידי האדם. כל אלו פוגעים בגחליליות וביכולתם למשוך את בני המין הנגדי בעזרת איתותים וכך מתמעטת אוכלוסיתן.
היעלמות הגחליליות הינה סמן לפגיעה לא רק בהן אלא גם בשלל אוכלוסיות חרקים אחרות. לכן חשוב לנקוט בצעדים על מנת לשמר את האוכלוסיה שלהם בארץ ובעולם כולו.

 

קישור לידיעה- אתר “זווית”

קישור למחקר משנת 2009 על היעלמות הגחליליות

קצת על הגחליליות

Credit Science Photo Library – VICTOR HABBICK VISIONS Brand X Pictures Getty Images

מחלת אלצהיימר (Alzheimer’s disease) הינה מחלה קשה ומתקדמת (פרוגרסיבית) של מערכת העצבים המרכזית. במהלך המחלה מתים תאי העצב במוח. המחלה מתאפיינת בפגיעה בזיכרון ובהמשך בכושר ההתמצאות, יכולת החשיבה, הסקת המסקנות, פגיעה ביכולות מוטוריות ועוד. מעבר למציאת דרכים לטיפול, מתמקד המחקר באיתור מוקדם של האנשים שמועדים לחלות באלצהיימר, על מנת להתחיל טיפול מוקדם בהם. עד היום לא נמצאו כלי אבחון מוקדמים אפקטיביים וזמינים לאלצהיימר, אך לאחרונה, מחקר שנעשה באוניברסיטת תל-אביב בראשותם של ד”ר דוד גורביץ, פרופ’ אילנה גוזס, ד”ר אלנה מילנזי, ד”ר נועם שומרון ואדוה הדר, גילה שאצל חולי אלצהיימר קיימת ירידה ברמת ביטוי הגן RGS2 בדם.
עד לא מזמן, סברו החוקרים שחלבון בשם עמילואיד-בטא הינו מאפיין מובהק של מחלת האלצהיימר, אלא שהתברר שהוא נמצא בכמויות גדולות גם במוחותיהם של אנשים בריאים. אחת ההשערות לפתרון סתירה זו הציעה שישנם אנשים שרגישים יותר להצטברות של עמילואיד-בטא ולכן נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלת אלצהיימר.
במהלך המחקר הנוכחי לקחו החוקרים דגימות תאי דם מ-28 אנשים בריאים, תאי הדם של חלק מהנבדקים הגיבו ברגישות רבה לחלבון עמילואיד-בטא (צמיחתם התעכבה) ותאי הדם של החלק השני ברגישות פחותה יותר. החוקרים גילו שאצל תאי הדם שהגיבו ברגישות גדולה לחלבון העמילואיד-בטא היה ביטוי נמוך של גן ה-RGS2. גן זה מוכר למדע די הרבה שנים וידוע שהוא אחראי על כיבוי אותות המועברים בין תאי עצב, אך זו הפעם הראשונה שמקשרים אותו גם למחלת האלצהיימר.
בהמשך המחקר ביצעו החוקרים בדיקות דם בקרב חולי אלצהיימר וגילו שביטוי RGS2 נמוך אצלם בדם ביחס לביטויו אצל נבדקים בריאים. בדיקה נוספת במאגרי מידע קיימים של ביטויי גנים של חולי אלצהיימר גילתה שביטוי הגן RGS2 היה נמוך אצלם גם בדם וגם ברקמות המוח. כמו כן התברר שרמתו הנמוכה של ביטויי הגן מתחילה עוד בשלב הראשוני של המחלה, המוגדר כירידה קוגנטיבית קלה.
תוצאות אלו הן אמנם תוצאות ראשוניות, אך בהחלט מבטיחות לגבי סמן ביולוגי משמעותי אצל חולי אלצהיימר, סמן שיכול לאפשר אבחון מוקדם ואף לייצר טיפולים מתאימים.

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת תל-אביב

הגן RGS2 באתר omim

על מחלת אלצהיימר ומחקרים אחרונים בה- אתר fmri והדימות המוחי

ג'ירפהג’ירף (בשמו המדעי Giraffa) הוא סוג פרסתן (משמע אחת הקבוצות של היונקים, אשר להם פרסות, כמו סוסים, פילים, זברות ועוד) המעלה גירה (תהליך שבו המזון יורד אל הקיבה ואז חוזר חזרה אל הפה וחוזר חלילה). לג’ירף רגליים וצוואר ארוכים והוא יכול להגיע לגובה של כ-6 מטרים מעל פני הקרקע (נחשב ליונק הגבוה בעולם). הוא גם מסוגל לרוץ די מהר וכך להימלט מאוייביו.
עד לאחרונה סברו שקיים רק מין אחד של ג’ירף ותחתיו קיימים עוד מספר תת-מינים, אך ניתוח גנטי שנעשה לאחרונה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת גתה בגרמניה, בראשותו של אקסל ינקה (Axel Janke), ופורסם בכתב העת Current Biology, מלמד שישנם ארבעה מיני ג’ירפות ולא מין אחד בלבד (ההבדל בין מינים לתת-מינים הוא שמינים שונים בדרך כלל לא מזדווגים ביניהם). במחקר נלקחו דגימות DNA מביופסיות עור של 190 ג’ירפות והניתוח הגנטי הפריד אותם לארבעה מינים: ג’ירף דרומי (G. giraffa), ג’ירף מסאי (G.Tippelskirchi), ג’ירף מרושת (G. reticulata) וג’ירף צפוני (G. Camelopardalis).
הג’ירפות נמצאות כיום בסכנת הכחדה חמורה ויחסית לשאר אוכלוסיות בעלי חיים, המחקר דל בהקשר אליהם. החוקרים מקווים שמחקר זה יגדיל את מאמצי השימור של אוכלוסיות הג’רפות באפריקה ובעולם כולו.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לכתבה על המחקר- אתר Nature

קצת על הג’ירף