שזירה קוונטית, אשר התגלתה על-ידי איינשטיין בשנת 1935, היא מצב שבו תכונותיו של חלקיק, תכונות כמו מיקום, מהירות וספין, תלויות במה שקורה לחלקיקים אחרים.

למה הכוונה?

החלקיקים יכולים להיות מרוחקים אחד מהשני אך עדיין קשורים זה לזה באיזושהי דרך- משמע אם נבצע מדידה על חלקיק אחד, קורסת מה שנקרא “פונקציית הגל” ואז באופן מיידי נקבעת התכונה המתאימה גם בחלקיק השני. בשל כך החלקיקים נקראים “שזורים זה בזה”. לאחר המדידה, החלקיקים מפסיקים להיות שזורים.

אם נבצע מדידה על אחד החלקיקים, נוכל לדעת מה תהיה תוצאת המדידה בחלקיק השני. השזירה הקוונטית איננה תלויית מרחק, משמע יכולים להיות שני חלקיקים בשני קצוות הגלקסיה והם עדיין יהיו שזורים (זה מה שנקרא “התנהגות לא לוקלית”). כמו כן מהירות העברת המידע היא ללא תלות במהירות האור.

ניסויים רבים אוששו את נכונותה של השזירה הקוונטית ובגלל תכונת האי-לוקליות שלה, היא מתנגדת לתורת היחסות. מאז ניסו מדענים רבים להציע הצעות שונות להסבר התופעה.