אמנם אנחנו כרגע בתקופת החורף, אך אנחנו בהחלט נהנים גם מימי שמש נעימים, אותם כדאי לנצל לטיולים ובכלל לשהות בשמש במידה הנכונה, בגלל היתרונות הרבים הטמונים בחשיפה זו. השפעה אחרת של אור השמש, הגברת התשוקה המינית, הוסברה במחקר חדש בהובלת הדוקטורנטית רומה פאריק ואשחר שורק מהמעבדה של פרופ’ כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. התגלית פורסמה ככתבת שער בכתב העת היוקרתי Cell Reports.

מחקרים קודמים גילו כבר שקרינה על-סגולה מהשמש מגבירה את רמות הטסטוסטרון בקרב גברים אלא שהמנגנון האחראי על הוויסות הזה לא היה ידוע. המחקר החדש הצליח להבין טוב יותר את המנגנון. במחקר חשפו חיות לקרינה על-סגולית מסוג B (UVB- קרני שמש באורכי גל של 320 עד 400 ננומטר) וראו שהחשיפה העלתה את רמות ההורמונים המיניים וגרמה ליותר משיכה מינית. בשלב השני הסירו מעור החיות את חלבון p53 , חלבון אשר אחראי על זיהוי נזקי הדנ”א ועל הפעלת מערכת הפיגמנטציה של העור בזמן חשיפה לשמש. הסרה זו ביטלה את ההשפעה של הקרינה העל-סגולית על המיניות וכך היה ברור שהחשיפה לקרינה דרך העור היא זו שהביאה לשינויים ההורמונליים, הפיזיולוגיים וההתנהגותיים המיניים שנצפו. השלב השלישי כלל מחקר על בני אדם, בו נחשפו הנבדקים ל-UVB ואז הועברו להם שאלונים שאכן איתרו עלייה בתשוקה הרומנטית (כאשר הגברים העידו גם על עלייה ברמות האגרסיביות).

חשיפה לשמש צריכה כמובן להיעשות בצורה מבוקרת, כיוון שיש לה גם השפעות שליליות על גופנו, אך מחקר זה יכול לפתוח פתח לטיפולים בהפרעות מיניות שמקורן הורמונלי באמצעות הקרנת UVB.

 

כתבה באנגלית על המחקר- אתר iflscience

קישור למחקר עצמו- אתר Cell Reports

 

טלסקופ החלל קפלר גילה בפעם הראשונה כוכב לכת שמקיף שתי שמשות (בדומה לכוכב הלכת טטואין בסרט “מלחמת הכוכבים”).
כוכב זה, ששמו כוכב הלכת קפלר 16b נקרא כוכב לכת סירקומבינארי מכיוון שהוא מקיף מערכת כוכבים בינארית (כוכב כפול שמורכב ממערכת של שני כוכבים או יותר אשר מקיפים מרכז משותף).

קישור לידיעה

כוכב כפול

הכוכב הזה, אשר נמצא בגלקסיית M51, אשר מרוחקת מאיתנו כ-26 מיליון שנות אור, התפוצץ (לפני כ-26 מיליון שנות אור) כסופרנובה.
הכוכב הזה הוא שמש כמו השמש שלנו, אלא שמסתו וגילו שונים (השמש שלנו לא תתפוצץ כסופרנובה בין השאר בגלל שמסתה קטנה מידי) ותוך כדי פיצוצו הוא שיחרר יסודות יחסית כבדים (יסודות אשר מרכיבים את היקום ואת עולמנו שלנו). מאידך החומרים שאותו כוכב ספיציפי הפיץ בפיצוץ שלו, מפגינים שוני מסוים ממה שידוע על חומרים המופצים בשלבים כל כך מוקדמים של פיצוץ, והחוקרים מנסים לברר את סיבת הדבר.

קישור לידיעה
סופרנובה
גלקסיית המערבולת (M51)