הגוף שלנו מתנהל בצורה סינכרונית. בשעה 6 בבוקר עולה קצב חילוף החומרים ואז צריך לקום, בשמונה בבוקר הורמוני המין מתקרבים לרמת שיא ואז יש לאהוב. בשעה שתיים בצהריים הרגישות לכאב יורדת ואז אפשר ללכת לרופא שיניים ועוד.
בגוף האדם קיימים שעונים צירקדיים (צירקדי פירושו “בערך יום”) אשר מתזמנים את קצב הלב, לחץ הדם, תיפקוד הכליות וכל דבר אחר בגוף.
השעון הצירקדי הראשי נמצא במוח ומסנכרן את השעונים הרבים בגופנו, שעונים שנמצאים בכל תא מתאינו אשר משפיעים על 15% מכלל הגנים שלנו, למשל תאי כבד מפרישים חלבון DBP פי 100 מאשר אחרי הצהריים.
אנשים ששעונים אלו משובשים אצלם, כמו אצל אנשים שעובדים משמרות, יכולים להביא לסוכרת, השמנת יתר, סרטן והזדקנות מוגברת.
השעון המרכזי במוח מתכוון מידי יום באמצעות המחזור היומי של אותות חיצוניים כמו חושך ואור. באיברים אחרים השעונים רגישים לזמני אכילה ולכן נראה שהם מקבלים אותות בהתאם למצבו המטבולי של התא.
לאחרונה התגלה על-ידי ד”ר אשר גד ממכון וייצמן, כשערך מחקר במעבדתו של פרופ’ אולי שיברלר, שחלבון בשם SIRT1 (אשר מקודד על-ידי גן SIRT1), אשר ממלא תפקיד מפתח בחילוף החומרים בתא, שולט גם בפעילות השעונים הצירקדיים. מכאן יכול להגיע הקשר בין הפעילות המטבולית של התא לשעון הצירקדי שבו.

*מבוסס על כתבתה של גליה אריאל, עיתון גלילאו מ”ס 167, ע”מ 44-45.

קישור לידיעה

שעונים ביולוגיים (צירקדיים) בגוף האדם

הגוף שלנו מסונכרן על-ידי שעון ביולוגי, אשר ממוקם באיזור ההיפותלמוס, של 12 שעות אור ו-12 שעות לילה. החיווי על האור מגיע אלינו דרך הרשתית של העין וגורם לגנים לקודד חלבונים מסוימים. השעון המרכזי הזה מווסת גם שעונים נוספים בגוף. מחקרים מראים ששינוי בשעות השינה, למשל בעקבות עבודה במשמרות לילה, מביא להשמנה, לעלייה במספר חולי הסוכרת ובמחלות הלב.
מחקר בעכברים שנעשה בתחילת שנה זו מדגים זאת וגם מראה השפעות מוחיות בעקבות שינויי הרגלי השינה הטבעיים. במחקר זה קבוצה אחת של עכברים חוותה אור יום של 12 שעות ולילה של 12 שעות בעוד שהקבוצה השנייה חוותה אור יום של 10 שעות וחושך של 10 שעות. המחקר גילה שהעכברים בקבוצה השנייה, על אף ההבדל הפעוט ביניהם, חוותה השמנה, עמידות לאינסולין (גורם עיקרי לפיתוח סוכרת מסוג 2) ושינויים בכושר הלמידה בעקבות התקצרות שלוחות העצב במוחם.

קישור לידיעה

קצת על השעון הביולוגי