תפיסה מרחביתתפיסה מרחבית מוגדרת כיכולת לזהות, לתפוס ולעבד מידע הנוגע לצורתם ומיקומם של גירויים במרחב. היא מאגדת בתוכה מספר יכולות קוגניטיביות: יכולת חזותית, יכולת התמצאות מרחבית ויכולת רוטציה מנטלית (mental rotation). מחקרים מצאו הבדלים מסוימים ביכולת של נשים וגברים להתמצא במרחב לטובת הגברים (כפי שמצאו שיכולת חלוקת הקשב אצל נשים טובה יותר ושגברים נוטים יותר ללקות באוטיזם ואילו נשים, יותר באלצהיימר). הם גם מצאו שנשים לרוב מנווטות על פי סימני דרך מקומיים, בעוד שגברים מנווטים יותר לפי כיוונים ומרחקים, ושהורמון המין הזכרי, טסטוסטרון, יכול להיות קשור להבדלים ביכולות המרחביות בין נשים לגברים.
מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת נורבגיה על-ידי קרל פינצקה (Pintzka) ועמיתיו, ואשר פורסם במגזין Behavioural Brain Research, חילק קבוצה של 42 נשים לשתי קבוצות שוות- קבוצה ראשונה קיבלה טסטוסטרון באופן פומי (דרך הפה) וקבוצה שנייה קיבלה טיפות דמה (המחקר נערך בסמיות כפולה, כך שגם הנחקרות וגם החוקרים לא ידעו מי מקבל מה). במהלך המחקר התבקשו הנבדקות לבצע מטלות ניווט וירטואליות בעזרת משקפי תלת מימד וג'ויסטיק, כאשר במקביל נסרקה פעילות מוחן של המשתתפות בעזרת fMRI (ראשי תיבות של דימות תהודה מגנטית תפקודי- ע.ב.ח.). במחקר נמצאו הבדלים ביכולת הרוטציה המנטלית ובזיהוי כיוונים (להזכירכם- תכונה שמזוהה יותר עם היכולות המוחיות הניווטיות של גברים), אך לא נמצאו הבדלים ביכולת הניווט הכללית של שתי הקבוצות. לטענת החוקרים, הסיבה שלא נמצאו הבדלים ביכולת הניווט היא חוסר היכולת של הנשים לתרגם את היכולת המשופרת לזיהוי כיוונים בעקבות קבלת הטסטוסטרון לניווט טוב יותר, בשל חוסר אימון לתרגל שיטת ניווט חדשה מהשיטה בה היו רגילות לנווט עד כה.
מחקר זה אמנם מתמקד ביכולת הניווט, אך קשור ביכולת הבנה טובה יותר של ההבדלים בין המוח הנשי לזכרי. במחלת האלצהיימר, התוקפת פי שניים יותר נשים מגברים, חוש הכיוון הוא אחד הסימפטומים הראשונים להופעתה ולכן סביר להניח כי משהו מגן על הגברים יותר מהנשים. גורם זה יכול להיות קשור להורמוני המין.

 

קישור לידיעה- הבלוג של ד"ר נעם לויתן

קישור למאמר המקורי- sciencedirect

מהי תפיסה מרחבית?

אמא אבא ותינוקכאשר בני זוג מביאים תינוק לעולם, נוצר עולם עדיפויות שונה. מחקרים מעידים על כך שלידת התינוק מחוללת במוחם של ההורים שינויים על מנת להבטיח את הישרדותו של תינוקם. למשל אצל יונקים, חושי האימהות מתחדדים, יכולת איתור המזון מתחזקת וגם תוקפנות האם כלפי סביבתה, לשם הגנה על הצאצא, גוברת.
מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת בר-אילן על זוגות הטרוסקסואליים וזוגות הומוסקסואליים (שני אבות ללא אם) אשר מגדלים תינוק, גילה בעזרת שימוש בסורק fMRI שתי רשתות עצביות, האחת אימהית שבה המוטיב העיקרי הוא רגשי והשנייה אבהית שבה המוטיב העיקרי הוא רציונלי או יותר הכרתי ומודע (לכן כאשר התינוק בוכה, האם פועלת ממניעים רגשיים יותר ואילו האב מבין שהתינוק זקוק לעזרה ופועל ממקום יותר שכלי).
המחקר, אשר נעשה על-ידי אייל אברהם, מצוות המחקר של פרופ' רות פלדמן, גילה ממצא מעניין נוסף והוא עצם הימצאות המסלול האימהי אצל אבות הומוסכסואליים, בנוסף למסלול האבהי, דבר שלא נמצא עד כה. גילוי זה הוביל את החוקרים למסקנה שהמסלול האימהי איננו נחלת האימהות בלבד, אלא גם גברים הטרוסקסואליים יכולים לפתח אותו בהינתן התנאים המתאימים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הורות

כלביםהאמרה טוענת שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם. מחקר חדש אשר נערך בהונגריה בעזרת fMRI מגלה שלכלבים יש איזור ייעודי לזיהוי קול במוחם, בדיוק כפי שקיים אצל בני אדם.
החוקרים סבורים שאותו איזור התפתח לפני כ-100 מיליון שנה, אצל האב המשותף לבני האדם ולכלבים והם סבורים שמעבר לאיזור הזה, ישנם איזורים נוספים אשר תואמים במוח הכלב ובמוח האדם- זאת בשל העובדה שהכלבים ובני האדם חולקים את אותה סביבה חברתית ולכן עיבוד המידע החברתי שלהם דומה.
במחקר השמיעו לבני אדם ולכלבים מאומנים, בעודם בתוך מכשיר fMRI , קולות שונים והתברר שהאיזור הפעיל אשר הגיב לגירויים קוליים אלו הינו זהה אצל בני האדם ואצל הכלבים. בכל זאת, ההבדל העיקרי בין בני האדם לכלבים היה שבני האדם הגיבו הרבה יותר מהכלבים לקולות דיבור מאשר לקולות אחרים.
מחקר זה, מעבר לשיטה חדשה לחקור את מערכת העצבים אצל הכלבים, יכול לפתוח פתח למחקרים אחרים אשר יכולים לזהות מרכזים משותפים נוספים לבני אדם ולכלבים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מה כלבים חושבים על בני אדם?-מחקר נוסף בעזרת fMRI

פרצופיםהפרעת הכרה וגטטיבית, מה שמוגדר בפי העם "צמח", היא מצב רפואי חמור אשר נגרם בעקבות פגיעה מוחית נרחבת. חולים אלו אמנם מסוגלים לנשום בכוחות עצמם אך אינם מגיבים לגירויים חיצוניים, כמו כאב, ואינם מתקשרים עם סביבתם.
מחקר חדש, אשר נעשה במרכז הרפואי תל-אביב בראשותם של ד"ר חגי שרון ויותם פסטרנק תחת הנחייתה של פרופ' תלמה הנדלר, מגלה שחולים המוגדרים כ"צמחים" מצליחים לזהות פנים ואף מצליחים לבצע משימה של דימיון פנים מוכרות. המחקר נעשה על-ידי זיהוי איזורי מוח מתאימים באמצעות סריקת fMRI.
מחקר זה, הראשון מסוגו בעולם, מדגים שלפחות לחלק מהחולים אשר מוגדרים כ"צמחים", ישנה מודעות רגשית לסביבתם ושהם אף מסוגלים ליצור אותה באמצעות דמיונם.

 

קישור לידיעה

מהי הפרעת הכרה וגטטיבית?

OLYMPUS DIGITAL CAMERAחוקרים מאוניברסיטת רדבוד ((Radboud מהולנד הצליחו לזהות בעזרת סריקת fMRI את האותיות עליהן מסתכלים נבדקים.
fMRI מציג, בעזרת ניטור דם מחומצן (שהוא בעל סיגנל שונה מדם לא מחומצן), אילו איזורים פועלים כאשר האדם חושב או עושה דברים מסוימים. במחקר זה החוקרים הציגו לנבדקים אותיות ובעזרת חישוב מתמטי של נתוני התבנית העצבית שנקלטה על-ידי הסורק, הם יצרו תמונה (מעורפלת, אך ניתנת לזיהוי) של האות עליה הסתכל הנבדק.
ניסוי זה מראה שאולי ניתן לדעת על מה הנבדק הסתכל, אך כמובן הדרך להצליח להפיק מידע על מחשבות האדם מנתוני הסורק עדיין רחוקה- בעיקר בגלל שפעילות מוגברת בתאים איננה מעידה בהכרח על ייצוג מידע במוח.
כמו כן פעילות מוחית מתרחשת במהירות גבוהה הרבה יותר מהמהירות שבה סורק ה-fMRI מסוגל לייצר תמונת הדמיה.

 

קישור לידיעה-אתר Ynet

קישור לידיעה המקורית

מהו fMRI?- פורטל ה-MRI והדימות המוחי

waves_1ממצא אשר התגלה לפני כמה שנים במערכת הראייה האנושית על-ידי פרופ' רפי מלאך וקבוצתו ממכון וייצמן למדע הביא להבנה שהמוח לעולם לא נח- גם כשהאדם אינו חשוף לכל גירוי, במציאות או בדימיון, תמיד קיימים בו גלי מוח.
מחקר המשך של פרופ' רפי מלאך עם ד"ר סון פרמינגר שאותו הובילה טל הרמלך משער שתבניות הפעילות המוחית בזמן המנוחה יכולות לאפשר לנו הצצה אל התנסויות קודמות של האדם .
כל התנסות שהמוח עובר מפעילה את המוח ואז משנה לטווח ארוך את הקשרים בין תאיו (תופעה זו נקראת גמישות או פלסטיות מוחית). בעקבות התנסויות שונות מוחנו מטמיע תבניות מסוימות בתבנית גלי המנוחה ואז קל לנו יותר לבצע משימות ספציפיות כמו זיהוי פרצופים, ניווט ועוד- כל אדם בהתאם להתנסויות שעבר.
בניסוי שנעשה במחקר, נבדקים הוכנסו למכשיר ה-fMRI, ואז נסרק מוחם על מנת לאתר את תבנית הגלים במצב מנוחה. לאחר מכן הם התבקשו לדמיין את עצמם במצב של צורך בקבלת החלטה מהירה-דבר שהפעיל איזור באונה הקדמית. מיד לאחר מכן נמדדו שוב גלי המוח וגם יום למחרת.
התברר שגלי המנוחה השתנו, כנראה בגלל עיצוב קשרי הנוירונים במוח מחדש. שינוי זה אף התגבר ביום לאחר האימון כך שנוירונים שפעלו חיזקו את הקשרים ביניהם ואילו כאלו שלא, דוכאו.
מחקר זה, טוענים החוקרים, יכול לנצל את גלי המוח בזמן מנוחה על מנת למפות אירועים בעברו הקרוב של הנבדק. הסברה היא שכל חוויה, כישרון ולמידה משאירים חותם על גלי המוח במנוחה, כאשר לכל אדם התבנית ספציפית. גם במקרים של אוטיזם, סכיזופרניה ועוד, יכולה להיות תבנית גלי מוח ספציפית כאשר המוח במנוחה- מה שפותח פתח למחקרים נוספים בתחום.

 

קישור לידיעה-מכון וייצמן למדע

קצת על הפלסטיות של המוח

סקוט רטלי מקנדה שכב 12 שנה כצמח לאחר תאונת דרכים שעבר. חוקר קנדי בשם פרופ' אדריאן אוון הצליח לתקשר עם סקוט בעזרת מכשיר ה-fMRI.
פעילויות קוגניטיביות שונות מזרימות דם לאיזורים אחרים במוח האדם- לדוגמה, חשיבה על ספורט מפעילה את החלק הקדמי, המוטורי של המוח.
מאידך ניסיון להיזכר מפעיל את מרכז המוח.
פרופ' אוון וצוותו הכניסו את סקוט לתוך מכשיר ה-fMRI ושאלו אותו שאלות שהתשובה שלהם היא כן או לא, כאשר הורו לו לחשוב על ספורט אם התשובה שלילית ואילו אם התשובה חיובית להיזכר במשפחתו או בחפצים בביתו.
הניסוי הצליח והרופאים הצליחו לתקשר עם סקוט בפעם הראשונה מזה 12 שנה בעזרת ה-fMRI, מה שפותח פתח להצליח לתקשר עם אנשים שהפכו לצמח ושלא היתה עד כה דרך לתקשר איתם.

קישור לידיעה

file000252322528מכשיר ה-fMRI הוא מכשיר, אשר מגלה אילו איזורים במוח מופעלים כאשר האדם מבצע פעולות או חושב על דברים מסוימים, על-ידי איתור כמות הדם המוזרמת אליהם. כאשר האדם חושב על הזזת רגליו, גם אם הוא לא מזיז אותם, מוזרם יותר דם אל האיזור במוח אשר אחראי על הזזת הרגליים.
את הרעיון הזה ניצל ד"ר דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר הווירטואליות במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשיתוף פרופ' רפאל מלאך ממכון וייצמן.
בניסוי שעשו, שכב סטודנט בשם אורי כהן במכשיר ה- fMRI והצליח להזיז רובוט בצרפת בעזרת חשיבה בלבד על פעולות שברצונו לעשות. המידע זרם דרך לווין מתוך מכשיר ה-fMRI אל מעבדת הרובוט בצרפת.
הרעיון הזה יכול להיות מיושם בתחומים שונים- כמו למשל אדם משותק אשר ירצה להניע את גפיו בעזרת תותבות או גיימרים שירצו לשחק בעזרת כוח המחשבה בלבד.
הבעיה היא שעדיין לא כל אחד יכול להצליח לעשות זאת מאחר שיש צורך בריכוז עצום בפעולות שרוצים לעשות וביכולות המוח הספציפי להפעיל ביעילות את אותם האיזורים, אך הניסוי בהחלט פותח פתח ליישומים עתידניים בתחום.

 

קישור לידיעה-themarker

איך לקרוא מחשבות בעזרת ה-fMRI?

כשאבותינו נמצאו ביער ושמעו נהמת אריה, היה צורך שהם יברחו במהירות האפשרית ולכן האבולוציה לא קידמה את היכולת להבחין בין הנהמות השונות ביער- משמע מספיק שנהמה היתה דומה לנהמת אריה והאדם היה בורח.
מחקר חדש בעזרת fMRI אשר נעשה במכון וייצמן בראשות פרופ' רוני פז חקר את הקשר בין הפסד כספי לבין יכולת אבחנה בין גירויים שמיעתיים. ממצאי המחקר מגלים שיכולת האבחנה של הנבדקים לגבי גירויי שמיעה פחתה כאשר הפסידו כסף וה-fMRI
הראה אצלם פעילות של איזור האמיגדלה במוח, איזור הקשור ברגש ובגמול.
מחקר זה יכול להתייחס למה שקורה במצבי פוסט טראומה כאשר הסובלים ממצב זה מתבלבלים בין הגירוי שגרם לטראומה לבין גירויים דומים ולכן הם חווים תגובות רגשיות חזקות.

קישור לידיעה

קצת על הפרעת דחק פוסט-טראומתית

חוקרים גרמניים השיגו פריצת דרך בתחום יכולת מכשיר ה-fMRI (MRI פונקציונלי) לזהות אילו אזורים פועלים במוח בתגובה לתוכן חלום.
הם עשו זאת בעזרת אנשים אשר מיומנים בחלימת חלומות צלולים. חלום צלול הינו מצב שבו החולם מסוגל לשמור על מחשבה מודעת גם כשהוא חולם ואז לעצב את מרחב החלום כרצונו ולזכור אותו לאחר התעוררותו. אנשים המיומנים בחלימת סוג חלום שכזה נקראים "אונירונאוטים".
במהלך המחקר התברר שכאשר החולמים חולמים על הפעלת איבר מסוים בגופם, למשל ידם הימנית, אז במוח מופעל האיזור שהיה מופעל אם יד ימין הייתה פועלת גם במציאות. משמע שהפעילות המוחית השולטת על התנועות בחלום תואמת לפעילות המוחית אשר שולטת על התנועות בעולם המציאות.
מחקר זה מראה שניתן לדעת אילו איזורים מופעלים כאשר אדם חולם ואז להסיק לגבי תוכן החלום.
כיום ישנם גם מחקרים אשר מצליחים להפיק מידע תמונתי מתוך מרכזי הראייה במוח- המידע שמופק עדיין מטושטש ובעל רזולוציה נמוכה בגלל מגבלות טכנולוגיות הקיימות עדיין בסריקת המוח, אך כשהטכנולוגיות ישתפרו, תשתפר גם איכות התמונה המופקת- כך נוכל להפיק סרטים של ממש אשר יעידו על תוכן החלום.

קישור לידיעה ב-Science Daily

קצת על חלומות צלולים (מודעים)