mri בהריוןבניגוד לבדיקת ה-CT, סריקת MRI אינה כוללת קרינה מייננת ולכן אינה מהווה בעיה לנשים בהריון ולעובריהן. מאידך, עד לא מזמן נמנעו מכוני ה-MRI מלבצע MRI לנשים בטרימסטר הראשון להריון, ויש עדיין מכונים הנוהגים כך. האם יש בכך הגיון? מחקר רטרוספקטיבי קנדי חדש, אשר פורסם ב-JAMA בספטמבר 2016, מגלה שאין בעיה לבצע MRI לנשים בהריון גם בטרימסטר הראשון, אך יש להיזהר מאוד בהזרקת גדוליניום בכל שלבי ההיריון.
המחקר, אשר הובל על-ידי גואל ריי (Joel G. Ray) ומריאן וארמולן (Marian Vermeulen) מאוניברסיטת אונטריו, בדק רשומות רפואיות של מעל ל-1.4 מיליון לידות בין השנים 2003-2015. מתוך כל אותם הריונות, 1700 נחשפו בטרימסטר הראשון לסריקת MRI ו-400 נחשפו בנוסף גם להזרקת גדוליניום (gadolinium-enhanced MRI). העוברים מהמחקר נבדקו עד לגיל ארבע בהקשר לחמישה מדדים- לידת תינוק מת או מוות של היילוד, א-נורמליות מולדת, גידולים, אובדן ראייה ואובדן שמיעה- ונמצא שחשיפה לסריקת MRI לא נמצאה כתורמת לעלייה במדדים אלו. מאידך נמצא שהזרקת גדוליניום בכל טרימסטר של ההיריון הגבירה פי 4 את הסיכון ללידת עובר מת או מוות של היילוד, וגם לכל תחלואת עור (ראומטולוגית, תסנינית או דלקתית). מסקנת המחקר היא שאין בעיה לבצע סריקת MRI גם בטרימסטר ראשון של ההיריון, אך חשוב להשתדל להימנע מהזרקת גדוליניום בכל שלבי ההריון.

 

קישור למאמר המקורי של המחקר

הידיעה באתר MRI המדריך המלא

MRI_scanסורק MRI, המבוסס על טכנולוגיית התהודה המגנטית, מספק מאז המצאתו יכולות איבחון חסרות תקדים בעולם הדימות. לאחרונה צוות חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב (UNC) ניצל התקדמות טכנולוגית זו על מנת לזהות סימני אוטיזם במוח אצל ילדים בני חצי שנה (לתשומת לב קהילת מתנגדי החיסונים הניתנים בגיל שנה- ע.ב.ח.).
אוטיזם (תסמונת קנר) הוא לקות התפתחותית הנובעת משונוּת נוירולוגית התפתחותית, תורשתית ומולדת. קשה לזהות אוטיזם בשלב מוקדם ולפעמים הסימנים הראשונים, כמו חוסר יצירת קשר עין, מופיעים רק אחרי גיל שנתיים. צוות המחקר, בראשותם של ג'וזף פיבן (Joseph Piven) והתר קודי הזלאט (Heather Cody Hazlett), ביצע את המחקר בארבעה מרכזים רפואיים בארצות הברית, על 109 תינוקות הנמצאים בסיכון גבוה ללקות באוטיזם, משום שאחיהם אובחנו באוטיזם (סיכוי של 1:5, כאשר הסיכוי באוכלוסיה הוא 1:100 בקירוב) ובמקביל, על 42 תינוקות ללא רקע משפחתי של אוטיזם. הם בדקו, בעזרת סורק MRI, את מוחם של התינוקות בזמן שישנו בגילאי 6 חודשים, 12 חודשים ו-24 חודשים.

בגיל שנתיים 15 מהתינוקות שהיו בעלי סיכון גבוה ללקות לאוטיזם בגלל עבר משפחתי, אכן אובחנו כלוקים באוטיזם (על סמך אי יצירת קשר עין, עיכוב ביכולת הדיבור ועיכוב בתחומים התפתחותיים אחרים) וממצאי המחקר הראו שנפח מוחם גדל בין סריקת MRI מוח בגיל 12 חודשים לבין סריקת MRI מוח בגיל 24 חודשים, בצורה מהירה יחסית לילדים שלא לקו באוטיזם. ממצא נוסף בסריקות ה-MRI המבדיל בין התינוקות שאובחנו עם אוטיזם בגיל שנתיים לכאלו שלא אובחנו, נמצא בין סריקת MRI מוח בגיל 6 חודשים לבין סריקת MRI מוח בגיל 12 חודשים, כאשר אצל התינוקות שאובחנו באוטיזם שטח הפנים של קליפת המוח (מדד של גודל קפלי המוח בחלק החיצוני של המוח), גדל מהר יותר בהשוואה לאלו שלא קבלו אבחנה. בסיכום הכללי, אלגוריתם האבחון של המחקר הצליח לזהות אוטיזם מוקדם על סמך סריקות MRI מוח ב-81% מהמקרים.

מחקר זה, אשר ממצאיו כרגע מתייחסים אך ורק לאוכלוסיית תינוקות בסיכון גבוה ולא לכלל האוכלוסיה, מצריך סדרת מחקרי המשך על אוכלוסיות גדולות יותר על מנת שיוכל להתקבל ככלי אבחוני קליני לכל דבר. במידה והדבר יצלח, אפשר יהיה להקדים את מועד אבחון האוטיזם בעזרת סריקת MRI מוח לאותם ילדים בסיכון ואז להתחיל טיפול מוקדם יותר במטרה לשפר את התפקוד בשלבים מאוחרים יותר בחיים. חשוב גם לציין שכיום ישנה התפתחות רבה בתחום ה-MRI העוברי, כך שאולי בעתיד ניתן יהיה לנבא אף אצלם היתכנות אוטיזם בעזרת סריקת MRI, וכך לאפשר להורים לקבל החלטה האם להביא את הילד לעולם או לא (ע.ב.ח.).

 

קישור לכתבה על המאמר המקורי- אתר Nature

קצת על אוטיזם קלאסי (תסמונת קנר)

פורטל ה-MRI הישראלי

mri of human brain
mri of human brain

אוטיזם קלאסי או בשמו האחר תסמונת קנר הינה לקות התפתחותית הנובעת משונות נוירולוגית מולדת. מתסמיניה- קושי ביצירת קשיים חברתיים, הפרעות בדיבור והתנהגות חזרתית. עד היום הסברה היתה שלקות זו יכולה להתבטא במבנה המוח, אך מחקר חדש וגדול היקף מוכיח לעת עתה אחרת.
המחקר הינו מחקר ה-MRI הגדול ביותר שנעשה עד היום. הוא כלל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בין השאר בהשתתפות ד"ר אילן דינשטיין, וחוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבארצות הברית. במהלכו השתמשו החוקרים בנתוני סריקות MRI ממאגר ABIDE (Autism Brain Imaging Data Exchange), מאגר הכולל סריקות MRI של לוקי אוטיזם מול סריקות MRI של אנשים ללא תסמונת זו (נבדקי הסריקות הם מגיל 6 ועד גיל 35). בעזרת חלוקת סריקות אלו ל-180 איזורים, ערכו החוקרים בדיקות אנטומיות מפורטות בין קבוצת האוטיזם לקבוצת הביקורת. הם לא מצאו שינויים משמעותיים בין הקבוצות, כאשר השונות התוך-קבוצתית (השונות בתוך הקבוצות עצמן- ע.ב.ח.) היתה גדולה יותר באופן משמעותי מהשונות בין הקבוצות.
מחקר זה מעיד על כך שאין שוני מבני מוחי בין לוקי אוטיזם לאנשים רגילים מעל לגיל 6 בסריקות MRI, אך בהחלט ייתכן שישנו שוני מתחת לגיל 6 ושהשוני גם בגילאים מאוחרים יותר מתבטא בשינויים עדינים יותר שסריקת ה-MRI איננה מסוגלת לאבחן. מסיבה זו יש מקום לערוך סריקות נוספות אשר מסתכלות על קישוריות הסיבים העצביים במוח (למשל בדיקת DTI; Diffusion Tensor Imaging- ע.ב.ח.) או בדיקת תפקוד המוח בתגובה לגירויים שונים (fMRI).

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

ABIDE- מאגר מידע של סריקות MRI של אוטיסטים

קצת על האוטיזם (תסמונת קנר)

Types-Of-Painמערכת העצבים של גופנו נועדה להתריע בתחושת כאב על גירויים מסוימים, מאידך תחושה זו אינה מורגשת באותה עוצמה אצל כל אדם. מחקר חדש, אשר בו שיתפו פעולה חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת וויק פורס ממדינת צפון קרוליינה שבארצות הברית, מגלה שהסיבה לכך אולי נעוצה בכמות "החומר האפור" באיזורים מסוימים במוח.
"החומר האפור" במוח מורכב מתאי עצב ותאי גלייה (תאי תמך), כאשר "החומר הלבן" הוא חומר הבנוי מאקסוני תאי העצב, מה שמקשר בינם לבין שכניהם. מחקרים קודמים הוכיחו שככל שהחומר האפור במקום מסוים במוח דחוס יותר- משמע שיש שם יותר תאי עצב- כך איזור זה מתפקד בצורה טובה יותר.
במחקר הנוכחי נחשפו 116 נבדקים לגירוי חום ואז התבקשו לדרג את הכאב. לאחר מכן עברו הנבדקים סריקת MRI אשר זיהתה את כמות החומר האפור וכמות החומר הלבן במוחם. ממצאי המחקר מגלים שככל שקיים יותר חומר אפור באיזורים מסוימים במוח, כך הרגישות לכאב פוחתת. ארבעה איזורים התאפיינו בעיקר בתכונה זו והם ה-Posterior cingulate cortex, ה-Precuneus, ה-Posterior parietal cortex וה-Primary somatosensory cortex.

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת חיפה

קצת על תחושת כאב

תמונת ריימונד דמדיאן עם אבטיפוס ה-MRI הכל-גופי הראשון שבנה
תמונת ריימונד דמדיאן עם אבטיפוס ה-MRI הכל-גופי הראשון שבנה

סריקת ה-PET-CT היא סריקה המיועדת לזיהוי גרורות סרטניות. הבעיה בבדיקה הזו היא כמות הקרינה הגבוהה, אשר שווה לחשיפה של כ-700 צילומי רנטגן. כאשר מדובר בילדים, בגלל גילם הצעיר, יש לקרינה זו סיכון אשר יכול להתבטא בגרימת סרטנים משניים מאוחר יותר בחייהם.

הדמייה בעזרת תהודה מגנטית יכולה להיות דרך מצויינת לחסוך את אותה הקרינה, אלא שבדיקה כזו אורכת כשעתים ובמשך הזמן הזה, חומר הניגוד המשומש ב-MRI (אשר נקרא גדוליניום) יוצא מרקמות הגוף ואז היכולת להבדיל בין רקמות בריאות לרקמות חולות נפגעת.

לאחרונה פיתחו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד חומר ניגוד חדש, אשר מבוסס על ננו-חלקיקים של ברזל. חומר זה ניתן לשם טיפול באנמיה על מנת לשפר את מאזן הברזל בגוף, והתברר שכאשר מזריקים אותו לגוף, כלי הדם נראים ברורים יותר. תכונה זו משפרת את הדמיית המבנים האנטומיים של הגוף וגורם למוח העצמות, קשרי הלימפה, הכבד והטחול להראות שחורים- מה שמבליט עוד יותר את זיהוי הגידולים הנמצאים עליהם.
בעזרת חומר ניגוד זה ושימוש בסורק MRI, הצליחו החוקרים לזהות כמעט את אותו מספר גידולים כפי שמזהה ה-PET-CT וכך ליצור תחליף הדמייתי יעיל בעל סיכונים פחותים. דימות MRI כל-גופי יכול בעתיד להיות ישים בבתי חולים רבים ולשמש אמצעי מצויין לזיהוי בעיות פתולוגיות ורקמות בעייתיות בכל הגוף.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת סטנפורד

מחקרים אחרונים בתחום ה-MRI- פורטל ה-MRI והדימות המוחי

כלביםהאמרה טוענת שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם. מחקר חדש אשר נערך בהונגריה בעזרת fMRI מגלה שלכלבים יש איזור ייעודי לזיהוי קול במוחם, בדיוק כפי שקיים אצל בני אדם.
החוקרים סבורים שאותו איזור התפתח לפני כ-100 מיליון שנה, אצל האב המשותף לבני האדם ולכלבים והם סבורים שמעבר לאיזור הזה, ישנם איזורים נוספים אשר תואמים במוח הכלב ובמוח האדם- זאת בשל העובדה שהכלבים ובני האדם חולקים את אותה סביבה חברתית ולכן עיבוד המידע החברתי שלהם דומה.
במחקר השמיעו לבני אדם ולכלבים מאומנים, בעודם בתוך מכשיר fMRI , קולות שונים והתברר שהאיזור הפעיל אשר הגיב לגירויים קוליים אלו הינו זהה אצל בני האדם ואצל הכלבים. בכל זאת, ההבדל העיקרי בין בני האדם לכלבים היה שבני האדם הגיבו הרבה יותר מהכלבים לקולות דיבור מאשר לקולות אחרים.
מחקר זה, מעבר לשיטה חדשה לחקור את מערכת העצבים אצל הכלבים, יכול לפתוח פתח למחקרים אחרים אשר יכולים לזהות מרכזים משותפים נוספים לבני אדם ולכלבים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מה כלבים חושבים על בני אדם?-מחקר נוסף בעזרת fMRI

תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם התקפלות)
תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם "התקפלות")

אחד מהיישומים של סריקות MRI הם הדמיות תלת-מימדיות של גידולים, זאת לפני אופרציות ניתוחיות. סריקות אלו נעשות במסך מספר סריקות לאורך זמן על מנת להעריך את התפשטות הגידול, אך אומדן זה לוקה בחסר מאחר שהוא אינו מביא בחשבון בצורה מספקת שינויים נפחיים בגידול או שינויים פנימיים בתוכו.
מחקר חדש בראשותו של ד"ר ליאור וייצמן, אשר בו שיתפו פעולה חוקרים מהאוניברסיטה העברית וחוקרים מבית חולים איכילוב, הצליח לפתח אלגוריתם עיבוד תמונה חדשני, אשר מבצע כימות נפחי של הגידול לאורך זמן.
מערכת זו, אשר משולבת כבר באופן יישומי בתוך מכשיר MRI בבית חולים איכילוב מאפשרת לזהות שינוי נפחי בגידול לאורך זמן, לאתר אילו גידולים מגיבים טוב יותר לכימותרפיה ולזהות את המרכיבים הפנימיים של הגידול- וכך להקל על האונקולוגיים לקבל החלטות נכונות יותר לגבי האופרציות הרצויות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השיטה למדידת נפחי גידול במוח-אתר בי"ח איכילוב

מקבץ מחקרים אחרונים בתחום הדמיית ה-MRI- פורטל ה-MRI והדימות המוחי

סורק MRIפרויקט ה-INUMAC) Imaging of Neuro disease Using high-field MR And Contrastophores) הוא פרויקט משולב של מדענים גרמניים וצרפתיים אשר מיועד ליצור מכשיר MRI אשר יספק תמונות של המוח ושל איברים אחרים בהפרדה חסרת תקדים.
סורק ה-INUMAC מיועד לייצר שדה מגנטי בעוצמה של 11.75 טסלה, פי 235 אלף מהשדה המגנטי של כדור הארץ. שדה מגנטי כזה מסוגל להרים בקלות טנק במשקל של 60 טונות. כמו כן ה-INUMAC צפוי להיות מכשיר ה-MRI הגדול ביותר שנוצר עד היום, כאשר קוטר המנהרה שבו היא 90 סנטימטר.
מבחינת ביצועיו, אם כיום MRI ממוצע מסוגל לספק רזולוציה של מילימטר אחד ומסוגל לעקוב אחרי אירועים במרווח זמן של כשנייה, סורק ה-INUMAC יהיה מסוגל להגיע לרזולוציה של 0.1 מילימטר ולעקוב אחר אירועים בטווח של עשירית השנייה.
בעתיד, בגלל עוצמתו הגדולה של המכשיר, הוא יוכל לאפשר דימות לא רק של פרוטוני מימן אלא גם של חומרים אחרים כמו נתרן, אשלגן, סידן ויסודות אחרים בעלי ספין בגופנו- מה שיאפשר זיהוי של פתולוגיות סחוס וכדומה.
מעבר לשיפור היכולת המחקרית במגוון תחומים, מכשיר זה יוכל לאתר שינויים קטנים מאוד במוח ואז לאבחן מחלות נוירולוגיות ניווניות כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסון- הרבה יותר מוקדם ממה שמאבחנים אותם כיום.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 182, ע"מ 56-57.

 

קישור לידיעה- אתר extremetech

מהו MRI ומחקרים אחרונים בטכנולוגיה שלו- פורטל ה-MRI הישראלי

mri-scanroomסורקי MRI מאפשרים לרופאים לאבחן בצורה טובה ויחסית בטוחה, מאידך אחד מהחסרונות העיקריים שלהם, מעבר לתחושת הקלסטרופוביות, הוא הרעש החזק בתוכם אשר יכול להגיע למעל 110 דציבלים- כמו הרעש בקונצרט רוק רעשני.
החטיבה הרפואית של ג'נרל אלקטריק (GE Healthcare) מצאה לאחרונה דרך חדשה להפחית את הרעש בסורק. לצורך כך, מדעני חטיבת המחקר של ג'נרל אלקטריק שינו באופן חדשני את הדרך שבה בונים את תמונת ה-MRI מהנתונים הגולמיים.
הפרוטוקול החדש נקרא Silenz ואותו משלבים ג'נרל אלקטריק עם מערכת גרדיאנטים משופרת ועם מערכת RF חדשנית. השינוי מתבטא בתוכנת הפרוטוקול אשר מביאה לבניית התמונה עם רעש מופחת עשרות מונים מהרעש הרגיל ב-MRI.
הטכניקה החדשה מצליחה להוריד את עוצמת הרעש לרמת רעש נורמלית, כך שניתן לנהל שיחה עם האדם שמבצע את הבדיקה. הטכניקה כבר זמינה בסורקי ה-1.5 וה-3 טסלה של החברה.

 

קישור לידיעה המקורית- GEnewscenter

קישור לידיעה- אתר Medgadget

פורטל ה-MRI הישראלי

תמונת MRIפרויקט בינלאומי שהובל על-ידי חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, ביניהם פרופ' יניב אסף, וכלל השתתפות של מרכזי מחקר באנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק, שוויץ ואיטליה, הצליח לבנות אטלס מלא של מוח האדם אשר כולל גם מיקרו-מבנים בחומר הלבן של המוח האנושי.
אטלס תלת-מימדי זה מבוסס על דגימות MRI רבות של נבדקים רבים ומאפשר להציג את המוח בדרך שעד היום היה ניתן לסרוק במיקרוסקופ בלבד.
האטלס, אשר מסתמך על דימוי MRI של 120 נבדקים חיים בגילאים של
25-35 שנים יוצר תמונה רחבה ומדויקת של מבנה המוח התקין ובעיקר של  החומר הלבן, אשר מורכב ברובו מסיבי עצב קטנים (אקסונים עטופים במיאלין) המעבירים מידע בין מרכזי החומר האפור במוח (חומר שמורכב ברובו מתאים).
האטלס מיועד לשמש חוקרים, רופאים וכל מי שמעוניין להשוות דימותים מוחיים לדימות של מוח תקין. תפקיד אחר של האטלס הוא לשמש בסיס מחקרי של חקר החומר הלבן של המוח (האקסונים וסיבי העצב), כשעד היום נחקר בעיקר החומר האפור (תאי העצב) של המוח. מחקר זה יכול לעקוב אחר שינויים המתרחשים בסיבוני החומר הלבן במוח בעקבות למידת נושא חדש ומה שמתרחש בהם בעקבות מחלות מוחיות כמו אלצהיימר, פרקינסון, סכיזופרניה וכך לפתח בשבילם יישומים אבחנתיים ותרופתיים.

מבוסס על ידיעתו של פרופ' יניב אסף, עיתון גלילאו מס' 172, ע"מ 50-51.

קישור לידיעה

קצת על החומר הלבן במוח