file000619957058מיקרוגל הוא מכשיר חימום אשר נמצא במטבח שלנו. הוא מורכב ממיכל אטום עשוי מתכת שבו נמצא מה שנקרא “מגנטרון” (Magnetron)- שפורפרת אלקטרונית אשר מפיקה גלים בתדר של גלי מיקרו. מיכל המתכת מונע מעבר של גלי המיקרו החוצה (מה שנקרא דליפה) על מנת שלא יגרמו נזק.

גלי המיקרו הם גלים בתדירות של כ-2.45 גיגה הרץ, יחסית גלים שנחשבים קצרים. התדירות שלהם איננה בדיוק התדירות של מוליקולות המים אשר נמצאות במזון, זאת על מנת שלא רק החלק החיצוני יתחמם אלא שהחימום יתרחש גם על החלקים הפנימיים יותר של המזון המחומם.

החימום במיקרו הינו מהיר יותר מתנור  חשמל או גז מאחר שאין צורך לחמם את הסביבה אלא החימום מתבצע ישירות על המזון.

פילממותה היא חיה אשר נכחדה לפני כ-4,500 שנה. היא דומה לפיל, אך גדולה ושעירה ממנו. בספטמבר 2012  גילו חוקרים מרוסיה ודרום קוריאה שרידי ממותה קבורים בסיביר. בנוסף הם גילו שקיימים תאי דם שהפיחו בהם את התקווה שניתן לייצר שיבוט לממותה.
ניסיונות לשיבוט של ממותה נעשו גם בעבר, ללא הצלחה. התהליך הוא לקיחת חומר גנטי שנותר מהממותה, החדרתו לביצית שרוקנו ממנה את החומר הגנטי והשרשתה בתוך רחם הפילה.
גם בסיטואציה שבה קיימים תאי דם אשר נותרו מממותה אשר חיה לפני כ-15 אלף שנה, תהליך השיבוט הינו תהליך שקשה לבצע, גם בגלל מספר התאים הקטן וגם בגלל התהליך המורכב.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הממותה

OLYMPUS DIGITAL CAMERAמחקר חדש אשר נערך באוניברסיטאות רוצ’סטר וונדרבילט האמריקאיות מגלה שאנשים אשר הוגדרו כבעלי IQ גבוה מסננים מידע בצורה אחרת מאנשים אשר הוגדרו כבעלי IQ נמוך.
במחקר נבדקו 65 נבדקים, חלקם בעלי מנת משכל גבוהה וחלקם בעלי מנת מישכל נמוכה. הנבדקים צפו במסך שבו נעו עצמים בגדלים שונים. התברר שבעלי מנת המישכל הגבוהה נטו יותר להתמקד בעצמים הקטנים ואילו בעלי מנת המישכל הנמוכה נטו יותר להתמקד בעצמים הגדולים.
הממצא מחזק את ההנחה שבעלי מנת מישכל גבוהה מתרכזים באירועים נקודתיים משמעותיים ומחשיבים אירועים גדולים כרקע לא עיקרי, בעוד בעלי מנת מישכל נמוכה קולטים מידע מאירועים פחות משמעותיים, מהרקע , ומתעלמים מהאירועים המשמעותיים, הקטנים יותר.

 

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 9.

 

קישור לתמצית הידיעה

קצת על מנת מישכל

הברירה הטבעית (Natural Selection) היא מנגנון בתוך תהליך האבולוציה. בתהליך הברירה הטבעית תכונות תורשתיות נעשות לנפוצות באוכלוסיה מאחר שהן תורמות להישרדות ולרבייתו של הפרט. הם נעשות נפוצות מאחר שהם מתאימות יותר לסביבה שבה חי האורגניזם. רעיון הברירה הטבעית קדם להתפתחות תורת התורשה המודרנית (הגנטיקה).

דוגמה נפוצה היא למשל שינוי צבעו של עש שהיה קיים לפני המהפכה התעשייתית גם בצבעים כהים וגם בצבעים בהירים. לאחר המהפכה התעשייתית, אוכלוסיית העשים הכהים גדלה באופן משמעותי והתפשטה באוכלוסיה מהסיבה שעש כהה היא מוסווה יותר בפיח התעשייתי וכך יכול היה להתחבא יותר בקלות מטורפים.

 

 

file000894312228אפילפסיה נגרמת בעקבות פעילות חשמלית מוגברת במוח. הטיפול בה הוא לרוב תרופתי, אם כי התרופות אינן עוזרות לכולם, וגם לאלו שהם עוזרות- לא תמיד הם מצליחות למנוע את ההתקפים אשר מאפיינים את המחלה.
מחקר חדש, אשר נעשה על עכברים, הראה שהשתלה חד-פעמית של תאים עובריים, שמקורם בחלק הגחוני של המוח הגדול, אל תוך ההיפוקמפוס, איזור דומיננטי בהתקפי האפילפסיה, יכולה למנוע את הופעת ההתקפים או להחליש אותם במידה ניכרת.
פתרון שכזה, במידה ויגיע לניסויים בבני אדם, יכול להביא מזור לחולי אפילפסיה רבים אשר איכות חייהם נפגעת בצורה דרסטית ולאפשר להם חיים תקינים.

 

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

 

קישור לידיעה-אתר גלילאו

קישור לידיעה- אתר Nature

קצת על אפילפסיה

file0001804916578רעיון השזירה הקוונטית טוען שחלקיקים יכולים להיות מקושרים ביניהם ללא תלות במרחק שביניהם וללא קשר למהירות האור, כך שכאשר מבצעים מדידה על חלקיק אחד, יכולים לדעת איזו מדידה יציג החלקיק האחר. לאחר המדידה החלקיקים כבר לא שזורים זה בזה.
מחקר חדש בראשותו של פרופ’ חגי אייזנברג ותלמיד המחקר אלי מגידיש מהאוניברסיטה העברית הצליח להדגים מצב שזור של שני פוטונים שלא היו מרוחקים במרחב אלא בזמן. החלקיק הראשון נמדד וחדל להיות עוד לפני שנוצר החלקיק השני השזור אליו.
ניסוי זה אינו מאפשר כמובן יכולת ידיעה לגבי העבר או העתיד, כיוון שמי שמודד חייב לקבל מסר קלאסי, משמע מסר שעומד במהירות האור, על מנת לפרש את התיאור הפיזיקלי של הפוטון הראשון.

מבוסס על ידיעתה של תמר רבינוביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 52.

קישור לידיעה- האוניברסיטה העברית

מהי שזירה קוונטית?

file0001243725335הפרימטים הם סדרה במחלקת היונקים אשר כוללת למעלה מ-200 מיני קופים, קופיפים וקופי האדם. גם האדם שייך למשפחה זו.
בשנת 2002 התגלה בסין שלד כמעט שלם אשר לקח עשר שנים לפיענוחו המלא. השלד הוא של יצור בעל גפיים רזות וזנב ארוך, גודלו כגודל עכבר והוא חי לפני כ-55 מיליון שנה, מה שהופך אותו להיות מאובן הפרימט העתיק ביותר שהתגלה.
מבדיקת החוקרים מאובן זה נמצא בין קבוצת פרימטים שוכני עצים בשם tarsiers לבין פרימטים דמויי קוף. הוא נקרא בפי החוקרים Archicebusachilles , או בתרגום “הקוף ארוך הזנב המקורי” והוא מהווה אבן דרך בהבנת התפצלות שושלת הפרימטים.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעת החוקרים- אתר sciencedaily

קצת על משפחת הפרימטים

וירוס

בספטמבר 2012 חלו שני אנשים מחצי האי ערב במחלה לא ברורה. המבוגר מהם נפטר ואילו הצעיר יותר שרד. התברר שגורם המחלה הינו נגיף לא מוכר ממשפחת נגיפי הקורונה. מאוחר יותר קראו המדענים לנגיף החדש MERS-CoV.

וירוס זה דומה לוירוס אשר גורם למחלת הסארס, מגפה בשנת 2003 שהביאה למוות של כ-800 בני אדם. מאידך, בשונה מהסארס, המחלה שהוא גורם לא רק גורמת לזיהומים קשים בריאות אלא גם לכשל כיליתי ו/או פגיעה במערכת העיכול. מחצית מהחולים במחלה מתים ממנה. שמה של המגיפה החדשה הוא Middle east respiratory syndrom או בראשי תיבות MERS.

המחלה הגיעה לאירופה באפריל-מאי 2013 ושם הבחינו הרופאים בצרפת שאדם אחד נדבק ממנה מאדם אחר ששכב לידו. מקור הנגיף ואופן ההדבקה שלו עדיין לא ברור. מחלה זו, אם תהפוך למגיפה, עלולה לגרום למשבר גלובלי לא פשוט עד שתמצא דרך התגוננות.

 

מבוסס על ידיעתו של דרור בר-ניר, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 14.

 

קישור לידיעה-הבלוג של ד”ר דרור בר-ניר

על נגיף הקורונה

הורדהספר “בתוככי הרייך השלישי” הוא ספר יחסית ארוך לקריאה. הוא כתוב בפונט קטן ומספר העמודים שלו עובר את ה-500. למרות הקשיים הללו, הספר ריתק אותי ברוב הזמן.

הספר הוא בעצם ביוגרפיה שאותה כותב אלברט שפאר, האדריכל של היטלר ובהמשך מיניסטר החימוש שלו, כאשר הוא מרצה את עשרים שנות המאסר שלו בכלא שפנדאו שבמערב ברלין.

בספר הזה מספר שפאר את קורותיו מאז עלייתו של היטלר לשלטון ועד למשפטי נירנברג ואת קורותיו של היטלר ומה שנעשה בצמרת המפלגה הנאצית לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה.

הספר עמוס פרטים ומשקף את אופיו הטכנוקרטי של שפאר. בתחילתו מסופר הרבה על אדריכלות, מקצועו של שפאר ותחביבו של היטלר (תחביב שלא הצליח להפוך למקצוע). הוא למשל מספר שהלך חייו של היטלר היה של אמן, של אדם שרוב הזמן די התבטל ופרצי העבודה שלו נבעו מהשראות רגעיות.

לאחר ששפאר ממונה למיניסטר החימוש, מסופר על מה שקורה עם היטלר בזמן המלחמה ואז הספר מתחיל לעניין הרבה יותר. בין השאר מוזכרים אנשי הלשכה של היטלר- ביניהם בורמן, גרינג, הימלר- והתככים אשר מלווים את התנהלותם בינם לבין עצמם ובינם לבין היטלר. היטלר הוא הפוסק הראשי כשהדרך להטיית דעתו עוברת בכל מיני תחבולות.

שפאר מציג בצורה יפה את אישיותו של היטלר, את כוחו המהפנט מול האשליות שבהם הוא שקע במיוחד בסיומה של המלחמה. את ריקנותו הפנימית משוללת הרגש, אולי גם מקור עוצמתו.

הוא למשל טוען שמקור השפעתו של היטלר היה בזכות האמונה החזקה בעצמו, בזכות יכולתו להשלות את עצמו ואז למשוך אחרים אל תוך האשליה הזו, מה שגם גרם לשיגעון גדלות, למלחמה ולמות מאות אלפי אנשים על מזבח הנאמנות אליו.

מתיאוריו אפשר לקלוט גם את האבסורדיות של ניהול דיקטטורי שבו אדם שאינו מבין במהלכי מלחמה, מנהל את המלחמה ואין עליו חולקים. לדעתו אחת הסיבות שגרמניה הפסידה במלחמה היא צורת ניהולה על-ידי היטלר.

מאידך, לדעתי שפאר פחות מצליח לתאר את עצמו ואת עלילותיו, או לוקה בתיאור חסר או לא מדויק על מנת למצוא חן בעיני הקוראים או על מנת להוציא אותו בצורה טובה. למשל, השואה היהודית מוזכרת אולי בשתי שורות בספר, למרות שידוע ששפאר היה במחנה ריכוז וצולם עם אבירים מזי רעב. הוא מספר גם על יחס חיובי ואפילו ידידותי של קצינים בריטיים ואמריקאים בתחנות לפני נירנברג, כשכאן ניכר בעיני ההתייחסות לפן מסוים והדגשתו יתר על המידה.

לסיכום ספר שיכול בהחלט לרתק, אם כי עמוס גם פרטים שמנפחים אותו יתר על המידה.

כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]

file000129675564המדענים מחפשים תשובה לשאלה מדוע לפני מיליארדי שנים היו בכדור הארץ תנאים נוחים להיווצרות של חיים ואילו כיום הם אינם.
מחקר אמריקאי חדש אשר בוצע באוניברסיטת דרום פלורידה בראשותו של פרופ’ מתיו פאסק, ביצע תיעוד של קיום הזרחן באבנים מעידן האדן ומעידן הארכאיקון, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, והראה שהזרחן היה נפוץ מאוד בתקופה הזו. המדענים סבורים שאותו זרחן הגיע לכדור הארץ בתוך בעזרת מטאוריטים, כשהוא עטוף במינרליים.
זרחן זה יכול היה להיכנס כמרכיב לתרכובות אורגניות ולספק האנרגיה הדרושה לשם יצירת מוליקולות שיצרו את החיים על פני כדור הארץ.

 

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

מהו הזרחן?