שזירה קוונטית, אשר התגלתה על-ידי איינשטיין בשנת 1935, היא מצב שבו תכונותיו של חלקיק, תכונות כמו מיקום, מהירות וספין, תלויות במה שקורה לחלקיקים אחרים.

למה הכוונה?

החלקיקים יכולים להיות מרוחקים אחד מהשני אך עדיין קשורים זה לזה באיזושהי דרך- משמע אם נבצע מדידה על חלקיק אחד, קורסת מה שנקרא “פונקציית הגל” ואז באופן מיידי נקבעת התכונה המתאימה גם בחלקיק השני. בשל כך החלקיקים נקראים “שזורים זה בזה”. לאחר המדידה, החלקיקים מפסיקים להיות שזורים.

אם נבצע מדידה על אחד החלקיקים, נוכל לדעת מה תהיה תוצאת המדידה בחלקיק השני. השזירה הקוונטית איננה תלויית מרחק, משמע יכולים להיות שני חלקיקים בשני קצוות הגלקסיה והם עדיין יהיו שזורים (זה מה שנקרא “התנהגות לא לוקלית”). כמו כן מהירות העברת המידע היא ללא תלות במהירות האור.

ניסויים רבים אוששו את נכונותה של השזירה הקוונטית ובגלל תכונת האי-לוקליות שלה, היא מתנגדת לתורת היחסות. מאז ניסו מדענים רבים להציע הצעות שונות להסבר התופעה.

file6571259436172מחלת השפעת היא מחלה אשר עולה למשק כסף רב. כמו כן היא לעיתים מסכנת חיים, בייחוד מגפות השפעת האחרונות כדוגמת שפעת החזירים ושפעת העופות.
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ’ עופר מנדלבוים והדוקטורנט יותם בר-און מגלה שנגיף השפעת מסוגל להתחמק מפעילותם של תאי ההרג הטבעיים בגופנו בזכות חלבון אשר נקרא נוראמינידאז.
חלבון הנוראמינידאז, מעבר לכך שהוא עוזר לנגיף להתפשט ולהגיע למערכת הנשימה, הוא גם מנטרל את הקולטנים על-פני תאי ההרג וכך מונע מהם לאתר את נגיפי השפעת.
בעקבות גילוי זה, מציעים החוקרים להתמקד בתרופות אשר מחזקות את פעילות תאי ההרג ולא בתרופות אשר מתמקדות בנוראמינידאז ואשר יכולות להביא לעמידותם של הנגיפים.

 

מבוסס על ידיעתה של תמר רבינוביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 50-51.

 

קישור לידיעה- האוניברסיטה העברית

קצת על נגיף השפעת

file0001619579332תחילת חייו של כדור הארץ לוותה בהפצצות רבות מהחלל, בין השאר בכמויות גדולות של שביטים ואסטרואידים, אשר הביאו אליו חומר אורגני רב.
בתוך השביטים ישנם חומרים כגון מים, מתנול, פחמן דו-חמצני ואמוניה. בצירוף פגיעה בקרקע, אשר מספקת אנרגיה רבה, יכולות להתרחש תגובות כימיות.
מדענים מהמעבדה הלאומית ע”ש לורנס ליברמור ומאוניברסיטת אונטריו הצליחו לדמות במודלים ממוחשבים אירועי פגיעה כאלו ולהראות כיצד נוצרו תוצרים כימיים פחמניים אשר יכלו להביא להתפתחות חיים על פני כדור הארץ.
עצם עוצמת השביטים בכדור הארץ מנעה את הצורך בזרזים או בתנאים מיוחדים על מנת שייווצרו תרכובות אורגניות שכאלו.
תוצאת מחקר זו תומכת בהשערת הפנספרמיה אשר טוענת שמוצא החיים הוא מחומרים אשר היו בחלל והגיעו לכדור הארץ.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מהי תיאורית הפנספרמיה?

 

במצבים מסוימים עשוי אלקטרון לזלוג מחוץ לאטום ולסייר בעולם החיצוני. ה”זליגה” הזו היא תופעה קוונטית הקרויה מנהור, שנובעת מהאופי הגלי של החלקיקים והיא איננה קיימת בעולם המקרוסקופי אלא רק בעולם המיקרוסקופי.

מנהור קוונטי מופיע במגוון רחב של תופעות בטבע, כמו למשל מנהור כתוצאה מהפעלת שדה לייזר חזק אשר מאפשר את זליגת האלקטרון. האלקטרון שזלג חוזר לאטום הבית שלו בסופו של דבר, אז הוא פולט פוטון וכך הדבר ניתן למדידה.

אפקט מייסנר הוא אפקט שמנצל תכונה של מוליך-על (מוליך שהוא, תיאורטית, ללא התנגדות חשמלית), תכונה אשר מונעת מקווי שדה מגנטי לחדור אליו.

אפקט זה בעצם יוצר זרם חשמלי קטן על פני שטח המוליך וגורם לו להידחות מאיזור של שדה מגנטי, מה שיכול לאפשר בעתיד את ריחופם של מכוניות או אמצעי תחבורה אחרים על פני משטחים אלקטרומגנטיים שיצרו מוליכי-על (בדומה לסקייטבורד מ”בחזרה לעתיד”).

האפקט התגלה ב-1933 על-ידי וולטר מייסנר (Meissner) ורוברט אוכסנפלד (Ochsenfeld).

 

 

המפץ הגדול או באנגלית The Big Bang הוא השם של תיאוריה פיזיקלית אשר טוענת שתחילת היקום הוא בנקודה בודדת אשר קרויה “סינגולריות כבידתית”. המפץ הגדול התרחש, לפי הערכות המדענים, לפני כ-14 מיליארד שנה ושאריותיו מגיעות אלינו באמצעות קרינת הרקע הקוסמית. הוא לא התרחש במקום אחד, אלא בכל מקום- כיוון שאי אפשר להגיד שהוא התפשט לתוך תווך אחר (כי לא היה כזה) וכי כל היקום היה בתוך אותה הנקודה.

 

מתמטיקהמחקר אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד מצא קשר חזק בין גודל ההיפוקמפוס של ילדים לבין היכולת שלהם ללמוד מתמטיקה.
במחקר זה נבדק גודל ההיפוקמפוס של 24 ילדים בני שמונה עד תשע בעזרת בדיקת MRI.  לאחר בדיקה זו אומנו הנבדקים במשך שמונה שבועות בתרגילי מתמטיקה והתברר שאלו שהיו בעלי ההיפוקמפוס הגדול יותר אופיינו ביכולת טובה יותר ללימודי מתמטיקה.
ממצא זה מפתיע מאחר שעד היום לא היה ידוע קשר בין גודל ההיפוקמפוס לבין יכולת מתמטיות. כמו כן התגלה במחקר שגם לחוזק הקשרים בין ההיפוקמפוס לאזורי הזיכרון במוח היתה השפעה על היכולת המתמטית.
כל זה מראה למבנה המוח יש השפעה על הצלחת התלמיד בלימודי המתמטיקה, כך שבעתיד יהיה אפשר לחזות אילו תלמידים יצליחו יותר בלימודי המתמטיקה ואילו פחות.

 

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

 

קישור לידיעה

מהו ההיפוקמפוס?