תחילת חייו של כדור הארץ לוותה בהפצצות רבות מהחלל, בין השאר בכמויות גדולות של שביטים ואסטרואידים, אשר הביאו אליו חומר אורגני רב.
בתוך השביטים ישנם חומרים כגון מים, מתנול, פחמן דו-חמצני ואמוניה. בצירוף פגיעה בקרקע, אשר מספקת אנרגיה רבה, יכולות להתרחש תגובות כימיות.
מדענים מהמעבדה הלאומית ע”ש לורנס ליברמור ומאוניברסיטת אונטריו הצליחו לדמות במודלים ממוחשבים אירועי פגיעה כאלו ולהראות כיצד נוצרו תוצרים כימיים פחמניים אשר יכלו להביא להתפתחות חיים על פני כדור הארץ.
עצם עוצמת השביטים בכדור הארץ מנעה את הצורך בזרזים או בתנאים מיוחדים על מנת שייווצרו תרכובות אורגניות שכאלו.
תוצאת מחקר זו תומכת בהשערת הפנספרמיה אשר טוענת שמוצא החיים הוא מחומרים אשר היו בחלל והגיעו לכדור הארץ.

קישור לידיעה-אתר הידען

מהי תיאורית הפנספרמיה?

מחקר אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד מצא קשר חזק בין גודל ההיפוקמפוס של ילדים לבין היכולת שלהם ללמוד מתמטיקה.
במחקר זה נבדק גודל ההיפוקמפוס של 24 ילדים בני שמונה עד תשע בעזרת בדיקת MRI.  לאחר בדיקה זו אומנו הנבדקים במשך שמונה שבועות בתרגילי מתמטיקה והתברר שאלו שהיו בעלי ההיפוקמפוס הגדול יותר אופיינו ביכולת טובה יותר ללימודי מתמטיקה.
ממצא זה מפתיע מאחר שעד היום לא היה ידוע קשר בין גודל ההיפוקמפוס לבין יכולת מתמטיות. כמו כן התגלה במחקר שגם לחוזק הקשרים בין ההיפוקמפוס לאזורי הזיכרון במוח היתה השפעה על היכולת המתמטית.
כל זה מראה למבנה המוח יש השפעה על הצלחת התלמיד בלימודי המתמטיקה, כך שבעתיד יהיה אפשר לחזות אילו תלמידים יצליחו יותר בלימודי המתמטיקה ואילו פחות.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

קישור לידיעה

מהו ההיפוקמפוס?

טלסקופ קפלר שוגר במרס 2009 אל מסלול סביב השמש המרוחק כ-96 מיליון ק”מ מכדור הארץ במטרה למפות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
לאחרונה הודיעה סוכנות החלל האמריקאית על תקלה חמורה בטלסקופ אשר יכולה להשבית אותו. התקלה גרמה לשתי גלגלות ייצוב מתוך ארבע הקיימות לצאת מכלל פעולה- מה שהכניס את הטלסקופ ל”מצב בטוח” ולחוסר פעילות.
תיקון התקלה בידי אסטרונאוטים אינו אפשרי בשל הריחוק הרב של הטלסקופ, אם כי עדיין קיימת האפשרות שאחת הגלגלות תחזור לפעול בזכות נוזל הסיכוך שהתפשט בה.
טלסקופ קפלר הצליח לאתר, במהלך ארבע שנות פעילותו, כ-132 כוכבי לכת וכ-2,740  מערכות שמש חדשות בגלקסיה שלנו- הישג חסר תקדים. בשנת 2017 ישוגרו לחלל שני טלסקופים חדישים- TESS  של נאס”א ו-Cheops של סוכנות החלל האירופאית, אשר ימשיכו את עבודתו של קפלר באיתור כוכבים ומערכות שמש נוספות.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 17-18.

קישור לידיעה-אתר הארץ

מאגר תמונות אשר צולמו על ידי קפלר

קצת על טלסקופ קפלר

הספר “עין הנפש” של אוליבר סאקס מתעסק במה קורה כאשר אלמנטים מוחיים אשר קשורים לראייה נפגעים.

במהלך פרקי הספר סאקס חושף את הקורא לשלל תופעות מרתקות, ביניהן:

אפזיה (אי זיכרון של המילים שרואים), אלקסיה (אי הבנת הקריאה), פרוסופגנוסיה (חוסר יכולת לזהות פרצופים), תסמונת קרבת יתר (זיהוי אנשים כמוכרים למרות שהם לא), תסמונת קפגראוס (אשר הלוקה בה לא חווה תגובות רגשיות לגבי פרצופים אשר מוכרים לו), אגנוזיה טופוגרפית (אי-זיהוי מקומות), חוסר בראיית סטריאו (אי-יכולת לראות עומק), עודף בראיית סטריאו (תפיסת עומק קיצונית), התמדת ראייה (מצב שבו תמונות שרואים נשארות בזיכרון לזמן רב), פגיעה בראייה ההיקפית ועוד.

בנוסף לתיאורי התופעות, מדגים סאקס את מהלך הטיפול ואת הסתגלותו של המוח בחלק מהמקרים. למשל הוא מזכיר שעיוורים נוטים לפצות על העיוורון שלהם ביכולת דימויים חזותיים פנימית. טכנולוגיות להדגמת המוח מוזכרות גם הן במהלך הספר.

כמנהגו מתאר אוליבר סאקס את התופעות הללו, המרתקות כשלעצמן ואף תיאור אישי של חוויה שהוא עצמו עבר, בצורה המיוחדת רק לו. הספר הינו חוויה מרתקת של קריאה על נפלאות המוח ומסלולי הראייה ומה שקורה כאשר נפלאות אלו הופכות לליקויים.

כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]

טרשת עורקים היא אחת הסיבות העיקריות לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. עקה חמצונית היא אחד מגורמי הסיכון לטרשת ואותה מזונות אשר עשירים בפנוליים- כמו שמן זית, יין אדום, רימון ותמר-יכולים לעכב.
מחקר חדש של פרופ’ מיכאל אבירם מהמרכז הרפואי רמב”ם ושל ד”ר חמוטל בורוכוב-נאורי מדגים את תכונותיו המגינות של התמר מפני מחלות כלי דם ולב וזאת מבלי להעלות את כמות הסוכר בדם.
בנוסף גילו החוקרים שלתמר יכולת להפחית כולסטרול רע ואז לעצור ואף לגרום לנסיגה של טרשת עורקים. כל זאת נוסף לכך שהתמר מכיל סיבים תזונתיים, מינרליים חשובים כדוגמת אשלגן, סידן, מגנזיום ואבץ ושהוא בעל תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטי-דלקתיות. מהמחקר גם התברר שזני התמרים הכי יעילים בעיכוב טרשת עורקים הם ברהי, דרי, מג’הול וחאלאווי.

מבוסס על ידיעתו של עמוס לבב, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 56-57.

קישור לידיעה-אתר גלילאו

קצת על התמר