הצילום מתוך אתר האוניברסיטה העברית
הצילום מתוך אתר האוניברסיטה העברית

“חפירות העופל” הם חפירות אשר מתבצעות בראשותה של ד”ר איילת מזר מהאוניברסיטה העברית מדרום לכותל הדרומי של הר הבית. לאחרונה הם העלו ממצאים מעניינים בדמות שני תיקי בד- הראשון מלא במטבעות זהב וחפצים נוספים לסחר ולקניה, והשני מכיל מדליון זהב, עליו דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, אשר נועד לקשט ספר תורה.
מדובר בתגלית מאוד נדירה, אשר כנראה הובאה בידי שליחים מהקהילה היהודית שהגיעו לארץ ישראל לאחר שהפרסים כבשו אותה בשנת 614 לספירה. הפרסים הבטיחו ליהודים שהם יוכלו לבנות את ירושלים מחדש- הבטחה שלא קוימה ולכן אותו האוצר ננטש מאחור.
תגלית זו מפריכה את הדעה שקישוטי ספר תורה הינם מנהג מאוחר יחסית, אשר התחיל להתקיים רק בימי הביניים, וכעת נראה שהוא היה נהוג כבר בתקופה הביזנטית.

 

קישור לידיעה-האוניברסיטה העברית

קצת על התקופה הביזנטית בירושלים

file000985321178בעקבות חפירות של רשות העתיקות באיזור בשם מוריסתאן ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, לפני הקמת מסעדה באיזור, התגלה מבנה מהתקופה הצלבנית (1099-1291 לספירה הנוצרית) אשר שימש אז כבית חולים.
המבנה, אשר נראה כאולם ענק המשופע באולמות וחדרים, הוקם על-ידי מסדר דתי-צבאי נוצרי בשם “מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים” (הוספיטלרים בלטינית). הוא מסוגל היה לקלוט עד 2,000 חולים וחלקו שימש גם כבית יתומים.
התברואה באותו בית החולים ורמת הרפואה היתה ירודה, בהתאם לאותה התקופה. כמו כן אחת התעודות שהתגלו שם מגלה על המשמעת הקשה אשר שרתה על אנשי הצוות שם, כאשר תיארה עונש של איש צוות אשר סרח בתפקידו ואולץ ללכת כשמאחוריו הולכים שאר אנשי הצוות ותוך כדי כך מצליפים בו ללא רחם לעיני כל החולים.
המבנה התמוטט ברעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל בשנת 1456, רעידת אדמה שגרמה לנזק כבד לאיזור חברון וירושלים, ושרידיו שימשו בימי הביניים כאורוות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על התקופה הצלבנית בארץ ישראל

file000583452כאשר בונים כיום מבנה מבטון, הצפי שהם יחזיקו כ-100-120 שנה. מאידך  בתוך הים התיכון שורד כבר למעלה מ-2,000 שנים שובר גל רומאי מבטון.
מחקר בינלאומי, שבראשו עמדו מדענים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, גילה שהרומאים השתמשו בכמויות קטנות יותר של אבן סיד אשר חומם לטמפרטורה נמוכה יותר ממה שמחממים כיום-מה שגורם לו להיות יותר ידידותי לסביבה.
בנוסף, המלט (הדבק שמדביק את רכיבי הבטון) כלל אצל הרומאים יותר אלומיניום ופחות סיליקון מהמלט של היום (מה שנקרא מלט פורטלנד). התרכובת הסופית שלו יצרה חומר הדבקה חזק מאוד, כאשר התגובה הכימית עם המים חיזקה אותו אף יותר.
גילויים אלו יוכלו לשפר את יכולתנו לבנות מבנים חזקים יותר ובעיקר ידידותיים יותר לסביבה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על בטון

file000607586240שני גילויים חדשים בעלי חשיבות התגלו לאחרונה בירושלים על-ידי רשות העתיקות. התגלית הראשונה כוללת בור מים קטן, שלושה סירי בישול ונר חרס קטן- כל אלו מתקופת המרד הגדול (הראשון מבין שלושת המרידות של העם היהודי נגד הרומאים שהתחיל בשנת 66 לספירה).
התגלית השנייה היא קטע דרך מהמאה השנייה עד הרביעית לספירה. דרך עתיקה זו הובילה מיפו לירושלים. רוחבה כ-8 מטרים כשהיא תחומה באבני שפה מצדדיה.
קטע דרך זו הוא חלק ממערך שלם של דרכים רומאיות שקישרו בין ירושלים ליפו. קטע הדרך שהתגלה הוא מהקטע שעובר דרך בית חורון לירושלים.

 

קישור לידיעה

קצת על המרד הגדול של היהודים ברומאים