צרעה על תיקן
התמונה לקוחה מתוך אתר http://www.anura.it/

הצרעה Ampulex Compressa (הידועה בכינויה “צרעת התכשיט”- Jewel Wasp) מזריקה ארס לתוך מוח תיקן ואז גורמת לו לאבד את “רצונו החופשי”. הצרעה מובילה את התיקן אל הקן שלה ומטילה ביצה ליד רגלו. הזחל שבוקע מהביצה ניזון מהתיקן כטפיל חיצוני ובהמשך חודר לתוכו, אוכל את איבריו הפנימיים עד שהוא מתגלגל לצרעה בוגרת- כל זאת ללא התנגדות התיקן.
צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בראשות פרדריק ליברסאט וד”ר רם גל גילו מבני חישה זעירים הפזורים על עוקץ הצרעה. בעזרת איברי חישה אלו, מצליחה הצרעה לאתר את מוח התיקן ולהחדיר לו את הארס. בניסויים שערכו הם הדגימו שהארס לא הוזרק אלא אם העוקץ ואיברי החישה שעליו נתקלו במרקם, הדומה למרקם רקמת מוח התיקן.
מנגנון זה מהווה דוגמה להתאמה אבולוציונית מרתקת שבה התפתחו איברי חישה על מנת להבדיל בין הרקמות ולהזריק את הארס למקום הנכון.

מבוסס על ידיעתו של אמיר רוזנבליט, עיתון גלילאו מ”ס 188, ע”מ 16

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת בן-גוריון

קצת על צרעת התכשיט

סרט המדגים את הזרקת הארס לתיקן- אתר יוטיוב

כלבהשמועות אומרות שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם ואכן הכלב, אשר מוצאו מהזאב, עבר תהליך של ביות אשר הפך אותו נוח לסביבת בני האדם.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת וינה, אשר באוסטריה, בראשותם של פרדריקה ראנן (Range) וסופי ויראניי (Viranyi) מגלה שתהליך הביות גם פגע ביכולות מסוימות של הכלב, כמו למשל היכולת שלו ללמוד מכלבים אחרים.
במחקר בדקו החוקרים את יכולת החיקוי של קבוצת גורי כלבים ושל קבוצת גורי זאבים והתברר שכל גורי הזאבים הצליחו לפתוח קופסה על סמך הדגמה של זאב אחר, בעוד רוב גורי הכלבים נתקלו בבעיות ופנו לבעליהם במבט מבקש עזרה.
מחקר זה מדגים תוצאה בלתי צפויה של אבולוציה מלאכותית, שמדגימה איבוד מסוים של יכולת הכלב לתקשר עם כלבים אחרים ולחקות אותם כפי שנהגו לעשות אבותיו הלא מבויתים.

 

*מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס187, ע”מ 10-11

 

קישור לתקציר הידיעה- Plos One

קצת על כלב הבית וביותו

על האב הקדמון של הכלב המבוית- בלוג “תיבת נעם”

אלבטרוסמערכות יחסים חד-מיניות, למרות היותן דבר לא מובן אבולוציונית, אינן דבר נדיר בטבע. ניתן למצוא אותן אצל קופים, עופות, דגים וכמובן גם בני אדם.
תופעה זו לא נעדרת גם אצל האלבטרוסים, עופות ים ענקים, ואפילו נמצא שאצל אלו השוכנים באי לייזאן (Laysan) שבאוקיינוס השקט, תופעת הזוגות הנקבות (זוג המורכב משתי נקבות), היא כמעט שליש מכלל הזוגות באי. בזוגות אלו, נקבה אחת מזדווגת עם זכר המצוי בזוגיות עם נקבה אחרת ואז חוזרת לבת-זוגתה ושתיהן דוגרות ומטפלות בצאצאים.
מחקר אורך חדש, אשר נערך בהונולולו שבהוואי, ניסה לברר את התופעה. הוא מצא שגם הגוזלים וגם הנקבות החד מיניות מצויות בסיכויים רבים יותר למות ולכן אורך החיים אינו ההסבר האבולוציוני הנכון.
בהמשך גילו החוקרים שסיכויה של נקבה, אשר היתה קודם בת-זוג של נקבה, למצוא זכר בסיבוב הבא, גדלו. ההסבר לכך הוא שבאוכלוסיית האלבטרוסים, אשר בה יש לנקבות עדיפות מספרית על זכרים (כפי שקיים באותו האי), הזכרים הם הבררניים והם מעדיפים לבחור את אותן הנקבות אשר הוכיחו פוריות ויכולת לגדל צאצאים- גם אם הדבר קרה ביחד עם נקבה אחרת.
מחקר זה מעיד על דרך עקיפה אשר מסבירה ריבוי של זוגות חד-מיניים בגלל אילוצי אוכלוסייה ומאתגר את המדע לגבי הסיבות לתופעה זו במינים אחרים, כולל האדם.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס 185, ע”מ 8-9.

 

קישור לידיעה- בלוג “תיבת נעם”

קישור לתמצית המאמר-אתר royalsocietypublishing

קצת על האלבטרוסים

כלביםהאמרה טוענת שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם. מחקר חדש אשר נערך בהונגריה בעזרת fMRI מגלה שלכלבים יש איזור ייעודי לזיהוי קול במוחם, בדיוק כפי שקיים אצל בני אדם.
החוקרים סבורים שאותו איזור התפתח לפני כ-100 מיליון שנה, אצל האב המשותף לבני האדם ולכלבים והם סבורים שמעבר לאיזור הזה, ישנם איזורים נוספים אשר תואמים במוח הכלב ובמוח האדם- זאת בשל העובדה שהכלבים ובני האדם חולקים את אותה סביבה חברתית ולכן עיבוד המידע החברתי שלהם דומה.
במחקר השמיעו לבני אדם ולכלבים מאומנים, בעודם בתוך מכשיר fMRI , קולות שונים והתברר שהאיזור הפעיל אשר הגיב לגירויים קוליים אלו הינו זהה אצל בני האדם ואצל הכלבים. בכל זאת, ההבדל העיקרי בין בני האדם לכלבים היה שבני האדם הגיבו הרבה יותר מהכלבים לקולות דיבור מאשר לקולות אחרים.
מחקר זה, מעבר לשיטה חדשה לחקור את מערכת העצבים אצל הכלבים, יכול לפתוח פתח למחקרים אחרים אשר יכולים לזהות מרכזים משותפים נוספים לבני אדם ולכלבים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מה כלבים חושבים על בני אדם?-מחקר נוסף בעזרת fMRI

Alaskanmalamute0bCTVT -Canine Transmissible Venereal Tumor, או בעברית “גידול מדבק של איברי המין בכלבים”, הוא גידול סרטני אשר מוצאו בכלב קדום אשר חי לפני כ-11,000 שנה. גידול זה, אשר מוצאו מתא מערכת חיסון, התיישב אז על איברי הרבייה של הכלב ופיתח את היכולת לעבור לכלבים אחרים אשר ליקקו את איברי הרבייה של אותו כלב ואז גם לכלבים אחרים.
מחקר חדש אשר נעשה בארצות הברית, בראשותה של אליזבת מרצ’סון (Murchison) לקח תאי גידול כאלו מכלבים שונים ברחבי העולם וגילה שהם חולקים כמעט את אותו DNA וכמעט את אותן מוטציות בכל הכלבים (כ-1.9 מיליון מוטציות ייחודיות), כאשר בסיס ה- DNA  הוא זה אשר שכן באותו כלב מקורי לפני כ-11,000 שנים.
החוקרים גם הצליחו לזהות את זהות הכלב שבו נוצר הגידול לראשונה, גזע עתיק של כלבים אשר דומה לאלסקן מלמוט (Malamute), וגם להסביר את הסיבה שאותו גידול הצליח להערים על מערכות חיסון של כלבים אחרים- תוצאה של זיווגים רבים באוכלוסיית כלבים בעלי מגוון גנטי מצומצם וצבירת מוטציות אשר עזרו לתאי הגידול להתגבר בהמשך גם על מערכות חיסון של כלבים אחרים.

מבוסס על כתבתם המצוינת של נועם לוויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ”ס 186, ע”מ 10-12.

 

קישור למאמר המקורי-אתר Sciencemag

קצת על גידול ה-CTVT

file000923149554קיימים מינים רבים של צפרדעים אשר פיתחו יכולות שונות בעקבות אתגרי הסביבה שבה הם נמצאים, כמו למשל צפרדע בשם Black-spotted Rock frog  מקבוצת Torrent frogs ,אשר מאופיינת בכך שהיא מסוגלת לטפס באופן מדהים בסביבות מימיות וחלקות.
ד”ר תומס אנדליין (Thomas Endlein) וצוותו מאוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד בדקו מה מייחד את אותה הצפרדע יחסית לצפרדע אחרת אשר חיה על עצים.
התברר שכאשר המשטחים היו חלקים ויבשים, הציגו שני סוגי הצפרדעים יכולות היצמדות דומות, אך כאשר הוזרמו מים, Black-spotted Rock frog
נצמדה טוב יותר באופן משמעותי, בזכות זה שהיא מגדילה את שטחי המגע שלה עם המשטח. כמו כן צורתם של התאים ברפידות הבוהן אצל אותה צפרדע היתה מאורכת עם תעלות ישרות, מה שהקל על ניקוז הנוזלים מתחת לכריות ואז המשך הידבקות יעילה.
מחקר זה יכול ללמד את האדם כיצד ליצור משטחי הדבקה טובים יותר אשר יעמדו גם בסביבות מימיות.

 

קישור לידיעה

קצת על צפרדעי ה-Torrents

file000981450302פנספרמיה היא תיאוריה אשר טוענת שמוצא החיים הגיע אלינו מהחלל. לאחרונה צוות מדענים, בראשותו של פרופ’ מילון ויינריט מאוניברסיטת שפילד אשר בבריטניה, טוען שגילה מולקולות אורגניות מורכבות ואף יצורים חיים בחלק העליון של האטמוספירה- זאת בעזרת בלון ששוגר לגובה של 27 קילומטרים.
לטענתם לא יתכן שחלקיקים מכדור הארץ הצליחו להיסחף לגובה שכזה ללא התפרצות געשית חזקה, וזו לא אירעה בתקופה האחרונה- ולכן כנראה מדובר ביצורים אשר מגיעים אלינו מהחלל.
החוקרים מתכוונים להמשיך לבצע מחקרי המשך בגבהים אלו על מנת לחזק את השערתם.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על תיאוריית הפנספרמיה

גלגל שינייםגלגל השיניים הוא אמנם המצאה טכנולוגית, אך לאחרונה גילו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ שבארצות הברית, מערכת גיר (מערכת שבה יש גלגלי שיניים משולבים) אשר מניעה את רגליו של חרק האיסוס (Issus), חרק אשר נפוץ מאוד באירופה.
החוקרים גילו הקבלות רבות בין פעולת גלגלי השיניים הטבעיים אצל החרק לבין גלגלי השיניים הטכנולוגים- כמו למשל תיאום ותיזמון מדויק או למשל הקבלה בפגיעה באחת משיני גלגל השיניים אשר משביתה את יכולת התנועה החלקה של החרק (כפי שקורה גם בגלגלי שיניים טכנולוגים).
גילוי זה מעיד על כך שלפעמים הטבע הצליח “להמציא”, באופן אקראי, בעזרת האבולוציה, מנגנון מכאני שהאדם עצמו הצליח ליצור בעצמו עשרות אלפי שנים אחרי.

 

קישור לידיעה וסרטון הדגמה על החרק

קצת על גלגלי שיניים

חדף העציםחדף העצים (pen-tailed tree shrew) הינו יונק קטן אשר שוכן בדרום מזרח אסיה. הוא ניזון מצוף פרחי דקלים אשר מאופיינים באחוז אלכוהול של כ-4% בגלל שמרים אשר מתסיסים אותם באופן טבעי. כמות השתייה של החדף יכולה להגיע לכ-12 כוסות יין מידי לילה- זאת ללא תופעות של שיכרות או נזק גופני בעקבות כך.
חוקרים מאוניברסיטת באירוס (Bayreuth) אשר בגרמניה חקרו את עמידותו המרשימה של החדף לאלכוהול וגילו שהאבולוציה יצרה אצלו במשך למעלה מ-55 מיליון שנה, מסלול מטבולי אחר מאשר זה קיים אצלנו, מסלול אשר מאפשר את פירוק האלכוהול בצורה יותר יעילה. החוקרים גם סבורים שעצם קרבתו הגנטית של החדף לאחד מאבותיו הקדומים של קופי האדם הקנתה גם לנו סבילות חלקית לאלכוהול.
הבנת המסלול המטבולי אשר מאפשר לחדף את עמידותו לאלכוהול יכולה לעזור לחוקרים למשל לאתר דרכים שבהם יוכל גוף האדם לפרק יותר ביעילות תרופות.

 

קישור לידיעה- אתר חדשות נשיונל גיאוגרפיק

קצת על חדף העצים

כוכב יםחוקרים מהמחלקה לביולוגיה ימית של דנמרק הצליחו להראות שכוכבי ים משתמשים בעיניים פרימיטיביות לצורך ניווט אל עצמים גדולים קבועים כמו שונית אלמוגים.
במהלך המחקר לקחו החוקרים כוכבי ים ללא עיניים וכוכבי ים עם עיניים בזרועותיהם והראו שכוכבי הים עם העיניים ידעו לנווט אל עבר השונית בניגוד לכוכבי הים ללא העיניים.
עיני כוכבי הים הם עיניים מורכבות פרימיטיביות אשר נמצאות בין שתי קבוצות גדולות ידועות של קולטני אור ותומכות בתיאוריה האבולוציונית של התפתחות העין אשר טוענת שיצירת תמונה מעורפלת על-ידי העין קדמה לרישות העצבי ולחידוד הראייה.

 

קישור לידיעה-Sciencedaily

קצת על כוכבי ים