כותב הכתבה: עופר בן חורין, בעל ניסיון של כ-20 שנה באפליקציות, מחקרי תרופות והדרכה בתחום ה-MRI.
מחבר הספר “MRI המדריך המלא- רפואה ופיזיקה נפגשות” באתר www.mriguide.co.il

 

מלחמה, כמו המלחמה שנכפתה עלינו בימים אלו, הינה לא דבר נעים. חיילים ואזרחים נהרגים, רבים נפצעים, חלק נחטפים. הקיצוניות של המלחמה, בעצם המדד לקונפליקט הקשה ביותר בין מדינות, היא דבר שלילי לכל הדעות אבל בתקופות מלחמה יש, פעמים רבות, את ההתפתחויות הטכנולוגיות הכי טובות. כדברי אפלטון, ”הצורך הוא אבי ההמצאה” ואכן במלחמה מתקיים הצורך לזרז המצאות ולנסות טכנולוגיות חדשות על מנת לקבל יתרון על הצד השני. כך קורה כיום בישראל עם ניסיון מערכת הלייזר “מגן אור” ועם מערכת “חץ 3”, וכך קרה בעבר, לפני יותר ממאה שנה, במלחמת העולם הראשונה, עם ניידות הרנטגן של מארי קירי.

וילהלם רנטגן גילה את קרינת X או קרינת הרנטגן (X radiation) במקרה בנובמבר של שנת 1895. רנטגן ביצע ניסוי, בו חקר את התופעות הנוצרות כאשר זרם חשמלי עובר דרך גז בלחץ נמוך מאוד. הוא העביר מתח חשמלי בשפופרת ואקום שבתוכה אנודה וקתודה, ולפתע הבחין בזוהר ירוק על מסך פלורסנטי בחדרו- הוא שיער שמדובר בקרן. לאחר שחזר על הניסוי שוב ושוב, הוא גילה שהקרינה חודרת באופן שונה דרך חומרים שונים, בין השאר גם דרך כף ידה של אשתו או גופו שלו, וכך גילה שהקרינה משקפת את עצמות הגוף ולכן יכולה לאתר פתולוגיות בעצמות.

מארי קירי היא דמות שנכתב עליה לא מעט. השם המלא שלה לא פשוט להיגוי- מאריה סקוואדובסקה קירי (Maria salomea Skłodowska). היא נולדה בפולין בשנת 1867 והיא מדענית שנחשבת לפורצת דרך בכל קנה מידה. כשמלחמת העולם הראשונה פרצה בשנת 1914, קירי היתה כבר בת 47 ועטורת תהילה ופרסים- בין השאר שני פרסי פרס נובל (בשנת 1903, בפרס נובל לפיזיקה, ביחד עם בן זוגה פייר קירי ועם אנרי בקרל, בזכות מחקרם על תופעת הקרינה, ובשנת ,1911 בפרס נובל לכימיה, על גילוי וחקר הרדיום והפולוניום).

כשמלחמת העולם הראשונה החלה, הכוחות הגרמניים החלו להתקרב אל פריז, אז מקום מגוריה של קירי. היא נאלצה להפסיק את מחקריה ברדיום, אספה אותו אל תוך מיכל מרופד עופרת ושלחה אותו אל כספת סודית בעיר בורדו. ללא נושא המחקר שלה, החלה קירי להשתעמם, אך לא אישה כמותה תישאר ללא תעסוקה. היא החליטה לחשוב כיצד היא יכולה לתרום למאמץ המלחמתי- אבל לא בדרך הרסנית אלא בדרך של הצלת חיים.

בביקוריה בשדות הקרב, קירי שמה לב לכך שהרופאים מתקשים באבחון פגיעות אצל החיילים שנפגעו ולכן הטיפול בהם התעכב. דבר זה הביא אותה לרעיון פורץ דרך- להביא בדרך יצירתית את הרנטגן אל שדה הקרב וכך לעזור לרופאים ולפרמדיקים לאבחן פציעות באופן מדוייק יותר.

בשנת 1914, מכשירי הרנטגן אמנם שימשו לדמות את עצמות הנבדקים וגם כדי לאתר חפצים זרים בגוף- כמו כדורים, אבל הם הותקנו בבתי חולים בעיר, הרחק משדות הקרב שבהם טופלו חיילים פצועים. הפתרון של קירי היה להמציא את “המכונית הרדיולוגית” הראשונה – רכב המכיל מכונת רנטגן וציוד צילום של חדר חושך – שניתן להסיע עד שדה הקרב, שם יכלו מנתחי הצבא להשתמש בקרני רנטגן כדי לדעת כיצד לבצע את הניתוחים שלהם.

איך קירי עשתה זאת?

היא לקחה מכונות רנטגן שהיו במעבדות אוניברסיטאיות והתקינה אותן על כלי רכב רגילים. היחידות הניידות, שכונו “Little Curies”, הגיעו לקו החזית ואפשרו ל-150 אחיות שקארי הכשירה לשם הצילומים לסייע במאמץ המלחמתי ולהעריך במהירות חיילים פצועים, ובכך לקבוע מי מהם צריך ניתוח.

המימוש של הדברים הללו לא היה פשוט. מכשול מרכזי אחד היה הצורך בכוח חשמלי להפקת קרני הרנטגן. קירי פתרה את הבעיה על ידי שילוב דינמו – סוג של גנרטור חשמלי – בעיצוב המכונית. כך מנוע המכונית המונע בנפט הצליח לספק את החשמל הנדרש לשם הצילומים. מכשול נוסף של המיזם היה המימון שלו. הצבא הצרפתי לא מימן את המיזם במלואו והיא נאלצה לפנות לאיגוד הנשים של צרפת על מנת לקבל את הכסף הדרוש למימון המכונית הראשונה (מכונית זו, בהמשך, מילאה תפקיד חשוב בטיפול בפצועים בקרב מארן בשנת 1914-קרב שהוכרע בניצחון גדול של בעלות הברית, מה שמנע מהגרמנים להיכנס לפריז). בהמשך מומנו באותה הצורה גם מכוניות רדיולוגיות נוספות ואז האתגר הבא של קירי היה להכשיר אנשים שיוכלו להפעיל את המכוניות הללו. קירי, ביחד עם בתה איירין (Irène Joliot-Curie- זוכת פרס נובל לעתיד בכימיה בעצמה בשנת 1935, ביחד עם בעלה, פרדריק ז’וליוט), גיסו 20 נשים לקורס ההכשרה הראשון. תכנית הלימודים כללה הדרכה תיאורטית על הפיזיקה של חשמל וקרני רנטגן וכן שיעורים מעשיים באנטומיה ועיבוד צילומי. כשהקבוצה הזו סיימה את האימונים שלה, היא יצאה לחזית, וקורי המשיכה לאמן נשים נוספות. בסופו של דבר, בסך הכל 150 נשים קיבלו כך הכשרה ברנטגן.

קירי לא הסתפקה רק בשליחת החניכים שלה לחזית הקרב, לקירי עצמה הייתה “קירי הקטנה” משלה, שאותה היא לקחה לחזית. לשם כך היא למדה נהיגה, למדה להחליף צמיגים פנצ’רים ואפילו למדה לשלוט בכמה אלמנטים של מכונאות רכב, כמו ניקוי קרבורטורים. היא גם נאלצה להתמודד עם תאונות דרכים- כשהנהג שלה נקלע לתעלה והפך את הרכב, הם חילצו את המכונית, תיקנו את הציוד הפגוע ככל יכולתם וחזרו לעבודה. בנוסף ליוזמת ניידת הרנטגן שטיילו בחזית הקרב, קירי גם פיקחה על בניית 200 חדרים רדיולוגיים בבתי חולים שדה קבועים שונים מאחורי קווי הקרב.

למרות שמעט, אם בכלל, מהנשים הפועלות ברנטגן נפצעו כתוצאה מקרב, הן לא היו ללא פגיעות. רבות מהן סבלו מכוויות מחשיפת יתר לקרני רנטגן. קירי ידעה שחשיפה כה גבוהה מהווה סיכונים בריאותיים עתידיים, כמו סרטן בשלב מאוחר יותר בחיים. אבל לא היה זמן לשכלל את נוהלי הבטיחות בקרני רנטגן לתחום, ולכן עובדי רנטגן רבים נחשפו יתר על המידה. היא דאגה לא מעט בקשר לעניין, ומאוחר יותר כתבה ספר על בטיחות בקרני רנטגן שנבע מחוויות המלחמה שלה. קירי עצמה, שנים לאחר מכן, חלתה באנמיה אפלסטית, הפרעת דם שנוצרת לעתים מחשיפה גבוהה לקרינה (היו שטענו שהעיסוק ברדיום הוא זה שגרם למחלתה- מירי קירי עצמה טענה שהסיבה היא החשיפה הגבוהה לקרני רנטגן שקיבלה במהלך המלחמה. דגימה של שרידיה בשנת 1995 הראתה כי גופה נקי מרדיום, אך עדיין קשה לדעת אם אכן צילומי הרנטגן בזמן המלחמה תרמו למותה בשנת 1934).

היוזמה של קירי בפיתוח ניידות הרנטגן הראשונות בזמן מלחמת העולם הראשונה עזרה לה, לאחר המלחמה, לקבל הכרה נרחבת- למשל חברת גנרל אלקטריק סיפקה לה ציוד מעבדתי שכלל שפורפרת רנטגן משופרת, פרי המצאתו של מנכל גנרל אלקטריק דאז, וויליאם די קולידג’ (William D. Coolidge).

כאישה הסלבריטאית הראשונה של המדע, רבים תיארו את קירי כאדם חד-ממדי, המשועבד למדע באופן טוטלי, אך דבר זה היה רחוק מהאמת. מארי קירי הייתה אדם רב מימדי, שעבדה בעקשנות כמדענית והומניטרית כאחד. היא הייתה פטריוטית חזקה של מולדתה המאומצת, לאחר שהיגרה לצרפת מפולין. היא מינפה את התהילה המדעית שלה לטובת המאמץ המלחמתי של ארצה – השתמשה בזכיות מפרס נובל השני שלה כדי לקנות אגרות חוב מלחמה ואפילו ניסתה להמיס את מדליות נובל שלה כדי להמיר אותן במזומן כדי לקנות עוד. היא לא אפשרה למין שלה להפריע לה בעולם הנשלט על ידי גברים. במקום זאת, היא גייסה צבא קטן של נשים במאמץ להפחית את הסבל האנושי ולנצח במלחמת העולם הראשונה. באמצעות מאמציה, ההערכה היא שמספר הפצועים הכולל שקיבלו בדיקות רנטגן במהלך המלחמה עלה על מיליון. זו היתה הפעם הראשונה שבה השתמשו ברנטגן בשימוש רחב ולאחר מכן הגיעה הפריצה הגדולה בתחום – כך שהרנטגן הפך לאמצעי עזר חשוב באבחון רפואי. מארי קירי, בעזרת רעיון הניידות של ניידות הרנטגן, גם טבעה את רעיון האמבולנס, מכונית ניידת לטיפול רפואי, כיום אחד מכלי הרכב החשובים ביותר שקיימים. חשוב לציין שגם ה-MRI ואמצעי דימות אחרים התניידו ומתניידים בין בתי החולים ובארצנו, יש סורקי MRI ניידים לא מעטים.

 

כותב הכתבה: עופר בן חורין, מחבר הספר “MRI המדריך המלא – רפואה ופיזיקה נפגשות” באתר www.mriguide.co.il

 

ביבליוגרפיה

Marie Curie and her X-ray vehicles’ contribution to World War I battlefield medicine- the conversation site

The Radioactive Woman: Marie Curie’s WWI Legacy

Marie Curie- the Nobel Prize site

About Irène Joliot-Curie- the Nobel Prize site

Sansare K, Khanna V, Karjodkar F. Early victims of X-rays: a tribute and current perception. Dentomaxillofac Radiol. 2011 Feb;40(2):123-5. doi: 10.1259/dmfr/73488299. PMID: 21239576; PMCID: PMC3520298.

הכלב הוא ידידו הטוב של האדם, אבל לא תמיד אנחנו מבינים מה הוא מרגיש. בשנים האחרונות התפתחה הבינה המלאכותית בצעדי ענק ומוצר חדש, אשר התחיל להיות משווק בארצות הברית, בעצם משלב הבנה של אופי נביחות הכלב עם בינה מלאכותית- זאת במטרה להבין מהו המצב הרגשי של הכלב.

המוצר הוא קולר כלב, אותו משווקת חברת Petpuls Labs, אשר משתמש באלגוריתם ובמסד נתונים (מה שנקרא בבינה מלאכותית “למידה מונחית”- Supervised learning) על מנת לזהות חמישה מצבים רגשיים של הכלב- שמחה, חרדה, כעס, עצבות ורגיעה- הכל לפי נביחותיו. מסד הנתונים מורכב מיותר מעשרת אלפים דגימות של נביחות שקודדו מ- 50 גזעי כלבים שונים, בארבעה גדלים שונים. המידע משודר לאפליקציה מותאמת ומאפשר לבעל הכלב להבין טוב יותר את כלבו.

המוצר זכה לתואר “המוצר הטוב ביותר” בתערוכת CES (Consumer Electronics Show- התערוכה הבינלאומית של אלקטרוניקה לצרכנים) ומטרתו להעניק מימד עומק נוסף בקשר בין בעלי הכלבים לכלבים ולהפחית את נטישת הכלבים בגלל חוסר תקשורת.

 

קישור לסרטון יוטיוב המתאר את המוצר

קישור לידיעה על תחילת שיווק המוצר בארצות הברית

 

  • תודה לד”ר בועז תמיר על הרעיון לידיעה.

עתיד תחום ה-MRI הינו אחד התחומים הכי מבטיחים בתחום הדימות הרפואי, והמחקר בתחום זה גדל והולך כאשר מדינת ישראל מצטיינת בעיקר בתחום זה. לפני מספר שנים קיים העתידן, ד”ר רועי צזנה, מסיבת השקה לספרו החדש, כאשר במהלך המסיבה הוטמנה קפסולת זמן עם פתקי תחזיות לעתיד, קפסולה אשר תיפתח 20 שנה לאחר הטמנתה. בתוך אותה הקפסולה ביקשתי להטמין גם תחזית לגבי עתיד ה-MRI, ואחת מהתחזיות היתה שבעתיד ה-MRI כבר לא יהיה רק בדמות מכשיר ענקי כפי שהוא כיום, אלא יהיו מכשירים קטנים אשר משובצים במחלקות של בתי חולים- למשל מכשיר MRI מוח במחלקת נוירולוגיה, מכשיר MRI לדימות גפיים במחלקת אורתופדיה וכיוצא בזה. התחזיות כולן נמצאות בפרק “מה צופן העתיד?” בספר “MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות“, ביחד עם סקירת המחקרים הרבים בתחום ה-MRI בארץ ובעולם.

התחזיות אכן מתחילות להתגשם, כבר כיום יש שימוש בסורקי MRI קטנים, למשל בחדרי ניתוח או לשם דימות בעלי חיים, אך לאחרונה אישר ה-FDA בפעם הראשונה סורק MRI קטן נייד לשימוש בבתי חולים, לשם דימות מוח מטופלים שאינם יכולים לצאת ממיטתם. הסורק פותח על-ידי חברת Hyperfine לאנשים בגיל שנתיים ויותר, ומשקלו בערך כעשירית ממשקלו של MRI קבוע. כמו מכשיר האולטרסאונד, סורק ה-MRI הקטן יכול להתנייד ממקום למקום בקלות. הוא משתמש במגנטים קבועים (permanent magnets) שאינם דורשים כוח נוסף או קירור, כאשר המערכת כולה פועלת משקע בקיר רגיל כדי לייצר סריקת מוח.

אמנם לא ממש מדובר בטכנולוגיה חדשה, האיכות של התמונות איננה כפי שהיא בסורק MRI גדול, אבל בהחלט מדובר בתהליך מתקדם שבו ה-MRI כבר איננו מכשיר ענקי, אלא התקן המסוגל להתנייד בין מיטות מטופלים. אני מאמין שהמגמה הזו תימשך, התמונות יהפכו להיות איכותיות יותר ואנחנו נראה בעוד מספר שנים סורקי MRI קטנים זמינים בכל מחלקה בבית חולים ואפילו בתוך כל קופת חולים לשימוש מיידי (בדיוק כפי שקורה כיום עם מכשירי האולטרסאונד).

 

קישור לידיעה על אישור ה-FDA- אתר Fiercebiotech

סרטון המתאר את אופן פעולת סורק ה-MRI הקטן- אתר youtube

 

 

נבדקים רבים, כאשר הם מבצעים סריקת MRI, מתלוננים על הרעש החזק. לשם כך הם מקבלים אטמי אוזניים ולעיתים גם אוזניות המשמיעות את המוזיקה אותה הם בחרו. מסתבר שקבוצת מהנדסים אמריקאיים מאוניברסיטת Case Western Reserve University אשר בקליבלנד החליטו לעשות משהו קצת יותר קיצוני ולגרום לסורק עצמו לנגן מוסיקה קלאסית!

כאשר סריקת ה-MRI מתבצעת, נשמעות נקישות ורעשים מכניים מהגרדיאנטים של הסורק בעקבות כוח הנקרא כוח לורנץ (הכוח הפועל על מטען חשמלי עקב נוכחותם של שדה חשמלי ושדה מגנטי). על מנת להפוך את הרעש למוזיקה, החוקרים המירו קובץ MP3 של יצירתו של באך (Cello Suite No. 1) לנתוני קידוד עבור הגרדיאנטים של סורק MRI של חברת פיליפס. המוזיקה שיצרו הגרדיאנטים היתה נפלאה, אך יותר מכך, הסריקה שהופקה בעקבות נגינה זו היתה סריקה אבחנתית. כך, אולי בעתיד, סוגי הסריקות עצמם יוכלו להישמע כמו מוזיקה ערבה לאוזן להנאת הנבדקים ומבצעי הבדיקה.

 

סורק ה-MRI מנגן מוסיקה קלאסית- מתוך אתר YouTube

MRI- כיצד הוא עובד?

אנשים רבים כיום לובשים משקפיים, אם כתוצאה מרוחק או קוצר ראייה. כמו כן, בסביבות גיל 40 ואילך מתפתח באופן טבעי רוחק ראייה כתוצאה מהידרדרות איטית של יכולת מיקוד הראייה, ולכן קיים קושי לקרוא מקרוב (זאת בנוסף לבעיות אחרות כגון יובש בעיניים או דמעת יתר שיכולות להיפתר עם טיפות עיניים ובעיות של סכרת וקטראקט שמופיעים בגילאים מאוחרים). אחד הפתרונות שמציעים כיום האופטומטריסטים הם משקפיי מוליטיפוקל שמחיריהן אינם זולים. גם בהן, לעיתים יש צורך לשנות מספרים ואז יש לעשות משקפיים חדשות ולשלם שוב.
חברת הזנק ישראלית חדשה בשם Deep Optics מנסה לפתור בעיה זו בעזרת משקפיים שהמיקוד בהם מתכוון באופן אוטומטי, בהתאם למרחק העצם שעליו מתבוננים. משקפיים אלו נקראות משקפיים “כל-מוקדיים” (אומני-פוקליים) ובהם אורך המוקד של העדשה מכוון על סמך האינטרקציה שבין זרם חשמלי ובין שכבה של גביש נוזלי (חומר במצב צבירה שבו המולקולות מפגינות תכונות גם של נוזל וגם של מוצק). המרחק אל העצם אליו מתבוננים והמרחק בין האישונים נמדדים בעזרת חיישני אינפרא אדום, כאשר המידע נשלח אל יחידת מיחשוב הנמצאת במסגרת המשקפיים.
בשלב זה החברה כבר הצליחה לייצר עדשה קטנה שגודלה 20 על 20 מילימטרים, ומערכת איתור מרחק אשר מאפשרת לשנות את המספר של העדשה במהירות עצומה. אב טיפוס בגודל מלא כנראה יהיה מוכן לתצוגה בעוד כשנתיים. מעבר לאי צורך להחליף משקפיים אצל הנזקקים, המשקפיים החדשות יוכלו להיות מיושמות גם בהתקני מציאות רבודה ומדומה, אשר כיום מציגים עצמים ממרחק יחיד ולכן יכולים לגרום לטשטוש מבלבל.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

אתר חברת Deep Optics

קצת על משקפיים וסוגי העדשות

שימוש בקסדה חכמה אצל טייסים ואף לוחמי חי”ר הינה דבר שהופך נפוץ יותר ויותר. היא מאפשרת לקבל תמונת מצב על הקרב, לשפר תקשורת וכיוצא בזה. לאחרונה חשפה “אלביט מערכות” (Elbit Systems) מערכת תצוגת קסדה חכמה ללוחמים ברכבים קרביים משוריינים (רק”מ), כולל טנקים, אשר מאפשרת לראות את סביבת הטנק ב-360 מעלות גם כאשר המדפים סגורים.
בזמן מלחמה, הטנק או הנגמ”ש מנווטים לעיתים בשטח קשה החשוף לאש צלפים, פגזי טנקי אוייב ומרגמות. מפקד הכלי נדרש להימצא לעיתים עם ראשו בחוץ, כאשר המדף שלו פתוח, מה שמסכן אותו ואת שאר אנשי הצוות לא מעט. המערכת, אשר נקראת IronVision, הוצגה בתערוכת יורוסאטורי בפריז ומיועדת לשימושם של מפקדים ונהגים של רכבים משוריינים הלוחמים במדפים סגורים. היא מעניקה תמונה היקפית מלאה של העולם החיצון בצבע, ברזולוציה גבוהה ובכל מזג האוויר ביחד עם תמונת שו”ב (מערכת שליטה ובקרה).
הכנסת הקסדה החכמה והמערכת לשירות פעיל, בעזרתם של מדריכים/ות, תאפשר ללוחמים לדעת יותר על שדה הקרב, לקבל החלטות באופן מושכל וכל זאת תוך שמירה על בטיחות אנשי הצוות.

 

קישור לידיעה- אתר defense-update

סרטון המדגים את יכולות IronVision- אתר YouTube

 

הידיעה מפורסמת באישור משרד הביטחון

%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%95%d7%92%d7%a8-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94בעיית האנרגיה בעולמנו הינה בעיה מורכבת ולא פשוטה לפתרון. כיום אנחנו מפיקים אנרגיה מדלק מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ואנרגיה גרעינית. כמו כן בשנים האחרונות גוברת הפקת האנרגיה ממקורות אנרגיה מתחדשים כגון אנרגיית רוח, אנרגיית מים, אנרגיה מתהליכים ביולוגים ועוד.
לאחרונה פיתחו חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה (Georgia Institute of Technology) בד שמצליח לאגור אנרגיה בו-זמנית גם משמש וגם מתנועה. בשנים האחרונות כבר צצו פיתוחים בהם הצליח בד לאגור מעט אנרגיה מתנועה, מאידך חידוש זה משפר את הפקת האנרגיה כיוון שהוא כולל גם הפקת אנרגיה משמש ויכול להוביל לפיתוח בגדים אשר יספקו אנרגיה להתקני מיחשוב לביש כדוגמת סמרטפונים, שעונים חכמים ועוד.
אגירת האנרגיה מתאפשרת בעזרת חיכוך שני חומרים במהלך תנועה ובעזרת תאים סולאריים זעירים המשולבים כחוטים שניתן לתפור אל בגד רגיל. בנוסף לכך הבד גמיש, קל משקל, עשוי מפולימרים פשוטים וזול. בניסוי אחרון לבדיקת הבד החדש, דגל התפור מבד זה שהונף במכונית נוסעת (תנועה) ביום שמש (אנרגיה סולארית), הצליח לטעון קבל סטנדרטי למתח של 2 וולט בתוך דקה.
אם אכן יצליחו הניסויים הבאים ועמידותו של הבד תוכח גם במזג אוויר לא נוח, ניתן יהיה לתפור אוהלים, וילונות, בגדים ועוד, ולהשתמש באנרגיה שהוא מייצר לשימושים רבים הדורשים מעט אנרגיה.

 

קישור לידיעה המקורית- אתר המכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה

קישור לידיעה בעברית

קצת על מיחשוב לביש

%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%aaתאי גופנו מייצרים אנרגיה באופן שוטף ואחד מ”החלומות הרטובים” של חוקרים מרחבי בעולם הוא להצליח לרתום את אותה אנרגיה להפעלת רכיבים אלקטרונים. קרומי תאינו מכילים יונים, המופקים טבעית באמצעות תהליך ייחודי הדומה לפעולת משאבה. בתהליך יצירת האנרגיה מופקת מולקולה בשם ATP אשר מעבירה אנרגיה כימית בין תאים חיים. אנרגיה זו מאפשרת לתא להתחלק או לשריר להתכווץ.
בשנה האחרונה הצליחו חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, בראשם פרופסור קן שפרד (K. Shepard), לייצר באופן מלאכותי מולקולת ATP (סוג של תרכובת אורגנית המאפשרת נשיאת אנרגיה בין אברוני התא- ע.ב.ח) אשר הצליחה לספק אנרגיה לרכיב CMOS (complementary metal-oxide-;semiconductor אבן הבנייה הבסיסית בטכנולוגיה המורכבת משני טרנזיסטורים). זו הפעם הראשונה שבה חוקרים מצליחים לבודד רכיב ביולוגי שנוצר באופן מלאכותי ולהפעיל באמצעותו רכיב מחשב.
הפוטנציאל הגלום ביישומים המתבססים על הפעלה ביולוגית של מערכות חשמלית הוא עצום. הוא פותח פתח לפיתוחים טכנולוגים שניתן לקבל רק בעזרת המרכיב הביולוגי, זאת מכיוון שרכיבים טכנולוגים בלבד מוגבלים ברמת היכולות שלהם. הדרך לשם עוד ארוכה ויש צורך ביצירתיות רבה, אך זהו בהחלט צעד ראשון מעניין לכיוון זה.

 

קישור לידיעה המקורית- אתר אוניברסיטת קולומביה

מהי מולקולת ATP?

מהו רכיב CMOS?

%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%a2%d7%9f-%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%aaמשנה לשנה מציגים אפל, סמסונג וחברות אחרות סמרטפונים וטאבלטים מתקדמים יותר ויותר, אלא שעדיין היכולת של הסוללה לספק אנרגיה לאורך זמן הינה מוגבלת. כבר בשנה שעברה הציגה חברה יפנית בשם “קיוסרה” מסך סמרטפון אשר פועל על אנרגיה סולארית, יישום שקרם אור וגידים בכנס MWC שהתקיים לאחרונה בברצלונה. פיתוח זה יכול בהחלט להקל אך עדיין יכולתו לספק אנרגיה הינה מוגבלת.
לאחרונה, שיתוף פעולה של “קיוסרה” עם חברה צרפתית בשם SanPartner, הביא לפיתוח פאנל סולארי הממוקם בין משטח המסך לבין משטח המגע. כאשר פאנל זה נחשף לשמש, הוא מעניק לפלאפון טעינה השווה לדקת שימוש בסמרטפון. שמו של הפאנל הוא WYSIPS ולטענת קיוסרה, הפאנל אמור להתאים לכל סוגי הסמרטפונים.
פאנל זה אינו יכול להחליף מטען רגיל, בטח לא לאותם אנשים השוהים במקומות בהם לא קיים אור שמש, אך בהחלט יכול לספק יכולת טעינה בסיסית עד הגעה למטען. לטענת המפתחות, הפאנל יכול להתאים גם למסכים גדולים יותר, עד לגודל 13 אינץ’ וגם לשעונים חכמים.

מבוסס על כתבתו של גיא לוי, כתב טכנולוגיה ומחשבים

 

קישור לידיעה- אתר SanPartner

קישור לכתבה על הפיתוח- אתר CNBC

קישור לסרטון המציג את הפאנל- אתר YouTube

אוטובוס סיני חדשכבישי ארצנו עמוסים לעייפה. אנשים תקועים בפקקים שעות רבות וזמן רב מתבזבז. הדבר חמור הרבה יותר בערים צפופות בעולם כמו שאנגחאי, ניו-דלהי וניו-יורק. אחת הדרכים לנסות להתמודד עם הבעיה היא התחבורה הציבורית ולאחרונה מיזם סיני חדש הציג אוטובוס ענקי אשר מכוניות מסוגלות לנסוע מתחתיו.
האוטובוס נקרא TEB) Transit Elevated Bus) והוא בנוי מתא נוסעים ענקי המתנשא גבוה מעל פני הקרקע ואשר מסוגל להכיל עד 1,200 נוסעים(!). גובהו כ-4.6 מטרים ורוחבו 7.8 מטרים. האוטובוס בנוי כך שהוא נוסע על קצוות הכביש, כך שמתחתיו נוצר חלל של כשבעה מטרים ובגובה 2.2 מטרים, ובו יכולות לחלוף בבטחה כלי רכב קטנים יותר. כך מספק אוטובוס זה פתרון תעבורתי למאות נוסעים ומפחית משמעותית את העומס בכבישים. בנוסף עלותו נמוכה בהרבה מעלות רכבת קלה והאנרגיה שהוא צורך היא אנרגיה שאינה מזהמת (אנרגיה סולרית המוזרמת מפאנלים על גגו).
לאוטובוס ה-TEB, אשר כבר עבר נסיעת מבחן ראשונה בעיר צ’ון הואנג דאו (כ-300 ק”מ ממערב לבייג’ינג), מתוכננות כבר מסילות באורך 186 ק”מ שבהן יוכל לנוע. הוא בהחלט יכול להקל על מצוקת העומס בכבישים בערים הצפופות וגם להקל על זיהום האוויר שם.

 

קישור לידיעה על האוטובוס החדש- אתר theverge

קישור לסרטון המדגים את נסיעת האוטובוס- אתר YouTube