שיתוף פעולה של הפקולטה לפיזיקה, להנדסת חשמל, למדעי המחשב ולהנדסה ביו-רפואית הצליחו להדגים שיטה חדשנית לשיפור הרזולוציה (יכולת ההפרדה בין פרטים) בפריטים מתחת לחצי אורך גל של האור.
עד היום צפייה בפריטים הקטנים מחצי אורך גל של האור יכולה היתה להיעשות במספר שיטות אשר משתמשות בסריקת נקודה-נקודה של האובייקט ולכן יכלה להדגים רק לאובייקטים סטטיים שלא משתנים במהלך הסריקה. השיטה החדשה שפותחה משלבת אלגוריתמים משופרים ואת תחום הדימות ללא עדשה והצליחה להדגים פרטים הקטנים לפחות פי חמישה מאורך הגל של האור.
שיטה זו יכולה להיות פריצת דרך אשר תשנה את עולם המיקרוסקופיה, מערכות הדימות הרפואי ומערכות מדידה אופטיות נוספות.

קישור לידיעה- הטכניון

קצת על רזולוציה

פיתוח של חוקרים בריטיים מדגים יצירת חשמל על-ידי פירוק מוליקולות אורגניות אשר קיימות בשתן (כמו חומצה אורית, קריאטנין ופפטידים קטנים).
מוליקולות אלו מפורקות על-ידי חיידקים מתאימים אשר מעבירים אלקטרונים לאלקטרודה וכך יוצרים חשמל.
25 מיליליטר של שתן יכולים לספק 0.25 מיליאמפר לשלושה ימים, כך שכמות שתן רבה בהחלט יכולה לספק כמויות חשמל סבירות.

קישור לידיעה

ממה מורכב השתן?

צוות מדענים משולב מקוריאה, גרמניה וארצות הברית הצליח למקד אנרגיה של פעימות לייזר  בטווח הספקטרום של קרינה תת-אדונה בעזרת ננו-משפך וכך ליצור הבזקי אור אולטרה-סגול ממוקד במיוחד.
המסנן משמש כמסנן אורכי-גל כך שבפתח אחד שלו נכנסת קרינה תת-אדומה ובפתח השני, הצר יותר, יכולה לצאת רק קרינה על-סגולית.

קישור לידיעה

קצת על הספקטרום

פצצה גרעינית אשר נישאת במזוודה היא תרחיש שיכול לקרות ולכן יש צורך באמצעים לגלות  חומרים רדיואקטיביים בעזרת התקן ידני כמו גלאי מתכות.
מדענים מאוניברסיטת Northwestern הצליחו לפתח חומרים חדשים מוליכים למחצה אשר מזהים חומרים אשר פולטים קרינה רדיואקטיבית כמו פלוטוניום ואורניום. חומרים אלו, בניגוד לחומרים כבדים אחרים, הם בעלי אלקטרונים רבים קשורים ולא חופשיים וכשקרני הגמא חודרות אליהם, האלקטרונים שבהם הופכים להיות ניידים וכך ניתן למדוד אותם (השיטה נקראת “הפחתה ממדית”- dimensional reduction). מעבר למדידה ואיתור פצצות גרעיניות, החומרים הללו יכולים לשמש גם לדימות רפואי בקליטת חומרים רדיואקטיביים אשר מוכנסים לגוף.

הידיעה על המחקר מאוניברסיטת Northwestern

קצת על רדיואקטיביות

כימאים מארצות הברית פיתחו מנוע חשמלי בגודל של פחות ממילארדית המטר אשר מורכב ממולקולה יחידה של בוטיל-מתיל-סולפיד.
מנוע זה שובר את שיא גינס האחרון בתחום המנועים הממוזערים שעמד על מנוע של 200 ננומטר.
החידוש במנוע זה הוא שהמולקולה-מנוע מבוססת חשמל.

קישור לידיעה

הבזקי אור קצרצרים של קרני לייזר (פחות ממיליונית-מיליונית השנייה) משומשים על מנת לבצע חיתוכים במיקום ספציפי בלי לגרום נזק לאיזור.
קל לבצע את הדבר כאשר המיקום הינו שטחי אך הבעיה מתחילה כאשר יש צורך למקד את האור לתוך הגוף. הסיבה לכך היא שאלומת האור הרגעית מתפזרת בעקבות הרקמות שעליה לעבור.
חוקרים ממכון וייצמן פיתחו מערכת אלגוריתמית אשר “מפצה” על הפיזור של
קרני הלייזר ומונעת את התפזרותם. שימוש יעיל בחדירת קרני לייזר לעומק הרקמות יוכל בעתיד לעזור לבצע ניתוחים ברקמות הנמצאות בתוך הגוף.

קישור לידיעה

קצת על קרני לייזר