כאשר אנחנו נפצעים, הרופא או האחות מחטאים וחובשים לנו את איזור הפצע במטרה למנוע מחיידקים להגיע אליו ולזהם אותו יותר. השאלה אם אותה התחבושת או הפלסטר יכולים גם לעזור בריפוי הפצע עצמו?
חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון (WSU) שבארצות הברית, בראשותו של פרופ’ האלוק בינאל (Haluk Beyenal), פיתחו פלסטר אשר מוליך זרם חשמלי וכך הורג בקטריות באיזור הפצע. גירוי חשמלי נחקר זמן רב בהקשר ליכולתו להאיץ תהליך של ריפוי פצע והסברה היתה שאותו זרם חשמלי גורם ליצירה מהירה יותר של כלי דם באיזור הפצע ואז הזרמת דם רב יותר לאיזור הפגוע – מה שעוזר לריפוי הפצע (תהליך הנקרא אנגיוגנזיס; Angiogenesis). במהלך הניסוי הנוכחי בדקו החוקרים את יכולתו של פלסטר, המורכב מבד בעל יכולת להוליך זרם חשמלי, להשמיד את החיידקים באיזור הפצע אך לא לפגוע באיזורים הבריאים. התוצאות הראו שאכן החיידקים באיזור הושמדו, כפי שהיה קורה אם היו משתמשים באנטיביוטיקה, ואילו האיזורים הבריאים לא נפגעו כלל. לאחר מחקר נרחב, הסיבה לכך היתה יצירת מימן על-חמצני (hydrogen peroxide), חומר חיטוי חזק, על פני האלקטרודה. החוקרים הצליחו לשלוט בעזרת הזרם החשמלי על ריכוז המימן העל-חמצני, וכך לשלוט ביכולת להשמיד חיידקים.
עיקרון השיטה של החוקרים, כאמור איננו חדש, אך יכולת השליטה שלהם בתגובות האלקטרו-מכניות של הפלסטר והבנת הסיבה להשמדת החיידקים הן חדשניות, וכעת הם בתהליכי הוצאת פטנט על ה”פלסטר האלקטרוני”. בינתיים הם עמלים על הרחבת אפשרויות השימוש ביישום על מנת שיאיץ גם ריפוי של פציעות גדולות יותר ותהליכים טראומטיים אחרים בגוף האדם, וכך אולי יוכל בבוא העת להחליף את האנטיביוטיקה וכך לפתור את בעיית העמידות של החיידקים אליה.

תודה לגיא לוי, כתב טכנולוגיה ומחשבים, על העזרה בהכנת הידיעה.

קישור לידיעה- אוניברסיטת וושינגטון

קצת על תהליכי הריפוי של פצע בגוף האדם

צונאמי, גל נמל בעברית, הוא גל אשר מגיע אל החוף בגובה של עד עשרות מטרים וגורם לנזק עצום ברכוש וחיי אדם (למשל גל הצונאמי שאירע בחופי הודו, אינדונזיה, תאילנד וסרי לנקה אשר גרם ל- 280,000 הרוגים, מאות אלפי פצועים וכ-5 מיליון ללא קורת גג). הצונאמי מתחיל מרעידת אדמה כתוצאה מהתרוממות קרקע מתחת למים, אשר יוצרת גל נמוך מאוד (מספר ס”מ) וארוך מאוד (עשרות קילומטרים). הגל נע מהר בתחילה, אך מאט ואז בהתקרבותו לחוף מתרומם לגובה אדיר בעקבות “דחיסת” האנרגיה האצורה בו.

פרופ’ מיכאל שטיאסני מהטכניון פיתח לאחרונה מודל אשר מבוסס על זיהוי גלים אקוסטיים-גרביטציוניים אשר נוצרים כאשר ביחד עם גל צונאמי. גלים אלו מגיעים הרבה לפני גל הצונאמי וזיהוים בעזרת חיישנים תת מימיים יכול לשמש כהתראה להתקרבותו.
מחקר אחר שביצע פרופ’ שטיאסני בדק היתכנות צונאמי בחופי ישראל וההשערות הן שגלי צונאמי בים התיכון יכולים להגיע בחופי חיפה לגובה של 1.80 מטרים ובחופי תל-אביב לגובה של 1.20 מטרים.

קישור לידיעה- אתר הטכניון

קצת על הצונאמי ונזקים שנגרמו בעקבותיו

גלי קול מייצרים ויברציות בתווך שבו הם עוברים וגם באובייקטים דוממים שבהם הם פוגעים. מדענים מ-MIT) Massachusetts Institute of Technology) אשר בארצות הברית, בשילוב חוקרים מחברת מיקרוסופט וחברת אדובי (Adobe), פיתחו דרך לשחזר את הויברציות הללו (אשר אינן נראות בעין בלתי מזוינת) ולתרגם אותן לצלילים המקוריים, כמו למשל מילים משיחה של שני אנשים.
אחת ההדגמות כללה שקית ציפ’ס אשר לידה דיברו שני אנשים. מצלמה מיוחדת במרחק 15 מטרים מהשקית, מאחורי זכוכית אטומה לרעש, צילמה את השקית בזמן השיחה ולאחר מכן ניתוח סרטון הוידאו הצליח לתרגם בחזרה את הוויברציות של השקית לקולות דיבור (אם כי, באיכות די נמוכה). הדגמות נוספות כללו שימוש בחפצים דוממים אחרים לשם הקלטה, כמו למשל צמחים, ושיחזור הוויברציות לצליל המקורי שגרם להן.
אייב דוויס (Abe Davis) אשר הוביל מחקר זה (בהנחיית שני פרופסורים בשם Frédo Durand & Bill Freeman מ-MIT) טוען שמדובר לא רק באמצעי לשחזור קולות אלא בשיטת דימות חדשה לגמרי. הסיבה היא ששיחזור המידע הקולי מהאובייקט מלמד רבות על סביבתו וגם על האובייקט עצמו, מכיוון שאובייקטים שונים מגיבים אחרת לגלי קול וכך אפשר לקבוע את תכונותיו של האובייקט ואת מרכיביו. מחקרים נוספים בתחום יכולים להאיר את הדרך לשם וליישומים רבים אחרים המבוססים על רעיון זה.

תודה לשגיא כהן, כתב טכנולוגיה ומחשבים, על העזרה בהכנת הידיעה.

קישור לידיעה

סרטון המסביר על הטכנולוגיה מאחורי התגלית- אתר youtube

קצת על גלי קול