file6571259436172מחלת השפעת היא מחלה אשר עולה למשק כסף רב. כמו כן היא לעיתים מסכנת חיים, בייחוד מגפות השפעת האחרונות כדוגמת שפעת החזירים ושפעת העופות.
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ’ עופר מנדלבוים והדוקטורנט יותם בר-און מגלה שנגיף השפעת מסוגל להתחמק מפעילותם של תאי ההרג הטבעיים בגופנו בזכות חלבון אשר נקרא נוראמינידאז.
חלבון הנוראמינידאז, מעבר לכך שהוא עוזר לנגיף להתפשט ולהגיע למערכת הנשימה, הוא גם מנטרל את הקולטנים על-פני תאי ההרג וכך מונע מהם לאתר את נגיפי השפעת.
בעקבות גילוי זה, מציעים החוקרים להתמקד בתרופות אשר מחזקות את פעילות תאי ההרג ולא בתרופות אשר מתמקדות בנוראמינידאז ואשר יכולות להביא לעמידותם של הנגיפים.

 

מבוסס על ידיעתה של תמר רבינוביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 50-51.

 

קישור לידיעה- האוניברסיטה העברית

קצת על נגיף השפעת

file000218187932טרשת עורקים היא אחת הסיבות העיקריות לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. עקה חמצונית היא אחד מגורמי הסיכון לטרשת ואותה מזונות אשר עשירים בפנוליים- כמו שמן זית, יין אדום, רימון ותמר-יכולים לעכב.
מחקר חדש של פרופ’ מיכאל אבירם מהמרכז הרפואי רמב”ם ושל ד”ר חמוטל בורוכוב-נאורי מדגים את תכונותיו המגינות של התמר מפני מחלות כלי דם ולב וזאת מבלי להעלות את כמות הסוכר בדם.
בנוסף גילו החוקרים שלתמר יכולת להפחית כולסטרול רע ואז לעצור ואף לגרום לנסיגה של טרשת עורקים. כל זאת נוסף לכך שהתמר מכיל סיבים תזונתיים, מינרליים חשובים כדוגמת אשלגן, סידן, מגנזיום ואבץ ושהוא בעל תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטי-דלקתיות. מהמחקר גם התברר שזני התמרים הכי יעילים בעיכוב טרשת עורקים הם ברהי, דרי, מג’הול וחאלאווי.

 

מבוסס על ידיעתו של עמוס לבב, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 56-57.

 

קישור לידיעה-אתר גלילאו

קצת על התמר

ריאותזיהוי מוקדם של מחלה, כמו למשל כולסטרול גבוה במקרה של מחלות לב, מביא לירידה תלולה בתמותה ממנה. מאידך אין עדיין סמנים מוקדמים רבים בתחום מחלת הסרטן.
סרטן הריאות הוא סרטן יחסית נפוץ ומאוד קטלני, אשר אחראי לכ-30% ממקרי המוות בסרטן. עישון הוא גורם סיכון, אך רק 15% מהמעשנים מתפתחים אותו וגם 15% מאלו שאינם מעשנים.
פרופ’ צבי ליבנה וד”ר תמר פז-אליצור ממכון וייצמן זיהו במחקר קודם סמן ביולוגי, אנזים בשם OGG1, אשר תפקידו לאתר ולתקן נזקים ב-DNA התא.לטענתם, בנוסף לגורם סיכון כמו עישון, הבדלים קטנים בין בני אדם ביכולת התיקון של ה-DNA, כמו למשל ביכולת התפקוד של ה- OGG1 , הם אלו אשר משפיעים על הסיכון לפתח את המחלה.
לאחרונה הצליחו החוקרים לגלות אנזים תיקון נוסף בשם MPG, אשר דווקא נוכחות גבוהה שלו יכולה לרמז על הימצאות המחלה. הסיבה היא שבמהלך ניסיונות התיקון, הוא “נתקע” ב-DNA ומפריע למתקנים אחרים בפעולתם.
שילוב בין סמנים אלו יכול להעלות את הסיכויים לאבחן סרטן וגם לפתח תרופות אשר מתאימות לכך.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

קצת על סרטן הריאות

file000163648711סוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) היא בעצם מחלה אוטואימונית אשר מתפרצת כאשר תאי מערכת החיסון הורסים את תאי הלבלב, תאים אשר תפקידם לשחרר אינסולין המווסת את כמות הסוכר בדם. במחלה זו חולים כחצי מיליון ילדים בעולם כשיותר ויותר חולים בה.
“השערת התברואה” (Hygiene Hypothesis) קובעת כי היתקלות המערכת החיסונית במהלך הילדות עם מיקרואורגניזמים כמו חיידקים וטפילים אחרים מלמדת את הגוף מה לתקוף ומגינה עליו מפני מחלות אוטואימוניות.
חוקרים מאוניברסיטת מלטה גילו מסקר מחקרים ונתונים שככל שבמדינה יש פחות תמותה ממחלות זיהומיות (בשל חוסר היחשפות), כך שיעורי התחלואה בסוכרת עולים. ממצא זה מאושש את תיאוריית השערת התברואה, אך לא מוכיח אותה, כיוון שיכולים להיות משתנים מתערבים אחרים אשר יכולים להביא לממצאים אלו.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על מחלת הסוכרת

chocolate_bonbons-wallpaper-1280x800השמנת היתר ומחלת הסכרת הינם מגפה עולמית אשר מדענים מנסים להילחם בה מכיוונים שונים.
מחקרים אחרונים הראו ששילוב של שני הורמונים- גלוקגון ו-GLP-1  , יכולים להפחית את התיאבון כאשר הורמון הגלוקגון מתנגד להורמון האינסולין וכך מונע הצטברות גלוקוזה בתאי השומן ובכבד תוך עליית רמות הגלוקוזה בדם, בעוד שהורמון ה- GLP-1   ממריץ שחרור האינסולין וכך מפחית את תחושת הרעב במוח- בשילוב פעולתם של שני ההורמונים האדם חש פחות רעב.
מחקר בריטי אחרון הדגים את הצלחת שילובם של ההורמונים בניסוי מבוקר על בני אדם והראה שהוא אכן מפחית תיאבון. במידה שיוכח שטיפול זה יעיל לטווח ארוך יותר ובאוכלוסיות מחקר נרחבות יותר, אפשר יהיה למצוא לו שימוש ולהביא להרזיה המיוחלת אצל הסובלים מהשמנה.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית

קצת על הורמון הגליקוגן

אטומיםתאי הסרטן גדלים מהר יותר מתאים רגילים ולכן סופגים יותר חומרי מזון אליהם. פריצת דרך, אשר מנצלת תכונה זו, הושגה על-ידי מדענים מאוניברסיטת מיזורי בראשותו של פרדריק הוטורן.
השיטה החדשה נקראת (BNCT -Boron Neutron Capture Therapy) והרעיון אשר עומד מאחוריה הוא להחדיר נויטרונים לכודים של בור לתוך התאים הסרטניים ואז לגרום להם להתפרק תוך שחרור ליתיום, הליום ואנרגיה. התפרקות זו הורסת רק את התאים הסרטניים ולא את התאים הרגילים ולכן היא נעדרת תופעות לוואי כמו טיפולי הכימותרפיה והרדיותרפיה הקיימים כיום.
הטכניקה נוסתה בהצלחה על עכברים והשלב כרגע הוא ניסויים על בעלי חיים גדולים יותר. לאחר מכן אפשר יהיה לקיים ניסויים גם בבני אדם בעזרת המימון אשר יעזור לבניית הציוד המתאים להקרנות מסוג זה.

בלון חמצןחמצן הוא דבר מאוד חשוב למוח. בעקבות פגיעה בנשימה, אם כתוצאה מחנק, פציעה או התקף אסטמה חריף, המוח נפגע מהר מאוד והפגיעה הינה בלתי הפיכה.
עד היום הדרך היחידה לאפשר נשימה במצב שכזה היתה להכניס צינור נשימה דרך הפה, תהליך שהינו מסוכן ולוקח זמן. לאחרונה יצרו, ג’ון קייר (Kheir), קרדיולוג בבית חולים בבוסטון וחברי צוותו, קצף אשר מכיל בועות חמצן מיקרוסקופיות שהדם סופג במהירות ומשתמש בהם למשך כ-15 דקות או יותר- זמן אשר מעניק שהות להביל את הנפגע לבית חולים.
הקצף נוסה בהצלחה על ארנבות, אך עדיין קיימות בעיות כמו המהירות הגדולה שבה נספג החמצן- מה שמצריך שימוש בתמיסה נוספת היכולה לגרום לבצקת ולכשל לבבי. כמו כן ישנה בעיה של הצטברות פחמן דו-חמצני בגוף בשל חוסר נשימה, גז רעיל לאדם.

קישור לידיעה- סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על הנשימה

המוח שלנו מוגן מפני חדירה של מרבית החלבונים בגופנו על-ידי מה שנקרא מחסום דם-מוח. המחסום נוצר גם בעזרת אלמנט מבני, התאים בדפנות כלי הדם צמודים ומונעים מעבר מוליקולות גדולות וגם בעזרת אלמנט כימי.
הסיבה למחסום היא הגנה על המוח מפני חומרים שיכולים להזיק לו ואפשור רק לחומרים חשובים כמו גלוקוז לעבור אליו. הבעיה היא מה אפשר לעשות כאשר רוצים להחדיר תרופה מסוימת אל המוח, נניח תרופה כימותרפית לטיפול בגרורות.
הפתרון יכול להיות בעזרת וירוס האיידס (HIV), אשר חודר את מחסום דם-מוח בעזרת ייצור חלבון HIV-1-TAT אשר “פותח” את המחסום.
לאחרונה שיתוף פעולה של מספר חוקרים במכון וייצמן, ביניהם פרופ’ יורם שכטר ופרופ’ מתתיהו פרידקין, הצליחו להדגים פריצת מחסום דם-מוח בחולדות בעזרת חומר אשר מבוסס על חלבון נגיף האיידס.
התפתחות בתחום הזה תאפשר החדרת תרופות אל תוך המוח וטיפול נגיש יותר במחלות נוירולוגיות וגידוליות שונות.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

קצת על מחסום דם-מוח (BBB)

מחלת האלצהיימר מהווה אתגר לחוקרים ועד היום לא הצליחו להבין כיצד לעצור אותה. עד היום המחקר התמקד בעיקר בחקר האלצהיימר המשפחתי שבה מדובר על מחלה גנטית יחסית נדירה (1% מאוכלוסיית החולים באלצהיימר), אך נגישה יותר למחקר. כמו כן תרופות שהוצעו עד כה רחוקות מהגעה לתוצאות משביעות רצון.

הסברה היא שבין שאר התופעות שמאפיינות את המחלה, הצטברות חלבון בשם עמילואיד-בטא היא אשר גורמת לתופעות המחלה (ישנם מחקרים וחוקרים אשר סבורים אחרת- ע.ב.ח.).

האלצהיימר המשפחתי מתפרץ מוקדם יחסית, בשנות ה-40 או ה-50. עד היום החוקרים הצליחו לגלות כ-150 מוטציות אשר גורמות למחלה. המוטציות מרוכזות בשני חלבונים- APP(Amyloid Precursor Protein)  ופרסנילין
(Presenilin). חלבון העמילואיד-בטא נוצר על ידי חלבון APP ואילו חלבון הפרסנילין מעורב בחיתוך האחרון של ה-APP ליצירת עמילואיד-בטא.

בשנת 2009 גילתה ד”ר אינה סלוצקי מאוניברסיטת תל-אביב את תפקידו הפיזיולוגי של חלבון העמילואיד-בטא ולאחרונה חשפה היא וקבוצת המחקר שלה, ד”ר יפתח דולב והילה פוגל, גילויים חדשים אודות חלבון זה.

הם התמקדו בחולי האלצהיימר הספוראדי (אקראי) אשר מופיע בגיל מבוגר ואשר אחראי ל-99% מחולי האלצהיימר.
במחקר התברר שישנם שני סוגי עמילואיד- העמילואיד הקצר, המורכב מ-40 חומצות אמינו והעמילואיד הארוך אשר מורכב מ-42 חומצות אמינו והוא זה שנוטה לשקוע ולהצטבר.
מחקרים שנעשו בעבר על האלצהיימר המשפחתי גילו שמעל 100 מוטציות גורמות להעלאת כמותו של העמילואיד הארוך יחסית לעמילואיד הקצר.
קבוצת המחקר ניסתה לענות על השאלה מה גורם לשינוי הכמותי בין שני החלבונים אל חולי האלצהיימר הספוראדי שנחשב לאלצהיימר לא גנטי (לפחות לא כמו האלצהיימר המשפחתי-ע.ב.ח.).

המחקר נעשה על חולדות ובו התברר שכאשר נתנו החוקרים גירויים חשמליים בתדר גבוה לרשת ההיפוקמפוס של החולדות, עלה כמות הייצור של העמילואיד הקצר יחסית לעמילואיד הארוך (תופעה הפוכה ממה שקורה אצל חולה אלצהיימר). אותו הדבר התגלה גם לגבי סינפסות אשר נותנות עדיפות להעברת אותות בתדרים גבוהים.

החלבון אשר גורם לשינוי הזה הוא חלבון הפרסנילין שבמגע עם תדרים גבוהים משנה את מבנהו למצב פתוח ואז מעלה את ייצור העמילואיד בטא הקצר, כאשר אצל חולי אלצהיימר הוא נמצא במצב סגור ומעלה את ייצור העמילואיד בטא הארוך.

בהמשך המחקר הכניסו החוקרים את החולדות לתוך תאים חשוכים על מנת לגרום להם חסך חושי והתברר שהדבר גרם לסינפסות בהיפוקמפוס של החולדות להעביר פרצי אותות בתדר גבוה, דבר שגרם לייצור של עמילואיד בטא קצר יותר.

בעקבות זאת השערת החוקרים היתה שאצל אנשים מבוגרים מתרחש שינוי מבני מסוים אשר מפחית את מעבר האותות בתדר גבוה ודבר זה גורם לעליית ריכוזו של העמילואיד-בטא הקצר.

מחקר זה מדגים בפעם הראשונה כיצד שינוי סביבתי יכול לגרום להופעת מחלת האלצהיימר והתקווה היא שבעזרתו ניתן יהיה לפתח דור חדש של תרופות.

קישור לידיעה-אתר מגפון

על האלצהיימר ומחקרים אחרונים שנעשו בתחום- אתר fMRI

מחלת הדיסאוטונומיה המשפחתית היא מחלה נדירה יחסית שבה מוטציה ב-DNA גורמת לאי-ייצור של חלבון IKAP . הדבר גורם להיוולדות עם מספר נמוך מאוד של נוירונים (שגם אלו מתנוונים ומתים בגיל צעיר). חלק מסימפטומי המחלה הם הקאות בלתי נשלטות למשך חודשים בשל פגיעה במערכת חילוף החומרים, רעידות ועוד. מחצית מהחולים לא עוברים את גיל 40.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ’ גיל אסט וד”ר רון בוכנר גילה שתוסף תזונה בשם פוספטידילסרין, אשר נמכר בכל חנות טבע, יכול לשפר את תפקודם של הגנים הפגועים במחלת הדיסאוטונומיה וגם לעזור במחלות מוחיות ניווניות אחרות כמו פרקינסון בעזרת העלאת ריכוזו של חלבון IKAP.
יכולתו של הפוספטידילסרין לחדור אל תוך המוח ולהשפיע שם יכול להביא לגל תרופות חדש אשר יתמודד בהצלחה טובה יותר ממה שקורה כיום עם מחלות שבה מתנוונים נוירונים.

קישור לידיעה-אתר “הארץ”

קצת על הפוספטידילסרין