כותב הכתבה: עופר בן חורין, בעל ניסיון של כ-20 שנה באפליקציות, מחקרי תרופות והדרכה בתחום ה-MRI. איש צוות בפקולטה לביו-רפואה בטכניון, חיפה.
מחבר הספר “MRI המדריך המלא- רפואה ופיזיקה נפגשות” באתר www.mriguide.co.il
עולם הרפואה והטכנולוגיה הוא עולם שמתקדם כל הזמן. ניתן לשרטט מעיין קו רציף לגבי כל המצאה, כך שאין באמת רגע אחד של המצאה אלא רצף. אפשר להדגים תכונה זו של המדע בצורה מצויינת על סורק ה-MRI. הוא התחיל בגילוי תופעת התהודה, דרך יצירת מכשיר ה-NMR, התפתחות סורק ה-CT שיצרה מודל חישובי שימושי, ועד יצירת סורק ה-MRI עצמו. גם כאן לא הסתיימה הדרך. עשרות מחקרים נעשים בתחומים שונים- פיזיקה, מחשוב, בינה מלאכותית ועוד- לשם יצירת סורקי MRI חזקים יותר וזולים יותר (את הקו ההיסטורי ניתן לראות בפרק ההיסטוריה בספר “MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות” ואילו את כיווני המחקר העתידניים ניתן לקרוא באותו הספר בפרק “מה צופן העתיד?”).
סריקת ה-MRI ידועה כבדיקה מצויינת לרקמות הרכות של הגוף, מאידך סורקי MRI ידועים כסורקים גדולים ויקרים מאוד, הדורשים תשתית מיוחדת ולכן זמינותם נמוכה (בישראל, נכון לשנת 2024- יש רק כחמישה מכשירים בלבד למיליון נפש). לאחרונה חוקרים מהונג קונג, בראשותו של פרופ’ אד וו (Ed X. Wu) הציגו אבטיפוס של מכשיר MRI מסוג חדש, שפועל בשדה מגנטי נמוך מאוד (מה שנקרא ULF- Ultra-Low Field). סורקים אלו יהיו זולים וניידים וניתן יהיה להפעילם ללא צורך בתשתית ייעודית של קירור בהליום, ואת אספקת החשמל הם יוכלו לקבל משקע חשמלי רגיל.
לא מדובר ברעיון חדש, אלא- כפי שדובר מעלה, בקו רציף, משמע בתהליך שבו החוקרים הצליחו לשפר את בעיית חוסר ההומוגניות של המגנט הראשי (בעיה שנגרמת בגלל עוצמה חלשה של המגנט)- מה שגרם לאיכות תמונה ירודה בניסיונות קודמים. שיפור המגנט, סלילים קולטים טובים יותר ובינה מלאכותית הצליחו להתגבר על הבעיה הזו בהדרגתיות. בשנת 2020 יצא ה-MRI המסחרי הראשון בשדה אולטרא נמוך- אלא שהוא היה מסוגל לבצע רק בדיקות מוח. החידוש הפעם הוא אבטיפוס שמסוגל לבצע את רוב סוגי סריקות ה-MRI באיכות טובה, כאשר השדה המגנטי שלו הוא בסה”כ 0.05 טסלה ולכן הוא צורך מעט חשמל ויכול להתחבר לשקע רגיל ולא לשקע תלת-פאזי. בשל כך, הוא גם עולה כעשירית מסורק MRI ממוצע (נניח של 1.5 טסלה).
פיתוח זה יכול להכשיר בעתיד את מערך סורקי ה-MRI לסורקי MRI שאינם זקוקים לקירור בהליום ואינם זקוקים לחשמל במתח גבוה- אלמנטים שמשפרים את נגישות הסורקים, מוזילים את מחירם ומאפשרים לשים סורקי MRI בכל מרכז רפואי ואף לנייד אותם לשדה הקרב. יתרון נוסף הוא עצם השדה המגנטי הנמוך יותר, מה שיאפשר לשקול ביצוע בדיקות לאנשים עם מתכות בתוכם (כדוגמת רסיסים) באופן בטוח יותר. חשוב לציין שנדרשת עוד עבודה רבה על מנת לשפר את זמן הסריקות הארוך של האבטיפוס ואיכות התמונות. כמו כן ישנה התבססות גדולה מאוד על בינה מלאכותית על מנת להגיע לתמונה אבחונית – לכן גם יעד החוקרים אינו להחליף את הסורקים הגדולים הקיימים אלא לספק בעתיד מענה מהיר יותר ונגיש יותר, גם אם באיכות נמוכה יותר, של סריקות MRI.
