כשאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים אנשים שהולכים בקצבים שונים. יש כאלו שהולכים מהר יותר וכאלו שהולכים לאט יותר. האם נוכל לדעת רק לפי מהירות ההליכה שלהם מי מזדקן מהר יותר מבחינת גופו ומוחו? מחקר בינלאומי, שכלל חוקרים בתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, מדעי ההתנהגות וגריאטריה מאוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה שבארה”ב, מהמכון למחקר קליני בבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן וכן מניו זילנד ומבריטניה, טוען שכן.

במהלך המחקר דירגו החוקרים את מהירות ההליכה של אנשים בגילאים שונים על פי סקאלה בת 19 שלבים. הם גילו שהליכה איטית הראתה נטייה להתערערות בריאות הריאות, השיניים והמערכת החיסונית, לעומת אנשים באותו הגיל שהם מהירי הליכה. הממצאים הללו התגלו גם במחקרים קודמים, אך במחקר הזה הקשר זוהה כבר בגיל 45. כמו כן קישרו החוקרים בין מבחנים נוירו-קוגניטיביים שביצעו הנבדקים בילדותם והראו שאלו יכולים לנבא הליכה איטית או מהירה של נבדקים אלו בגיל 45. גם סריקות MRI שעברו חלק ממשתתפי המחקר זיהו נטייה לנפח מוח נמוך יותר, שיעור חציוני נמוך יותר של עובי קורטיקלי וסימנים נוספים שמעידים על הזדקנות המוח אצל אלו בעלי הליכה איטית.

מחקר זה מצטרף לשלל מחקרים אחרים אשר מאתרים מדדים לחזות את בריאותו של האדם בעתיד, על מנת לאתר מצבים רפואיים ולטפל בהם בהקדם.

 

קישור למאמר המלא באתר jamanetwork

 

 

 

 

 

בחודשים האחרונים ישנם מחקרים רבים הקשורים לקורונה באספקטים השונים שלה- חברתי, כלכלי, רפואי, אפידמיולוגי וגנטי. מחקר שנראה מעניין, אשר בוצע בישראל מצא שילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), עשויים להחלים מהר יותר מקורונה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מחקרים קודמים מצאו דווקא שבעלי הפרעות קשב וריכוז, שאינם מטופלים תרופתית, היו בסיכון גבוה להידבק בקורונה בגלל הקושי שלהם להתמודד עם הסגר, ללכת עם מסכה ולשמור על ריחוק חברתי. כמו כן בעלי ADHD מאופיינים בתנועתיות יתר ובנגיעות רבות בפניהם ובגופם. לשם המחקר הנוכחי, אשר פורסם בכתב העת Journal of Attention Disorders, חברו ד”ר יובל ארבל מהאקדמית גליל מערבי, ד”ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד”ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה וד”ר מרים קרנר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. הם בדקו את הקשר בין שכיחות מספר האנשים עם הפרעות ADHD בקרב מבוגרים ביחס לאוכלוסייה של 54 איזורים בארצות הברית (מתוך 50 מדינות וארבעה אזורי חסות של שטח ארצות הברית), לבין מדדים של הידבקות, החלמה ותמותה מקורונה. הנתונים נלקחו מתוך מסד נתונים שכלל עד לחודש אוגוסט השנה. במחקר נמצא שההסתברות הצפויה להחלים מקורונה גבוהה יותר משמעותית במדינות עם שכיחות גבוהה יחסית של הפרעת קשב וריכוז (מאידך במחקר זה לא נמצא שמתמודדים עם ADHD נוטים לחלות יותר בקורונה).

התוצאות שקיבלו החוקרים בהחלט מפתיעות והם הסבירו אותן בכך שיכול להיות שבעלי הפרעת קשב וריכוז הם בעלי יתרון אבולוציוני נגד הקורונה בשל מאפיינים גנטים ספציפיים (הפרעת קשב וריכוז מלווה גם באלמנטים חיובים כמו יוזמה, יצירתיות ורמות אנרגיה גבוהות ויש עדויות רבות לכך שיש לה מרכיב גנטי משמעותי).

 

קישור למחקר המדעי שמצא קשר בין החלמה מהירה מקורונה ל-ADHD

קישור למחקר אשר מצא שבעלי ADHD בעלי סיכון מוגבר ללקות בקורונה

הפרעת קשב וריכוז והמרכיב הגנטי שלה

 

 

 

 

 

 

להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2020:

 

מרגלים לא מושלמים- יוסי מלמן (בהוצאת תכלת)

הספר “מרגלים לא מושלמים”, של העיתונאי יוסי מלמן, מכיל בתוכו סיפורים רבים ומרתקים על חיי קהילות המודיעין בארץ- אמ”ן, המוסד ושב”כ. בספר אפשר להיות עד, בשפה קולחת ונעימה לקריאה, לפרשיות רבות שקרו כאן, במדינת ישראל, ובחוץ לארץ, ביניהם- הסוכנים הקומוניסטים שהגיעו לתוך ישראל בתוך גלי העלייה הרוסית, הקמת הכור הגרעיני בישראל, המרדף של המוסד אחרי פושעים נאציים, סיפורם של אלי כהן,  לוץ גור אריה, ג’ונתן פולארד, המרגלת סילביה רפאל, אשרף מרואן ומרגלים אחרים, על השב”כ וניסיונותיו להתנקש בערפאת, מחדל יום הכיפורים, פיצוץ הכור העיראקי והסורי, על הסוכנים שהפעילה ישראל בלבנון, מרגלים שריגלו נגד ישראל כמו ד”ר אברהם מרקוס קלינברג שריגל למען הרוסים, מרדכי ואנונו, פרשת עסק הביש, פרשת קו 300, האינתיפאדה הראשונה והשנייה, הסכמי אוסלו, התנקשויות שביצעו אנשי המוסד במבצעי הפיגועים ובמדענים איראניים כמו מורנייה, אחמד יאסין, חאלד משעל ועוד, מעבר עולם המודיעין לריגול סייבר והדרכים שבה חיבלו המוסד בבניית הכור הגרעיני של איראן (תולעת סטקסנט במבצע “משחקים אולימפיים”), ועוד סיפורים רבים ונפלאים שמהווים חלק ממארגה של מדינת ישראל. הכל מובא בשפה קלילה שמשאירה את הקורא מרותק ומסוקרן.

ציון הספר – 9.4

 

סודות נתניהו- קווה שפרן (בהוצאת הוצאת כנרת זמורה)

הספר “סודות נתניהו” נכתב בידי קווה שפרן, איש תקשורת אשר גם מכין את השרים וחברי הכנסת לעמידה מול קהל ומצלמה. הספר עוסק בדרך בה נתניהו בנה את עצמו במהלך השנים, הדרך שהביאה אותו לראשות הממשלה וליכולות תקשורתיות ומנהיגותיות. הספר מתאר את הרקע של ביבי, את אימוניו, עוד כשעבד כמוכר בחנות רהיטים בארצות הברית, להופיע מול מצלמה וקהל, את השקעתו הרבה בנאומים, בשפת הגוף, בהצגתו כמנהיג, את הדרך שבה הוא מנסה להשפיע על דעת הקהל- בעזרתם של סמלים, משפטי בי-בי, השימוש במילה “אנחנו”, התנהלותו בראיונות ועוד. תוך כדי נוגע הספר בנוירו-פוליטיקה (תחום מחקרי חדש שבו מנסים החוקרים לאתר את החלק במוח שבו מחליט הבוחר במי לבחור), בביו-פוליטיקה (ניתוח התכונות הביולוגיות שעוזרות למנהיג להיבחר), ב”אפקט פוקס” וביכולתו של ביבי להתמודד עם כישלונות ולקום מהם. הספר בהחלט מהווה מקור מידע מצויין על דמותו של ביבי נתניהו ותוך כדי מלמד על הדרכים להצליח במנהיגות וניהול בכלל ובפוליטיקה בפרט.

ציון הספר – 8.4

 

מתעוררים – גברים מדברים מיניות- רון דהן (בהוצאת פן וידיעות ספרים)

הספר “מתעוררים – גברים מדברים מיניות” הוא ספר שבו רון דהן, הסופר, מספר את סיפורם המיני של גברים (יצא ספר דומה המספר סיפורם של נשים בשנת 2017). הספר בנוי כפרקים, כאשר כל פרק הוא סיפור. חלק מהסיפורים הם גם של אנשים ידועים. הסיפורים בנויים לרוב בצורה מרגשת, מושכת לקרוא. יש הרבה עיסוק בהומוסקסואליות בסיפורים, יש סיפורים של גילוי מיני, סיפור על טרנסג’נדר, על ההתלבטויות שלו ועוד.

הספר הוא ספר מצויין, מעניין. יש סיפורים שפחות התחברתי אליהם, הרגשתי לעיתים שיש סיפורים שחוזרים מעט על מוטיבים של סיפורים אחרים. אני חושב שהיה גם מקום בספר ליותר גיוון, סיפורים שאינם בסטטוס קוו ולא נוגעים בהומוסקסואליות, כי הרי המיניות הינה עולם ללא גבולות מוגדרים. אולי בספר ההמשך, בכל מקרה מדובר בספר שהוא מיוחד בנוף הספרים בארצנו ובהחלט מומלץ.

ציון הספר – 8.8

 

אל שולחנו של הזאב – רוזלה פוסטורינו (בהוצאת “ידיעות ספרים”)

ספר-רומן על הטועמות של היטלר. במלחמת העולם השנייה, על מנת למנוע את הרעלתו של היטלר, הגרמנים העסיקו קבוצת טועמות שטעמו את האוכל שהיטלר אכל לאחר מכן.

הספר הוא ספר שכתוב טוב, הוא מעניין במידת מה, אלא שלמרות שכמובן היו טועמות, הסיפור לא חייב להיות אותנטי והרבה קווי עלילה הם קווים פרי דמיונה של הסופרת. הדבר קצת פוגם בהנאה מקריאת הספר, במיוחד שספרים רבים מתקופה זו מבוססים על סיפורים אמיתיים.

בכל זאת הכתיבה טובה ומעניינת, אך רצוי למי שמתעניין גם בחלק העיוני והיסטורי להשלים קריאה ממקורות נוספים.

ציון הספר – 7.2

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2019

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2018

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2017

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב

 

 

 

סורק ה-MRI משמש לאבחונים קליניים, אך לפעמים היכולות שלו נרתמות למטרות היסטוריות. לפני מספר ימים אנשי מכון ה-CT ברמב”ם בדקו שתי מומיות מצריות עתיקות מלפני 2,500 עד 3,000 שנה, שהוחזקו במשך שנים ארוכות במחסני המוזיאון הימי בחיפה- אחד מהם התגלה כחניטה של בז, שכל איבריו הפנימיים נשמרו בשלמותם.

בין שאר הבדיקות הרבות שיכול לבצע סורק ה-MRI, הוא יכול לשמש גם לבדיקת מומיות- למשל בשנת 2014 נערכה סריקת MRI של נסיכה סיבירית בת 2,500 שנה בעיר נובוסיבירסק שברוסיה בראשותם של המדענים אנדריי לטיאגין (Andrey Letyagin) ואנדריי סבלוב (Andrey Savelov). הסריקה הדגימה שהנסיכה סבלה מילדות (או מגיל ההתבגרות) מאוסטאומיאליטיס (Osteomyelitis- זיהום בעצם). כמו כן קרוב לסיום חייה, היא נפצעה מנפילה מסוס. מאידך, הדבר המשמעותי שגילו החוקרים היה שהיא חלתה בסרטן השד, אשר גרם לה לכאבים רבים במשך חמש שנים עד שנפטרה. ממצאי הבדיקה פורסמו על-ידי הארכיאולוגית פרופסור נטליה פולושמק (Professor Natalia Polosmak), אותה ארכאולוגית שאיתרה את המומיה בשנת 1993, בכתב העת Science First Hand.

כך בעצם נעזרת הארכיאולוגיה באמצעי הדימות הקיימים כיום- MRI, CT ואף US ורנטגן- לשם הבנת העבר בהקשר של אפידמיולוגיה ורפואה היסטורית.

 

קישור לכתבה עם כל הממצאים של הנסיכה הסיבירית

הידיעה על סריקת מומיות מצריות בעזרת CT- ידיעות אחרונות

הידיעה באתר MRI המדריך המלא

 

 

 

 

 

 

לפני כמה שבועות הגיעה המגיפה COVID-19 (קיצור של (disease 2019, הנגרמת על-ידי וירוס SARS-CoV-2, אל עולמנו. אמנם הרופאים והצוותים הרפואיים, אני ביניהם, לומדים לאתר, לאבחן ולטפל, אך מאוד מעניין לראות את המיזמים המדעים השונים העוטפים את הסיטואציה ומנסים להתמודד עם המצב. בין כל שאר מיזמי המדע, אמנם מנסים לרכז מאמצים למציאת תרופות וחיסון לנגיף, אך ישנו גם מחקר אפידמיולוגי רב המנסה להבין את השוני בתחלואה ובמיתות בין אנשים וגם בין מדינות.

מחקר חדש מעניין שכזה, אם כי מחקר ראשוני מאוד שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים, הוא מחקר אשר איתר קשר בין סוג הדם של האדם לבין רגישותו למחלה ולחומרתה (בהקשר לסוגי דם- תאי דם שעליהם מוצג סוכר מסוים נקראים סוג A, ותאים שבהם מוצג הסוג השני הם B. כשתא דם אדום מציג על פניו את שני סוגי הסוכרים ביחד הוא ייקרא AB ותאים שלא מציגים אף אחד משניהם נקראים סוג O).

במחקר, אשר בוצע על-ידי אפידמיולוגים סינים בראשותו של Jiao Zhao משלושה בתי חולים מאזורי ההתפרצות (Wuhan, Shenzhen), בהם אושפזו חולי הקורונה, נבדקו 2,173 חולי COVID-19 (מתוכם נפטרו 206 אנשים) אשר אושרו לנשיאת הנגיף SARS-CoV-2 מול 27,080 אנשים מאותם איזורים אשר משום מה לא נדבקו או לא הראו סימני מחלה. תוצאות המחקר הראו מובהקות סטטיסטית לסיכון גבוה יותר להידבקות ב- COVID-19 לכאלו בעלי סוג דם A ביחס לכאלו שאינם בעלי סוג דם A. בנוסף, אלו בעלי סוג דם O היו בעלי סיכון נמוך להידבקות או ליצירת המחלה אצלם ביחס לאלו שלא היו בעלי סוג דם O. אותן תוצאות התגלו גם בהקשר לאוכלוסיית התמותה מהמחלה- לבעלי סוג דם A היה סיכון גבוה יותר למות מ- COVID-19מאשר אלו שלא היו בעלי סוג דם A, ואילו לבעלי סוג דם O היה סיכון נמוך יותר למות מ- COVID-19 מאשר אלו שלא היו בעלי סוג דם O. חשוב לציין שסוג דם הינו תכונה גנטית (גן בשם ABO), כך שיש מדינות או איזורים שיש בהם הרבה יותר אנשים בעלי סוג דם מסוים מבעלי סוג דם אחר.

אמנם מדובר במחקר ראשוני בעל מגבלות רבות (ראו במחקר עצמו- ניתן להוריד את קובץ ה-PDF שלו) ושלא עבר ביקורת עמיתים, אך הוא בהחלט פותח פתח למחקרים נוספים על מנת להבין את הקשר בין סוגי הדם לבין רגישות למגיפת COVID-19.

 

קישור למחקר- אתר medrxiv למדעי הבריאות

על סוגי הדם של בני האדם- מכון דוידסון

קרינה אינפרה-אדום (תת-אדומה) הינה קרינה אלקטרומגנטית פולטת חום שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל (התדר שלה נמצא מתחת לקרינת האור האדום, ולכן היא נקראת קרינת אינפרה אדום). כל עצם על פני כדור הארץ, ובפרט גוף האדם ובעלי חיים, פולטים קרינת חום בתחום זה. ישנם מעט מאוד בעלי חיים שמסוגלים לחוש קרינה אינפרה אדום, כדוגמת מספר חיפושיות (כמו Melanophila acuminate), מספר נחשים (כמו Crotalinae, Boidae) ועטלפי הערפד (אשר משתמש ביכולת זו לאתר אזורים עשירים בדם לשם נשיכה מוצלחת יותר) מחקר שנעשה ממש לאחרונה בהונגריה גילה כי גם חברו הטוב של האדם, הכלב, מסוגל לחוש קרינה תרמית מרחוק בעזרת אפם.

במחקר נבדקו שלושה כלבים ונמצא שהם מסוגלים לזהות חפצים חמים גם מבלי לראות, לשמוע או להריח אותם. כמו כן בוצעו סריקות fMRI מוחיות (MRI תפקודי) על 13 כלבים והתגלה שקיימים אצלם שינויים בפעילות המוחית בנוכחות עצמים חמים, ובמיוחד באותם האזורים אשר מופעלים כאשר נקלט מידע עצבי מהאף.

זו הפעם הראשונה שמתגלה יכולת חישת חום אצל מין טורף. הכלבים יכולים לחוש בקרינה תרמית כזו ולהשתמש במידע החושי לצורך התנהגות מכוונת, אך לא ברור עדיין המנגנון שבאמצעותו חש הכלב בקרינה התרמית. כמו כן הקרינה זוהתה בעוצמות מסוימות ובמרחקים מסוימים ויש בהחלט מקום לבצע מחקר מקיף יותר בעניין ואף לאתר בעלי חיים אחרים אשר אולי מסוגלים לבצע זאת.

 

קישור למאמר המקורי- אתר Nature

קצת על קרינת אינפרה-אדום

כיצד עובד ה-fMRI?- אתר “MRI המדריך המלא”

 

 

צבע השיער על ראשנו ועל גופנו מתחיל להשתנות לצבע אפור-לבן, גם אצל גברים וגם אצל נשים, לרוב החל מאמצע שנות השלושים. שינוי צבע השיער לרוב קשור למאפיינים גנטיים, משמע מתי שצבע השיער השתנה אצל ההורים, כך יחוו גם הילדים שינוי דומה בערך באותו הזמן – כמו כן לרוב תוך כ-10 שנים, השיער יהפוך ברובו להיות לבן. למרות נתונים אלו, לפעמים אנחנו פוגשים אנשים, לאחר או תוך כדי מצב סטרס, ששערם הפך בתוך זמן קצר מאוד מצבעו הרגיל לצבע אפור-לבן, כך שכנראה גם לסטרס יש תפקיד בעניין. לאחרונה צוות מחקר מאוניברסיטאות הרווארד בארה”ב, בראשותו של פרופ’ יא-צייה-הסו (Ya Chieh Hsu), ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת סאו פאולו בברזיל טוען במאמר בכתב העת Nature, שהוא איתר את הסיבה לכך וגם מצא פתרון להקל על התופעה.

צוות המחקר חשף עכברים לסטרס ממושך, ושם לב לכך שתאי הגזע השולטים בצבע העור והשיער (מלנוציטים -Melanocyte stem cells התאים המייצרים מלנין ואחראים לצבע העור והשיער) נפגעו, כך שתוך מספר שבועות, צבע השיער של העכברים הפך לצבע אפור-לבן. התהליך מתרחש כך- הסטרס גרם לשחרור של אדרנלין וקורטיזול אצל העכברים, מה שגרם ללב להגביר את קבצו והעלה את לחץ הדם. אלו השפיעו על מערכת העצבים וגרמו לסטרס אקוטי שפגע בתאי הגזע שמייצרים מלנין בזקיקי השיער והשיער הפך לאפור-לבן. בהמשך המחקר, מצא הצוות שתרופה כנגד יתר לחץ דם חסמה את השינויים בצבע השיער בזכות דיכוי פעולתו של חלבון בשם CDK (cyclin-dependent kinase).

החוקרים הציעו לנסות לייצר תרופה שתדחה את הלבנת השיער על ידי התמקדות בטיפול בחלבון ה-CDK, אם כי הדרך להפסיק קליל את הפיכת השיער לאפור-לבן הינה ארוכה. מחקר זה מצטרף לשלל מחקרים אחרים אשר מעידים על השפעות הסטרס על גופנו.

 

קישור למאמר באתר Nature

קצת על השיער וצבעו

פעולות פולשניות ברפואה, בהם מכשור רפואי מתוחכם מוחדר לתוך הגוף, מבוצע לרוב תחת שיקוף על מנת לכוון את המיכשור למקום הבעייתי המתאים בגוף- לדוגמה צינתור לב הנעשה על מנת לאתר ולשחרר את החסימה בכלי הדם המזרימים דם ללב. פעולות אלו לרוב מחליפות את הצורך בפעולה כירורגית פולשנית יותר. שיקוף הרנטגן הרציף בפעולות אלו מלווה בחשיפה לקרינת רנטגן שהיא פי 100-1000 מכמות הקרינה בצילום חזה. לנבדק היא יכולה לגרום בסיכון של 1:10,000 לפגיעה בעור (אדמומיות, כוויות) ולעלייה קטנה בסיכון להתפתחות סרטן בעתיד (לכן חשוב לרופאי עור להימנע מביצוע ביופסיה בנגעים כאלו, כיוון שאם הנזק עמוק, הפצע יתקשה להחלים ואז ייווצר זיהום). הקרינה גם משפיעה על אנשי הצוות, אשר אמנם מוגנים באמצעי הגנה שונים, אך עדיין חשופים לה. אחת ההשפעות הידועות על אנשי צוות העובדים עם קרינה, אשר נבדקת בבדיקות תקופתיות, הינה עכירות הקרנית על רקע חשיפה לקרינה.

בכנס ה-RNSA (Radiological Society of North America) האחרון, כנס רדיולוגים בינלאומי, דווח על רקע מחקרים אחרונים בתחום, שעכירות העדשה, כאשר היא על רקע חשיפה לקרינה, מופיעה לרוב בחלק האחורי של העין. למשל מחקר משנת 2010 מצא כי במחצית מהקרדיולוגים ההתערבותיים וב-45% מהאחיות שהשתתפו בפרוצדורות ההתערבותיות הייתה עדות לעכירות של הקרנית. מחקרי המשך משנת 2012 ומשנת 2013 אישרו את הממצאים הללו בקרב הקרדיולוגים ההתערבותיים ואנשי צוותם.

עכירות כזו, אשר אולי בשלב הראשוני איננה משפיעה על הראיה, יכולה להתקדם ולהחמיר עם הזמן, ובסופו של דבר להתבטא בצורת קטרקט. עם זאת, לא ידוע כמה זמן ההתקדמות הזו אורכת- ואם מדובר בתהליך המתרחש לאורך שנה, עשור, או יותר מכך. חשוב לציין שמשקפי עופרת יכולים למנוע את מקרי הקטרקט על רקע קרינה ב-100%.

מה באשר לסיכויי ממאירות כתוצאה מחשיפה לקרינה?

במחקר עוקבה גדול משנת 2017, אשר כלל למעלה מ-45,000 רופאים אשר ביצעו פרוצדורות התערבותיות בהנחיית שיקוף, סך מקרי התמותה עקב ממאירות ומסיבות אחרות לא היה גבוה יותר באוכלוסיה זו, בהשוואה לפסיכיאטרים שלא נחשפים לקרינה במהלך עבודתם. אם זאת, מחקר פרוספקטיבי (מחקר שבו בוחנים את שיעור התפתחות מחלה ומשווים אותה בין קבוצות אנשים החשופים לגורם סיכון לבין קבוצת אנשים שאינם חשופים- ע.ב.ח.) אשר בוצע על 90,957 רנטגנאים בארצות הברית בשנים 1994-2008 ופורסם לראשונה בשנת 2016 דיווח על עליה של למעלה מכפליים בשיעורי תמותה עקב סרטן המוח בקרב טכנאי רנטגן, כמו גם היארעות גבוהה יותר משמעותית של מלנומה וסרטן שד באוכלוסיה זו. מהסיבה הזו דורשים הרופאים ההתערבותיים מחקרים פרוספקטיביים נוספים בנושא לפני שניתן יהיה לשלול סיכון בעניין הקרינה.

לסיכום- לקרינה יכולות להיות השפעות מזיקות על אנשי הצוות ולכן יש להשתמש באמצעי מגן ולהתרחק ככל שניתן ממקור הקרינה.

 

ביבליוגרפיה

 

מחקרים אשר מצאו שבמחצית מהקרדיולוגים ההתערבותיים וב-45% מהאחיות שהשתתפו בפרוצדורות ההתערבותיות הייתה עדות לעכירות של הקרנית (מהשנים 2010, 2012 ו-2013 בהתאמה):

Risk for radiation-induced cataract for staff in interventional cardiology: is there reason for concern?

Radiation-induced eye lens changes and risk for cataract in interventional cardiology

Radiation-associated lens opacities in catheterization personnel: results of a survey and direct assessments

 

מחקר עוקבה גדול משנת 2017, אשר כלל למעלה מ-45,000 רופאים שביצעו פרוצדורות התערבותיות בהנחיית שיקוף, ולא גילה שוני בשיעורי הממאירות בקרב אותם רופאים:

Mortality in U.S. Physicians Likely to Perform Fluoroscopy-guided Interventional Procedures Compared with Psychiatrists, 1979 to 2008

 

מחקר פרוספקטיבי, אשר בוצע על 90,957 רנטגנאים מארצות הברית בין השנים 1994 ל-2008 (פורסם לראשונה בשנת 2016), ודיווח על עליה של למעלה מכפליים בשיעורי תמותה עקב סרטן המוח בקרב טכנאי רנטגן, כמו גם היארעות גבוהה יותר משמעותית של מלנומה וסרטן שד באוכלוסיה זו.

Cancer Risks in U.S. Radiologic Technologists Working With Fluoroscopically Guided Interventional Procedures, 1994-2008

להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2019:

 

מסעות דניאל – דניאל קרן (הוצאת עם עובד)

הספר “מסעות דניאל” הינו ספר הרפתקני ומיוחד, אשר מתאר את מסעותיו וחוויותיו של מטייל ישראלי בשם דניאל קרן ברחבי העולם. הספר מחולק לפרקים רבים- כל פרק מוקדש למסע אחר. במהלך הפרקים חווה הקורא את המסע דרך עיניו של דניאל קרן- מטיפוס הרים כמו פסגת האוורסט, אל קפיטן, הימלאיה, הרי האלפים, פסגת הר דנלי באלסקה, הר מטרהורן, פסגת האלברוס בהרי הקווקז והקילימנג’רו, דרך מרתונים ואולטרה מרתונים כמו האולטרה מרתון מההר לעמק, תחרות שלוש הפסגות, איש הברזל, טריאתלון וכלה באתגרים כמו מסע לקוטב הצפוני, אקו צ’אלנג’ ואמנויות לחימה שונות. דניאל מתאר בספרו את הקשיים, את ההתמודדות, את האימונים והמשמעת שיש לבצע על מנת לעמוד באתגרים כאלו.

המסעות מרשימים מאוד, אם כי לדעתי הספר מעוצב באופן שמקשה על הקריאה בגלל רוחבו. תיאורי המסעות מרשימים מאוד, לדעתי קשה להציג את כל מה שעבר דניאל בספר ולכן היה קשה לקלוט את כל התמונה או לזרום עם הקריאה בספר- זה כמובן לא מוריד מערכן של החוויות. בכל מקרה אין ספק שמדובר בהרפתקן ישראלי מהשורה הראשונה בעולם.

ציון הספר- 8.4

 

הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה – גיימס מילטון (הוצאת כתר)

ספר מרתק על כל מיני מצבים או אירועים מרתקים שאירעו במהלך ההיסטוריה. הספר מחולק לפרקים קצרים, כל אחד מתאר סיפור שכזה. למשל אפשר לקרוא שם על גניבת המונה ליזה למשך שנתיים ממוזיאון הלובר ב-1911, על בעיית הגזים של היטלר, על הלסת והגולגולת של היטלר שהוצגו בשנת 2000 במוזיאון ברוסיה, על נחת בשם גאיי גבלדון ששכנע יפנים בזמן מלחמת העולם השנייה להיכנע (הוא אפילו הצליח לגרום לחצי גדוד יפני להיכנע במילותיו בלבד), על בלונים פורחים עם פצצות שהיפנים העלו לאוויר ביפן על מנת שיגיעו אל ארצות הברית באמצעות זרם הסילון החורפי והתפוצצו שם, על משפטם של נשים נאציות אכזריות לאחר מלחמת העולם השנייה, על בחור פולני בשם ויטולד פלצ’קי שדאג שהגסטפו יעצרו אותו ויכניסו אותו לתוך מחנה “אושוויץ” על מנת להעביר לעולם מה קורה שם (הוא הצליח לברוח משם, לפרסם דו”ח אלא שאף אחד לא התייחס אליו והדו”ח פורסם רק בשנת 2000), על תוכנית לבנסבורן של הנאצים להבאת ילדים אריים לעולם בלי שידעו מי הוריהם ועוד סיפורים מרתקים שכאלו. ספר מרתק ומעניין מאוד לקריאה.

ציון הספר- 9.3

 

אבולוציות – אורן הרמן (הוצאת ספרי עליית הגג)

ספרו החדש של פרופ’ אורן הרמן הינו ספר אשר מנסה לשלב קטעי מיתוסים עם תיאור מדעי המלווה אותו, בסוג של צורה פיוטית. הכתיבה לא מעניינת, מפוזרת, מלאת מטפורות מיותרות, סוג של מדע פופולרי שמצד אחד לא נגיש לקהל הרחב ומצד שני לא מתאים לאנשי מקצוע בתחום. נראה שפרופ’ הרמן מנסה להרשים את הקוראים בידענותו, אלא שהדבר לא ממש מצליח לו. הספר מנסה להקיף תחומים רבים וכך לא מצליח להתמקד. הדבר מצטרף לפונט הגדול, בו כתוב הספר, אשר מקשה לקרוא אותו – חוויה שפחות התחברתי אליה.

ציון הספר- 6.1

 

בלב הגיהנום – זלמן גרדובסקי (הוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד)

“בלב הגיהנום” הוא ספר המבוסס על זכרונותיו של זלמן גרדובסקי, יהודי אשר הוכרח לעבוד בזונדרקומנדו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו במשך שנתיים (1942-1944)- זו אותה היחידה שתפקידה היה הכנסת אסירים לתאי הגזים ושריפת הגופות.

באוקטובר 1944 הוא היה אחד ממארגני מרד שפוצץ את אחד הקרמטוריומים, וכמו רוב המורדים נהרג במהלכו. אנשי המחתרת נהגו לרשום רשימות חשאיות ולהסתיר אותן, ובספר זה מתורגמים על-ידי אביחי צור כל הרשימות של זלמן גרדובסקי (אותן הרשימות אשר נמצאו מוחבאות באיזור הקרמטוריומים). הספר נותן תמונה אמיתית של מה שהרגיש אדם שחי בתקופת השואה במחנה ההשמדה וראה את כל המראות המזעזעים. איך הוא התמודד ומה דעתו על הגרמנים ובעלי בריתם. חלק מהרשימות אינן תמיד מעניינות מאוד, בכל זאת מדובר בתרגום של כל כתביו שנמצאו, אבל אין ספק שמדובר בתיעוד היסטורי נדיר, שהמתרגם לא חסך מעצמו מאמצים בהצלחתו. ספר לא פשוט אך חשוב מאוד.

ציון הספר- 8.8

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2018

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2017

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב

 

 

 

תמונות מעבר העובר בתעלה ב-MRI- קרדיט לחוקרים

לידה היא תהליך טבעי ומדהים. במהלכה ראש העובר אמור לצאת מהרחם ולעבור בתעלת צוואר הרחם. תעלה זו עוברת תהליך של פתיחה ומחיקה תוך התכווצויות של שריר הרחם, כתוצאה מהפרשת הורמון האוקסיטוצין מבלוטת ההיפופיזה. כל ציר גורם לסיבי השריר להתקצר וכך מתקדם התינוק. במהלך הלידה ראש התינוק ואף מוחו מותאמים למעבר הצר, MRI עוברי הינה סריקה שמבוצעת כבר מספר שנים, אך הפעם, בפעם הראשונה, הצליחו חוקרים מצרפת להדגים את הדרך בה זה מתרחש בעזרתו של סורק MRI.

החוקרים, בראשותה של ד”ר אוליבר אמי (Olivier Ami) מאוניברסיטת קלרמונט-פראנד שבצרפת, הצליחו לקבל תמונות זמן-אמת מסורק MRI של חברת פיליפס בעת תהליך יציאתו של העובר מהרחם אל אויר העולם, והצליחו להדגים כיצד חלקי הגולגולת ומוחו של העובר מתאימים את עצמם על מנת שיוכלו לעבור בתעלה הצרה.

הם גילו שהמוח ממש נמחץ בתהליך הלידה והמטרה היתה לזהות את אותם עוברים נדירים שתהליך זה עלול לגרום להם לדימומים במוח, ואז לסבול מבעיות התפתחות כגון שיתוק מוחין ועוד. תוכנת הדמייה מתאימה יכולה לנטר מצב כזה ואז להתריע בצורך מידי בניתוח קיסרי.

התמונות עובדו לתמונות תלת-מימד ובהם אפשר לראות כיצד משנה הגולגולת את צורתה לצורת חרוט במהלך המעבר, צורה שחוזרת למצבה האפליפסי הרגיל לאחר הלידה.

 

קישור לכתבה על המאמר- אתר eurekalert

קישור למאמר- אתר Plos One

על MRI עוברי- אתר MRI המדריך המלא