מחקר מקיף שארך כ-6 שנים ושכלל סריקה של אבולוציית היונקים השליתיים (בעלי שליה) הגיע למסקנה שיונקי השליה הופיעו רק לאחר האסון שגרם להיעלמות הדינוזאורים.
המחקר שילב עבודת של חוקרים מהתחום המורפולוגי ומתחום ה-DNA בסביבות הזמן של הגבול בין העידן הקריטקוני לעידן הטריאס, לפני 65 מיליון שנה.
התברר שמאובן בשם Ukhaatheriumnessovi , אשר התגלה במדבר גובי במונגוליה בשנת 1994 הכיל עצמות משני צידי המפשעה אשר מאופיינים בהם רק יונקים מטילי ביצים כמו הברווזן ויונקי כיס- מה שמלמד שראשוני יונקי השליה היו גם בעלי עצמות אלו ושהיכחדות הדינוזאורים הייתה אירוע קריטי באבולוציה של היונקים.

קישור לידיעה- אתר science daily

קצת על היונקים בעולמנו

ביולוגיים יפניים, כשבראשותם Ayami Sekizawa גילו חשופית בשם Chromodorisreticulata (סוג של חילזון ים אדרוגני- משמע יצור דו-מיני) אשר משתמשת בפין אשר מתנתק לאחר כל קיום יחסי מין.
החשופיות מחדירות את איבר מינם אחת לשנייה (שניהם דו-מיניים- משמע גם מסוגלים גם למלא את התפקיד הגברי וגם את התפקיד הנשי) ואז אותו החלק מתנתק בדומה לשממית שמשילה את זנבה. בהמשך גודל הפין שוב ומוכן לחדירה נוספת.
החוקרים סבורים שהיתרון בפין מתנתק הוא ביכולת לקיים יחסי מין בתדירות גדולה יותר, מה שחשוב בסביבה תחרותית. כמו כן במהלך הסרת הפין מוסר זרע של מתחרים.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לתקציר המחקר באנגלית

קלייטון מק’גיל הינו בסך הכל סטודנט לתואר שני במדעי כדור הארץ באוניברסיטת פן סטייט, אך הוא הניע מחקר אשר העלה את הסברה שהסביבה במזרח אפריקה השתנתה בין יער לבין סוואנה כחמש עד שש פעמים בתוך תקופה קצרה של 200 אלף שנה. הצורך להסתגל לשינויים אלו יכול היה להניע את התפתחות המוח ואת תחילת השימוש בכלים.
עד היום טענו שאפריקה התייבשה אט אט במשך כשלושה מיליון שנה, אך המחקר הדגים שההתייבשות לא היתה אחידה, אלא היו בה תקופות שונות.
למסקנת המחקר הגיעו החוקרים על-ידי דגימת משקעים אורגניים ששקעו לפני שני מיליון שנה באדם בצפון טנזניה וביצוע ספקטרומטריה שעזרה לתארך כל סוג צמחייה.
הסיבה למעבר בין תוואי הצמחייה נבעה, כנראה, מצד אחד מתנועת כדור הארץ, אשר גרמה לשינויים קלים באור השמש ואז להפרעות בעוצמת הרוח והגשמים ומצד שני מטמפרטורת פני האוקיאנוסים סביב אפריקה.
מחקר זה מוכיח ששינויים סביבתיים הם אלו אשר גורמים, בין השאר, לקפיצות ושינויים אבולוציוניים גדולים.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

רוב הטורפים משתמשים באחת משני גישות על מנת לצוד את טרפם- או שהם מתמחים בציד של סוג טרף אחד בלבד או שהם צדים מגוון של בעלי חיים בלי להתמחות באחד מהם.
חוקרים אוסטרליים, בראשם דיוויד הוקינג חקרו את שיטות הציד של כלב הים הנמרי. התברר שאותו כלב ים משתמש בשני השיטות על מנת לצוד. בזכות ניבים חדים ושינים חותכות הוא מתמחה בציד של פינגווינים וכלבי ים ואילו בעזרת יכולת ליצור וואקום, לשאוב טרף פנימה ואז להוציא את המים כשהטרף נשאר בפנים בזכות סינון על-ידי השיניים הטוחנות, הוא מסוגל לאכול דגים רבים קטנים.
החוקרים טוענים שהסינון בעזרת השיניים יכול היה להוות את הצעד האבולוציוני הראשון לציד בעזרת מזיפות כפי שעושים לוויתי המזיפות וחקר מאובן של לוויתן קדמון אשר נקרא ג’אנג’וצטוס שחי לפני 27 מיליון שנה תומך בכך.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לוויתן, עיתון גלילאו מס’ 173, ע”מ 16-17.

קישור לידיעה

מהן מזיפות?

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן בארצות הברית הצליחו להדגים שינויים גנטיים ופונקציונליים בחיידק האי-קולי בעקבות הוספת ציטראט למצב המזון שלו, ובעצם להדגים אבולוציה וברירה טבעית במעבדה.
ציטראט לא ניתן לעיכול על-ידי חיידק האי-כולי בנוכחות חמצן בגלל אי יכולתו לבטא את החלבון הנכון לשם כך. בניסוי שבו התחילו החוקרים עוד ב-1988, הם יצרו מעל ל-56 אלף דורות של חיידקי אי-קולי והדגימו את הברירה הטבעית בפעולה בכך שבסופו של דבר קיבלו חיידק אי-כולי שמסוגל לעכל ציטראט.
ייחודו של הניסוי הוא בחשיפת תהליך בן שלושה שלבים- פוטנציה (צבירת לפחות שני מוטציות), אקטואליזציה (אכילה קלילה מאוד של ציטראט) ועידון , שבו החיידק אוכל ציטראט ותכונה זו נעשית דומיננטית באוכלוסייה.
המוטציות שנדרשו לצורך שלבים אלו היו מורכבות וכללו אירגון מחדש של חלקים ב-DNA  של חיידק הקולי, אירגון שאיפשר יצירת החלבונים לעיכול ציטראט בנוכחות חמצן.

קישור לידיעה- sciencedaily

קצת על חיידק האי-קולי

“ההתפשטות הגדולה” (The great expansion) מתייחסת לתנועת בני האדם ממרכז אפריקה, שם ישב ההומו ספיינס למעלה מ-100 אלף שנה, עד שעבר למקומות אחרים ביבשת לפני כ-80 אלף שנים.
מחקר אחרון של שיתוף פעולה בין מספר חוקרים אמריקאים טוען שהסיבה להתפשטות יכולה להיות מוטציה גנטית שנוצרה לפני 85 אלף שנה ואיפשרה לבני האדם להפוך שרשראות קצרות של PUFA  לשרשראות ארוכות ואז להצליח להפיק חומרים הנחוצים למוח. מוטציה זו איפשרה לבני האדם להפסיק להזדקק לדגים וצדפות אשר נמצאו בגופי המים של מרכז אפריקה ולנדוד למחוזות אחרים. המוטציה, בגלל חיוניותה, התפשטה במהירות באוכלוסייה, התבססה כשלטת ואיפשרה לבני האדם עצמאות רבה יותר במזונות שאותם צרכו.
המחקר המשולב נעשה בעזרת ניתוח גנום של פרטים מאוכלוסיות שונות תוך התמקדות בצביר ה-FADS , שם נמצאת המוטציה. בין השאר יש לו חשיבות באשר לתגובתן השונה של אוכלוסיות שונות לתזונה ולכך שלאפריקנים-אמריקאים יש שיעורים גבוהים יותר של מחלות כלי דם כמו לחץ דם, שבץ מוחי ומחלות לב.

קישור לידיעה- sciencedaily

קצת על שרשראות PUFA

ענבר הוא סוג של אבן חן או חומר אשר נוצר מהתמצקות של שרף עצים, בעיקר עצי מחט. השרף יכול להכיל בתוכו גם מאובנים עתיקים אשר “הוקפאו” בתוך הענבר.
לאחרונה התגלו בצפון מזרח איטליה, באיזור האלפים הדולומיטים, זבוב וקרדית, אשר הינם עתיקים ביותר מ-100 מיליון שנה מאשר מאובנים שנמצאו בדוגמאות ענבר קודמות.
מקורם הוא בעידן השלישוני, לפני 230 מיליון שנה. העידן השלישוני התרחש מיד לאחר ההכחדה ההמונית הגדולה בהיסטוריה, הכחדת הפרם, שבה הוכחדו 90%  מהחיים על פני כדור הארץ, כאשר לאחר ההכחדה התרחשו שינויים כבירים בצמחייה ובבעלי החיים ששרדו. למרות זאת, התברר שהקרדיות דומות דמיון מפתיע לקרדיות החיות כיום.

קישור לידיעה-sciencedaily

מהו ענבר?

קצת על הכחדת הפרם-טריאס

שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון לחוקרים גרמניים גילה שכבה דמוית אימייל בשן הטוחנת אצל סרטן מים מתוקים אוסטרלי בשם Cherax quadricarinatus,  אשר דומה באופן מפתיע לשכבת האמייל בשיניי חולייתנים, ביניהם האדם.
שכבת האימייל אצל החולייתנים מקבלת את חוזקה ממינרליים העשויים קלציום פוספט (סידן זרחתי) בניגוד למרבית חסרי החוליות אשר משתמשים בחומר הרך יותר בשם קלציום קרבונט (סידן פחמני).
החוקרים מצאו שלסרטן האוסטרלי ישנה שכבת מגן העשויה סידן זרחתי בדומה לחולייתנים. זו הפעם הראשונה שמתגלה שימוש בחומר זה בחסרי חוליות והחוקרים סבורים שפתרון זה להגנה על השיניים התפתח באופן בלתי תלוי.

קישור לידיעה- nature

שכבת האימייל בשיניים

מוליקולהמוליקולות DNAו-RNA  הם מוליקולות המסוגלות לקודד ולהעביר מידע גנטי. כמו כן הן מסוגלות להשתנות באמצעות האבולוציה. מוליקולת RNA היא בנוסף יכולה לשמש גם כאנזים ולכן היא זו שהוצעה כמוליקולה הראשונית ששלטה בתחילת היווצרות החיים. הבעיה שה-RNA מורכב מידי להיווצרות אקראית.
מחקר שנעשה לאחרונה בשיתוף פעולה אמריקאי-אירופאי מצא ששישה פולימרים טבעיים מסוגלים גם לשמש כחומצת גרעין ולחלוק מידע עם ה-DNA
(מוליקולות אלו מכונות XNAs).
מוליקולת ה-TNA (או חומצת הגרעין Threose) היא מוליקולה שסונתזה על-ידי החוקרים באופן מלאכותי והצליחה לפעול גם כאנזים והיא יכולה להוביל להבנה מה היתה המוליקולה המתווכת הראשונית של היווצרות החיים.

 

קישור לידיעה- sciencedaily

קישור לידיעה בעברית- אתר הידען

בשנת 1991 נמצאה גופתו הקפואה של אוטצי, איש קרח טירולי, אשר מת לפני כ-5,000 שנה.
בפברואר 2012  פוענח רצף הגנום המלא שלו ובין השאר נמצא בו הגנום של חיידק ה-Borrelia burgdorferi, חיידק הגורם למחלת ליים.
מחלת ליים היא מחלה יחסית נדירה אשר התגלתה בעיר ליים (Lyme), במדינת קונטיקט בארצות הברית. החיידק מועבר אל האדם בעזרת עקיצת קרצייה.
למרות הימצאות החיידק לא זוהה סימני מחלה אצל אוטצי ומדובר בעדות הקדומה ביותר להימצאות החיידק הגורם למחלה זו.

קישור לידיעה- nature

קצת על החיידק ומחלת ליים