חוקרים מארצות הברית גילו את מנגנון הפעולה של חלבון אשר מסתיר תאי מלנומה (סרטן העור) ממערכת החיסון של הגוף וכך מונע את השמדתם. החלבון הממסך נקרא B7-H1 (נקרא גם PD-L1) ובעזרתו התאים הסרטניים אינם מתגלים.
מנגנון הפעולה עובד כך- תאי לימפוציטים-T, תאי מערכת החיסון, מפרישים אינטרפרון גאמא על מנת להשמיד את התאים הסרטניים, אלא שחומר זה גורם לייצור מוגבר של B7-H1, שמביא להסתרת התאים ולקושי בהשמדתם.
תרופות שיפגעו ביצור החלבון הממסך יוכלו להביא לחשיפתם למערכת החיסון ואז להשמדתם.[

קישור לידיעה

על חלבון B7-H1) PD-L1)

מוליקולהמוליקולות DNAו-RNA  הם מוליקולות המסוגלות לקודד ולהעביר מידע גנטי. כמו כן הן מסוגלות להשתנות באמצעות האבולוציה. מוליקולת RNA היא בנוסף יכולה לשמש גם כאנזים ולכן היא זו שהוצעה כמוליקולה הראשונית ששלטה בתחילת היווצרות החיים. הבעיה שה-RNA מורכב מידי להיווצרות אקראית.
מחקר שנעשה לאחרונה בשיתוף פעולה אמריקאי-אירופאי מצא ששישה פולימרים טבעיים מסוגלים גם לשמש כחומצת גרעין ולחלוק מידע עם ה-DNA
(מוליקולות אלו מכונות XNAs).
מוליקולת ה-TNA (או חומצת הגרעין Threose) היא מוליקולה שסונתזה על-ידי החוקרים באופן מלאכותי והצליחה לפעול גם כאנזים והיא יכולה להוביל להבנה מה היתה המוליקולה המתווכת הראשונית של היווצרות החיים.

 

קישור לידיעה- sciencedaily

קישור לידיעה בעברית- אתר הידען

קבוצה בראשות פרופ’ מרק ספרו ממכון וייצמן הצליחה לזהות פגם בבקרת איכות של חלבונים אשר קשור לחדירת אל-דופה לשרשראות חלבון המעורבים במחלת האלצהיימר, כשטעות זאת מובילה ליצירת גושי חלבון המפריעים לתפקוד התאים.
הוראות לתרגום חלבונים מועברות בעזרת RAN מעביר בתהליך משותף עם אנזים שנקרא “אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז” . אנזים זה, אשר “מעמיס” את חומצות האמינו על ה-RNA המעביר, אחראי גם על בקרת האיכות של חומצת האמינו שהוא מעמיס.
חומצת אמינו בשם טירוזין, דומה למוליקולה שנקראת אל-דופה (תרופה שניתנת לחולי פארקינסון), שבה יש בנוסף גם מוליקולות חמצן ומימן.
כשמתבצעת טעות שבה מוחלפת הטירוזין באל-דופה, מתרחשת יצירת חלבון שמצטבר ולא מתפרק בקלות.
האנזים “אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז” נמצא בגרסאות שונות בציטופלסמה של התא ובמיטוכונדריה שלו, כשהגרסה המיטוכונדרית פשוטה יותר ולכן בה נעשות יותר טעויות בבקרת החלבונים, טעויות שהם הרסניות יותר לבריאות האדם.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה-מכון וייצמן

שפעת החזירים התבטאה אצל אנשים מסוימים בשיעול קל והתעטשויות ואילו אצל אחרים בצורה חריפה הרבה יותר, עד לגרימת מוות.
לאחרונה מצאו מדענים אמריקאים ובריטים שקיים גן בשם IFITM3 שמהווה את קו ההגנה הראשון כנגד השפעת והתברר שלאחד מתוך 400 אנשים יש גירסת גן IFITM3 אשר יוצרת חלבון קצר יותר, ובעקבות כך משתכפלים וירוסי השפעת מהר יותר והסימפטומים שלה מוחרפים.

קישור לידיעה- sciencecodex

סוג הדם נקבע בעקבות אנטיגנים שנמצאים על פני תאי גופנו. סוג אחד של אנטיגנים הם ממשפחת ABO והם קובעים אם סוג הדם שלנו יהיה AB, B, A או O. סוג שני של אנטיגנים הם אנטיגנים ממשפחת ה-Rh והם קובעים אם סוג הדם שלנו יהיה חיובי (קיים אנטיגן Rh על התאים, 85% מהאוכלוסייה) או שלילי (לא קיים אנטיגן Rh על התאים).
ה-ABO וה-Rh הם השניים הכי ידועים מתוך קבוצת סוגי הדם אשר כוללת 30  סוגי דם (!) מוכרים אחרים (כמו דאפי, קיד, דייגו הלותרני וכ”ו) ועוד 10-15 סוגי דם נוספים, שהחוקרים סוברים שקיימים גם כן, שחלבונם עדיין לא זוהה.
לאחרונה זוהו עוד שני חלבונים אשר קובעים את סוג הדם הצעיר (Junior) ואת סוג הדם התחתון (Lan) שיכולים להיות חיוביים (החלבון קיים על התא) או שליליים (החלבון לא קיים על התא)- כך שכרגע ידועים 32 סוגי דם.
גילוי חלבונים נוספים והבנת ההבדל בין סוגי הדם של האנשים תקל על מניעת דחיית איברים מושתלים ואף על הבנת עמידות לסרטן

קישור לידיעה

קצת על סוגי דם

מחלת הדנגי היא מחלה התוקפת כ-50 מיליון איש בשנה בעולם וגורמת לחום, כאבים ואף מוות. המחלה נגרמת על-ידי נגיף שנמצא בתוך יתוש בשם Aedes aegypti . למחלה אין חיסון או טיפול והדרך היחידה למגר אותם היא בעזרת הקטנת מספר היתושים.
רעיון אחר שהגו מדענים אוסטרליים ויושם, כלל הפצת יתושים כאלו באיזורים שבהם יש אוכלוסיית יתושים כאלו כשבתוך היתושים המופצים נמצא חיידק מסוג Wolbachia. חיידק זה מונע מהיתוש להידבק בנגיף ואותם יתושים מעבירים חיידק זה לצאצאים שלהם וכך מתפשטת התכונה של עמידות מול הוירוס.
רעיון זה, אם יצליח במקומות עתירי יתושים, יכול לעזור מאוד במאבק כנגד קדחת הדנגי.

*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין “גלילאו” של יונת אשחר ונעם לויתן (גליון 163, ע”מ 18).

קישור לידיעה

קצת על קדחת הדנגי- אירגון הבריאות העולמי

 

השאלה האם אישה נולדת עם מצבור מוכן של ביציות או שהביציות נוצרות גם במהלך החיים היא עדיין שאלה פתוחה. חוקרים בעבר טענו שהביציות נוצרות גם בבגרות האישה מתאי גזע בלשד העצם. מחקר חדש במכון וייצמן הצליח להפריך טענה זו ולהציע כיווני מחקר חדשים לתופעה. המחקר עשה זאת בעזרת מה שנקרא שיחזור “שושלות יוחסין” של תאים. כל תא בגופנו עובר מוטציות אשר מועברות לתאים שאליהם הוא התחלק. כך אפשר לדעת כמה קרוב תא מסוים לתא אחר. התברר שישנו מרחק רב בין תא ביצית לבין תא גזע בלשד העצם ולכן לא יתכן שמשם מקורו.
קישור לידיעה

קצת על ביציות האשה

ביולומינסנציה היא תופעה שבה בעלי חיים זוהרים זהירה ביולוגית באור כחלחל והיא נפוצה בעיקר בקרב אצות חד תאיות ובקרב חיידקים בים העמוק.
התברר בעבר שעל מנת שתתרחש זהירה, יש צורך במספר רב של חיידקים (מספר אשר עובר את “צפיפות הסף”). ברגע שזה קורה הזהירה היא רציפה (ולא כמו אצל האצות, שבה הזהירה היא לסירוגין ובתנועה על מנת להתריע מפני טורפים).
מחקר ישראלי חדש במכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת מגלה שתפקיד הזהירה היא לסייע בהפצת החיידקים מאחר שהחיידקים נבלעים על-ידי בעלי חיים זעירים. בעלי חיים אלו זוהרים ואז מזוהים בקלות ונטרפים על-ידי דגים. קיבת הדגים היא גן עדן לאותם חיידקים זוהרים וגם אמצעי תחבורה מצויין להפצה בים.

קישור לידיעה

קצת על ביולומינסנציה

מחקר משותף של מכון ויצמן ושל מעבדת NOAA לחקר כדור הארץ בקולורדו מצא שנוסחאות אשר משמשות בתיאוריות של יחסי טורף-נטרף בעולם החי מתאימות גם למעגלי ענן-גשם.
כמו שאוכלוסיות טורף-נטרף גדלות וקטנות זו על חשבון זו, כך גם הגשם מרוקן את העננים ואלה חוזרים ומתמלאים מאדי מים שבאוויר. כמו שזמינות העשב משפיעה על גודל העדר, כך האירוסלים (החלקיקים באוויר שסביבם מתעבות טיפות המים) משפיעים על צורת העננים.

*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין “גלילאו” של גליה אריאל (גליון 162, ע”מ 54).

יחסי גומלין בין טורף-נטרף

זריעת עננים ואירוסלים

כאשר אנחנו מכבסים בגדים במכונת הכביסה נושרים מהן סיבי פלסטיק דקים, כמו פוליאסטר ופוליאמיד (ניילון). הסיבים הללו מתרכזים בזרמי השפכים, נשארים שם למרות הטיהור ואז מגיעים אל חופי הים, נאכלים על-ידי בעלי חיים וכך נכנסים לתוך שרשרת המזון.
דגימות שנלקחו מחופים אכן מצאו ריכוז של פלסטיק מיקרוסקופי. חלקיקי פלסטיק אלו רעילים ומגיעים בעקיפין גם לתזונתו של האדם המודרני.

קישור לידיעה