תאונות דרכים הן סיבת המוות המובילה בארץ בצעירים בגילאים 15-24, כאשר בקרב מבוגרים תאונות דרכים ממוקמות כסיבת המוות השישית (לפי דו”ח של משרד הבריאות בין השנים 1998-2007). כ-50% מהתאונות מתרחשות בלילה, כאשר רק כרבע מהנסיעות נעשות אז וחלק מהסיבות להן הן בעיות של תאורה.
בשנים האחרונות, צוות רב-תחומי מאוניברסיטת קרנגי מלון בארצות הברית בהשתתפותם של רוברט טמבורו (Tamburo) ופרופ’ סריניבסה נרסימהאן (Narasimhan) עובד על פרוייקט של תאורה חכמה לרכב, אשר תשפר את הראות באופן ניכר. המערכת, אשר מורכבת ממחשב חזק וממצלמת אינפרא אדום, תוכל למנוע סינוור ממכוניות המגיעות בנתיב הנגדי, להאיר פניות לפני הרכב בצורה חכמה ולהתמודד עם מצבים של גשם, שלג וערפל. כמו כן היא תהיה מסוגלת ליצור סימון דינמי בדרכים בלתי מוארות.
הטכנולוגיה בבסיס המערכת עדיין נמצאת בשלבי פיתוח וכנראה שתוצרים ראשוניים יופקו בעוד כשנתיים על מנת להשתלב במערכות התאורה של רכבים פרטיים.

 

קישור לכתבה-אתר Timeout

קישור לכתבה וסרטון הדגמה באתר אוניברסיטת קרנגי מלון

תאונות דרכים-גורם המוות השכיח אצל צעירים

עודף משקל הינו בין חמשת גורמי התחלואה העיקריים בעולם ולרוב קושרים אותו עם תזונה עתירת קלוריות. לאחרונה, מחקר חדש מאוניברסיטת תל-אביב הצליח להדגים בפעם הראשונה קשר בין השמנה למצב סטטי כמו ישיבה או שכיבה ללא קשר לתזונה עצמה.
תא השומן מייצר טיפות שומן (Lipid Droplets) והתרחבות תאי שומן נגרמת בעקבות התאחדות הטיפות הקטנות לטיפה גדולה המרחיבה את התא. במחקר הנוכחי, אשר נערך על-ידי פרופ’ עמית גפן, ד”ר נתן שקד ותלמידת המחקר נעמה שוהם ובשיתוף פרופ’ דפנה בניהו, נמצא שלא רק גודל התא הספציפי משתנה אלא לחץ התא על תאים סמוכים גורם גם להם לייצר עוד טיפות שומן ולהתרחב (הוא מפעיל עליהם לחץ סטטי). ישיבה או שכיבה גם הן מפעילות לחץ סטטי שכזה ולכן נוצרת השמנה אשר איננה תלויה בתזונה. כך בעצם רקמת השומן צוברת מסה תחת תנאי לחץ מכני סטטי, בעוד רקמות עצם ושריר מתנוונות (יורדות במסתן) תחת עומס שכזה.
פיתוח מחקרי המשך לגילוי זה יוכלו בעתיד לעזור לבעלי עודף משקל ולאלו הסובלים מתת-תזונה, זאת ללא צורך במשטרי תזונה מעיקים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השמנה

מאות אנשים  רצו היום את מרתון תל-אביב. בשנים האחרונות ההשתתפות במרתונים שכאלו אינה נחלתם הבלעדית של ספורטאים אלא גם של אנשים רבים מהישוב- למשל בארצות הברית בשנת 1976 היו רק כ-25,000 רצי מרתון, בעוד שב-2009 הגיע מספרם לכמעט חצי מיליון בני אדם.

מחקרים מדעיים רבים מוכיחים שספורט הוא דבר בריא ללב, אבל האם גם לרוץ כל כך הרבה זה עדיין בריא ללב?

מחקרים אחרונים מוכיחים שאימוני ריצה ארוכה במשך שעות, מעבר לפגיעה במפרקי וגידי הגוף (כמו באזורי הברכיים והגב), יכולים לפגוע גם בלב.
הסיכוי ללקות באירוע לבבי בזמן ריצת מרתון הוא נמוך מאוד (הסיבה שיש עלייה במקרים כאלו קשורה אך ורק לעלייה במספר הרצים), מאידך בדיקות דם שנעשו לאנשים לאחר שסיימו מרתון גילו אצל רובם רמות גבוהות של חומרים אשר מעידים על פגיעה בשריר הלב (בהתאם לרמות שנמצאים במצב של התקף לב). כמו כן בדיקות הדמיה גילו פגיעה ביכולת ההתכווצות של הלב, בעיקר בחדר ימין. ממצאים אלו, אשר לא תמיד קשורים ליכולת הגופנית של המתאמן, מאשרים שגם שריר הלב יכול להיפגע כאשר האדם מתאמץ מאמץ יתר.
ההסבר לפגיעה דווקא בחדר הימני של הלב נעוצה בכך שדפנות חדר זה הרבה פחות עבות מדפנות החדר השמאלי ולכן הלחץ שמפעיל הדם על דפנות החדר פוגע בסיבי השריר וגורם לתחילתו של תהליך דלקתי.

ההשפעות לטווח ארוך של פגיעה זו עדיין נחקרות וחשוב להדגיש שמסקנות המחקרים עדיין לא מאוד ברורות ויש מחקרים אשר נוגדים אותם, אך לטווח קצר, מחקר אשר עקב לאורך עשור אחרי משתתפי מרתון ברצלונה מצא ששיעור הפרעות הקצב הקלות, הקשורות לפגיעה בחדר ימני של הלב, היה פי ארבעה יותר מאנשים לא מאומנים. כמו כן בקרב רצי מרתון נמצא אחוז גבוה יותר של אנשים הסובלים מהצטלקות של שריר הלב.

אז מה כן בריא?- ריצה באופן מבוקר למשך כשעה מספר פעמיים בשבוע. ריצה כזו משפרת את סיבולת לב-ריאה, את תפקוד הלב ואת קוטר עורקיו. היא מורידה את הכולסטרול הרע, מגבירה את הכולסטרול הטוב וכך תורמת לאיכות ולהארכת תוחלת החיים בלי לגרום לנזק.

* כותב הידיעה איננו רופא.

 

למידע נוסף

 

האם ריצת מרתון בריאה ללב? – שי גרינברג

Running a marathon hard on heart – אתר sciencedaily

Acute cardiac effects of marathon running- אתר jappl