הימצאות שיער, כולל פרווה או צמר, הוא תכונה אשר מצוייה רק אצל בעלי חיים ממחלקת היונקים (שערות הנראות אצל חרקים אינם ממש שיער אלא יותר רקמה דמויית שיער). השיער עשוי מסיב חלבוני (פילמנט; סיב המאופיין בשרשרת חלבונים ארוכה אשר נותנת לו קשיחות), אשר צומח מזקיק הנמצא בשכבת הדרמיס ועובר דרך שכבת האפידרמיס שבעור. מרכיבי השיער הם קרטין, מינרליים כגון אבץ, צורן, ברזל ומספר ויטמינים (למשל ויטמין A). כעת מדענים טוענים שאפשר להבדיל בין אדם לאדם בעזרת מבנה החלבונים בשערות ראשו.
זיהוי בעזרת DNA הינו יעיל כיוון שהוא מאפשר להבדיל בין אדם לאדם, אלא שלפעמים ה-DNA מפורק במשך הזמן וכך לא ניתן להשתמש בו. חלבון מסוג פילמנט, כפי שקיים בשיער, הינו חלבון יציב יחסית ויכול לשמש גם הוא אמצעי זיהוי בשילוב עם ה-DNA בתחום המז”פ (מחלקת זיהוי פלילי) והארכיאולוגיה.
במהלך המחקר סקרו מדענים אמריקאים (בראשם גלדון גי פארקר; Glendon J. Parker), שערות בגילאים של עד 250 שנה, ושערות נוספות של אנשים מיבשות אירופה ואפריקה, וגילו 185 סמני חלבון שיער, כאשר לפחות 100 מהם יכולים להוות מאגר בסיסי שמאפייניו שונים בין אדם לאדם, או לפחות מבדילים באופן משמעותי בין האנשים כך שהסיכוי לזהות בין חלבוני השיער הינה אחד למיליון.
המשך מחקר בתחום זה יכול לייצר אמצעי זיהוי משופר ויציב, אשר יוכל לעמוד לצד ה-DNA, אך עדיין נדרשת עבודה רבה על מנת להגיע למטרה זו.

קישור לידיעה-אתר הידען (ד”ר משה נחמני)

קישור למאמר המקורי- PlosOne

קצת על השיער בגופנו

מערכת השמש שלנו היא מערכת שבה ישנם שמונה כוכבי לכת ידועים אשר מקיפים את השמש (אליהם מצטרפים כוכבי לכת ננסיים ומספר גדול של גופים קטנים כמו אסטרואיים, שביטים ומטאורואידים).
בתחילת השנה (שנת 2016) טענו האסטרונומים מייק בראון וקונסטנטין בטיגין מאוניברסיטת קאלטק (Caltech ; המכון הטכנולוגי של קליפורניה), שקיים כוכב לכת תשיעי גדול מאוד (פי 10 מכדור הארץ), בעל מסלול מסועף מאוד אשר נמצא בקצה מערכת השמש ושיש לו השפעה על מסלולם של מספר כוכבי לכת ננסיים בקצה מערכת השמש. כעת חוקרת נוספת בשם אליזבת ביילי (Elizabeth Bailey ) מאותה האוניברסיטה טוענת שכוכב זה גם אחראי להטייה לא מוסברת של תנועת השמש.
הסיבה לכך הוא המסלול יוצא הדופן של כוכב הלכת התשיעי (שעדיין לא נצפה ממש כך שכרגע קיומו מאושר רק על-ידי חישובים) ואשר מסיט את תנועת השמש בדיוק בשש מעלות. החיפוש אחר כוכב הלכת התשיעי עדיין נמשך והחוקרים מעריכים שבתוך מספר שנים נוכל לאתר אותו ולהוסיף אותו אל רשימת שמונת כוכבי הלכת המוכרים לנו כבר.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור להודעה של החוקרים

חלק מהמאפיינים של אוטיזם (Autistic Disorder) או תסמונת קנר (על שמו של הרופא והפסיכיאטר היהודי ליאו קנר, אשר ביסס את המחקר המדעי בתחום האוטיזם- ע.ב.ח.) הוא קושי לעבד מידע חברתי. החוקרים ביססו תסמין זה על סמך חוסר יכולת של נבדקים המוגדרים על הספקטרום האוטיסטי לזהות רגשות של אדם אחר כאשר הם מסתכלים על פניו.
מספר מחקרים אחרונים שנעשו בעולם (ביניהם מחקרים של מכון נתן קליין למחקר פסיכיאטרי במדינת ניו יורק, של אוניברסיטת אוסקה ביפן ושל האוניברסיטה המטרופוליטנית של טוקיו) גילו שכאשר אנשים עם אוטיזם מאזינים לקולות אנושיים, אמצעי שמיעתי ולא ויזואלי, הם מסוגלים לזהות רגשות, רמזים חברתיים ותכונות אנושיות אחרות, לא פחות, ולעתים אף טוב יותר, מאנשים בעלי פרופיל עצבי רגיל.
מחקרים אלו כללו אמנם אוכלוסיות קטנות והתמקדו אך ורק במבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, אך הם בהחלט מרמזים שלפחות בשביל כמה תתי־קבוצות של אנשים עם אוטיזם, במצבים מסוימים, אפשר להגביל את הלקויות בזיהוי רגשות בעיקר לראייה. דבר זה פותח פתח לאפשרויות טיפול שלא היו קיימות עד היום באוטיסטים, מאחר שכנראה לא מדובר באי יכולת גורפת להבין רגשות, אלא רק כאשר מדובר במידע ויזואלי.

קישור לכתבה ולפירוט המחקרים- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קישור לאחד המחקרים (תגובות מהירות לקולות אנושיים באוטיסטים)

קצת על ליאו קנר (חוקר האוטיזם על שמו קרויה התסמונת)

בעיית האנרגיה בעולמנו הינה בעיה מורכבת ולא פשוטה לפתרון. כיום אנחנו מפיקים אנרגיה מדלק מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ואנרגיה גרעינית. כמו כן בשנים האחרונות גוברת הפקת האנרגיה ממקורות אנרגיה מתחדשים כגון אנרגיית רוח, אנרגיית מים, אנרגיה מתהליכים ביולוגים ועוד.
לאחרונה פיתחו חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה (Georgia Institute of Technology) בד שמצליח לאגור אנרגיה בו-זמנית גם משמש וגם מתנועה. בשנים האחרונות כבר צצו פיתוחים בהם הצליח בד לאגור מעט אנרגיה מתנועה, מאידך חידוש זה משפר את הפקת האנרגיה כיוון שהוא כולל גם הפקת אנרגיה משמש ויכול להוביל לפיתוח בגדים אשר יספקו אנרגיה להתקני מיחשוב לביש כדוגמת סמרטפונים, שעונים חכמים ועוד.
אגירת האנרגיה מתאפשרת בעזרת חיכוך שני חומרים במהלך תנועה ובעזרת תאים סולאריים זעירים המשולבים כחוטים שניתן לתפור אל בגד רגיל. בנוסף לכך הבד גמיש, קל משקל, עשוי מפולימרים פשוטים וזול. בניסוי אחרון לבדיקת הבד החדש, דגל התפור מבד זה שהונף במכונית נוסעת (תנועה) ביום שמש (אנרגיה סולארית), הצליח לטעון קבל סטנדרטי למתח של 2 וולט בתוך דקה.
אם אכן יצליחו הניסויים הבאים ועמידותו של הבד תוכח גם במזג אוויר לא נוח, ניתן יהיה לתפור אוהלים, וילונות, בגדים ועוד, ולהשתמש באנרגיה שהוא מייצר לשימושים רבים הדורשים מעט אנרגיה.

קישור לידיעה המקורית- אתר המכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה

קישור לידיעה בעברית

קצת על מיחשוב לביש

מוח האדם הינו אחד האיברים החשובים, אם לא החשוב בגוף האדם ויש צורך לנטר אותו באופן קבוע לאחר פגיעות ראש, במהלך ניתוחי ראש ועוד, לשם בדיקת לחץ תוך-גולגלתי וכיוצא בזה. כבר שנים רבות, ציוד הניטור אינו מתחדש. הוא מגושם, עם חוטים המחוברים למוניטורים – מה שמקשה על תנועת החולה ותפקוד הרופא.
לאחרונה, שילוב פעולה מחקרי של אוניברסיטת אילינוי ובית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, הצליח לפתח חיישן מוח בטוח לשימוש, הממוקם בתוך המוח, ואשר מסוגל להיספג ולהיעלם כליל לאחר ביצוע פעולתו. החיישן, אשר גודלו קטן יותר מחוד של עיפרון, עשוי מחומרים מיוחדים ומעביר באופן אלחוטי נתונים על טמפרטורה ולחצים במוח.
החיישן החדיש כבר נוסה בהצלחה על עכברושים והשלב הבא הינו שלב הניסויים בבני אדם. אם אכן יאושר לשימוש, ניתן יהיה לשלב חיישנים דומים באיברים אחרים בגופנו. פיתוח זה ואחרים מראים על הפוטנציאל הגדול הטמון בתחום הרפואה הביו-אלקטרונית בהקשר ליכולת לנטר את פעילות איברנו מבפנים.

קישור לכתבה על החיישן בעברית

קישור לכתבה על החיישן באנגלית

המאמר המלא באתר Nature