file000178234555חוכמת ההמון היא תופעה שבה אם נותנים להרבה אנשים לשער פתרון בעיה מסוימת, דיוקם יהיה גדול יותר מאשר מומחים שינסו לפתור את הבעיה.

שיתוף פעולה של חוקרים אמריקאים ובריטים גילה שימוש בטכניקת “חוכמת ההמון” אצל דג בשם “גבנון זהוב”. דגים אלו נרתעים מאור שמש ישיר ומעדיפים צל. התברר שמספר דגים מועט מתקשה למצוא את הצל, אך כשמדובר בכמות דגים גדולה יותר, הדגים שנמצאים בצל מאיטים את תנועתם יחסית לשחייתם באור. סימן זה מסמן לדגים האחרים לידם לשחות לאט גם כן י כך שלבסוף כל הדגים נמצאים בצל.
מחקר זה מראה על חשיבות ההתקבצות בקבוצה יחסית להתנהלותו של יחיד. המחקר משליך על התנהגויות קבוצתיות של בעלי חיים כמו עופות בנדידה או התנהגות אנשים בבורסה- התנהגויות שבהן לפרט בודד אין מטרה ברורה אך כצוות, כקבוצה, המטרה ברורה ומושגת.

 

מבוסס על ידיעתם של נעם לויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 16.

 

קישור לידיעה-עיתון גלילאו

קצת על חוכמת ההמון

שיתוף פעולה של החוקרת ד”ר מיכל בן שחר מאוניברסיטת בר-אילן לבין חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מגלה שבמהלך לימוד הקריאה מתרחשים שינויים במוח.
המחקר נערך על 55 ילדים בגילאי 7-12 והראה שאצל ילדים עם הישגי קריאה גבוהים גדלו רמות החומר הלבן במוח בצורה גבוהה בעוד אצל ילדים בעלי הישגי קריאה נמוכים, רמות החומר הלבן ירדו. החומר הלבן הינו רשת קישורים במוח אשר מצופה במיאלין ואשר מאפשרת תקשורת בין איזורים מרוחקים במוח).
המחקר עשה שימוש ב-MRI וב-DTI (Diffusion Tensor Imaging), טכניקה אשר משתמשת בדיפוזיה על מנת להדגים את מסילות העצבים במוח באופן תלת-ממדית. הדיפוזיה היא בעצם מדידת תנועת מים ברקמת המוח. מולקולות המים נעים במהירות לאורך המסילות, אך תנועתם מוגבלת ביותר לרוחב המסילות ובעזרת ההבדל הזה ניתן למפות את המסילות השונות במוח וללמוד על הקישוריות בין איזורים שונים במוח.

קישור לידיעה-אתר הידען

מהי טכניקת ה- DTI?

פרויד הגדיר מהו התת-מודע, אלא שלא כל החוקרים מסכימים איתו. מאידך יש מה שנקרא “תת-מודע קוגניטיבי” אשר מתעסק בידע ובפתרון בעיות באופן לא מודע.
מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית בראשותו של פרופ’ רן חסין ופורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית למדעים- PNAS, מגלה שתת-המודע מסוגל לפתור בעיות פשוטות בחשבון.
בהליך המחקר הציגו החוקרים לנבדקים סדרת תמונות כאשר לעין הראשונה התמונות התחלפו במהירות ולעין השנייה התמונות היו סטטיות. בשל התחלופה המהירה של התמונות בעין הראשונה, התמונות הסטטיות שמוצגות לעין השניה נתפסות רק באופן לא מודע ואינן מגיעות למודעות.
התברר שכאשר הציגו בעין השנייה, עין התת-מודע, תמונה סטטית של תרגיל בחשבון, היה לנבדקים קל הרבה יותר לבטא את התוצאה באופן מודע מאשר מספר אחר ולכן סברו החוקרים שהתת-מודע הוא זה שפתר את התרגיל.
ממצא זה, אם אכן יתברר כנכון, יכול לשנות את הדרך שבה החוקרים מסתכלים על תת המודע.

מבוסס על ידיעתה של מרי-אן גורביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 174, ע”מ 44-45.

קישור לידיעה

מהו תת-מודע?

הזיכרון שלנו הוא היכולת לאחסן מידע אשר מגיע אלינו דרך החושים לטווח הקצר או הארוך ולשלוף אותו כשצריך. עד היום התיאוריה סברה שהזיכרון נמצא בתאי העצב, אך לא הסבירה כיצד עובד הזיכרון ברמה העמוקה יותר, משמע ברמה המולקולרית.
מחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית בשילוב עם חברת MX Biotech
ושנרשם עליו פטנט מתאר מודל חדש אשר טוען שהמתכות, אשר נמצאות במוחנו בתווך הבין עצבי (משמע באיזורים שבין תאי העצב), הם אלו אשר מהוות את אבני הבניין של הזיכרון שלנו. זו גם הסיבה שמחקרים רבים מוכיחים שעודף או חוסר מתכות במוח משבש את יכולת הזיכרון.
לפי מודל זה, האינטראקציה של התווך הבין-תאי ו-15 המתכות בתוכו עם תאי העצב היא זו שמאפשרת את הזיכרון. מתכות כמו אשלגן או נתרן יוצרות מבנים לא יציבים אשר מהווים את הזיכרון לטווח קצר, בעוד מתכות כמו אבץ ונחושת יוצרים מבנים יציבים יותר אשר משמשים כזיכרון לטווח ארוך.
הבנת המודל ויישומו יכולה ליצור קבוצת תרופות חדשה למחלות אשר מערבות פגיעה בזיכרון של האדם כמו מחלת האלצהיימר.

קישור לידיעה

קצת על הברזל בגוף האדם

“אפקט פילן” הינו אפקט שגילה ג’יימס ר’ פילן אשר מראה על התקדמות תמידית של מנת המשכל מידי שנה. העלייה הינה כלל-עולמית וקבועה- כ-0.3
נקודות מנת מישכל בשנה- כך שבסוף המאה צאצאינו יהיו בעלי מנת מישכל של כ-30 נקודות יותר מאיתנו.
התברר שהעלייה ברמת האינטליגנציה נובעת אך ורק משיפור בשני מבחנים אשר מתמקדים בחשיבה מופשטת, שדוגמה לשאלה מתוכם היא היכולת למצוא קשר מופשט בין שני חפצים.
מחקר מאוניברסיטת פלורידה טוען שהסיבה לכך היא הדרך המופשטת שאנחנו תופסים עצמים כיום כמו למשל מושגים מופשטים בעולם הממוחשב של המחשבים ומשחקי המחשב.
העלייה באינטליגנציה אמורה להימשך מאחר שקיים משוב חיובי בין העולם הטכנולוגי ההולך ומתפתח, לבין מקצועות כמו מהנדסים ומעצבים אשר זקוקים לשימוש ביכולות מופשטות ולבין האוכלוסייה אשר נזקקת ליכולת מופשטת על מנת להבין את הטכנולוגיה ולהשתמש בה.

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על האינטליגנציה

תחזית IBM  לחמשת השנים הבאות טוענת שכל חמשת החושים ימוחשבו.
מגע ומישוש- אפשר יהיה להרגיש מירקם וטקסטורה כאשר נעביר אצבע על תמונה או בגד.
ראייה- מערכות ממוחשבות יוכלו להתבונן ולזהות מידע חזותי, כמו למשל פתולוגיה של תמונות של הדמייה רפואית והתרעה לרופא.
שמיעה- מחשבים ידעו לפענח קולות בתדרים שאינם חשופים לאוזן האדם. כמו כן הם יוכלו להבין האם בכי התינוק מעיד על רעב, עייפות או כאב.
טעם- מכונה אשר תוכל לחוות ולאתר טעמים תקבע את המבנה הכימי של המאכל ותגרום למאכל בריא להיות גם טעים.
ריח- חישה וניתוח של מוליקולות ריח, מה שיכול לעזור בהרחת כימיקלים, ניטור זיהום אוויר ואבחון מחלות בעזרת הרחת הנשימה.
מיחשוב חמשת החושים יהוו מעיין שלוחות מתקדמות לחושיו הקיימים של האדם וכך יאדירו את יכולותיו.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה באתר IBM

הסיבה האמיתית למחלת האלצהיימר איננה ידועה עדיין. בעבר היתה סברה שהתאים המתנוונים הם אלו המייצרים את המוליך העצבי אצטילכולין והמחסור בו הוא זה שגורם למחלה. בהמשך גילו שמתנוונים גם תאים אשר מייצרים את המוליך גלוטמאט (המוליך העצבי העיקרי במוח אשר גורם להפעלת תאי עצב אחרים), לאחר מכן גילו שרבדים של חלבונים בשם עמילואיד-ביתא הם אלו אשר גורמים לניוון תאי העצב.
כל הגילויים הללו יצרו תרופות אשר מטפלות בחוסרי המוליכים העצביים ומפרקות את העמילואיד-ביתא, תרופות העוזרות באופן זמני בלבד.
הסוג השכיח של האלצהיימר פחות מקושר לגנטיקה, אך בכל זאת נמצא שאללים מסוימים של הגן APOE (ובייחוד APOE4) מגבירים פי 12 את הסיכוי לחלות באלצהיימר.
חלבון ה-APOE מקושר לקבוצת חלבונים אשר קושרים חומרים שומניים כדוגמת הכולסטרול ומחקר חדש מגלה שיש לחלבון זה גם תפקיד מכריע בהגנת על המוח.
מחסום דם-מוח (בלועזית BBB) הינו מחסום אשר מונע מחומרים מזיקים להגיע אל תוך המוח. הדבר מתרחש בעזרת סינון הדם המגיע אל כלי הדם המספקים דם למוח כך שרק מוליקולות קטנות (ולא גדולות כדוגמת הכולסטרול) יצליחו לעבור אל תוך המוח. מחסום דם-מוח הוא גם הסיבה שתרופות רבות לא יכולות לחדור אל תוך המוח.
מחקר חדש אשר בעזרת הנדסה גנטית הצליח להחדיר לעכברים גן אנושי של APOE,  גילה שהכנסת גן זה גרמה לפגיעה במחסום דם-מוח כך שחומרים רעילים כן הצליחו לחדור אל תוך המוח ולהרוג תאי עצב.
אותם חוקרים גם הגדילו לעשות ותיקנו את המנגנונים המולקולריים בעזרת תרופות, מה שהחזיר את מחסום הדם-מוח לתקינות, הביא להפסקת מותם של תאי העצב ובמקרים מסוימים גם להחלמה.
מסקנת מחקר זה היא שאולי הגורם הראשוני למחלת האלצהיימר איננה שקיעת העמילואיד-ביתא אלא פגיעה במחסום דם-מוח, מה שגורם למעבר חומרים רעילים אל תוך המוח. תרופות שיצליחו לתקן פגיעה זו אולי יוכלו למנוע את תחילתה של המחלה.

קישור לידיעה- אתר sciam

קצת על מחלת האלצהיימר

פורטל ה-MRI- מחקרים אחרונים בתחום האלצהיימר

צבעם האדום של העגבניות נובע מחומר בשם ליקופן, פיגמנט צמחי ממשפחת הקרוטנואידים, אשר מחקרים רבים מוכיחים את הקשר שלו לסיכון מופחת במחלות לב, כלי דם, סרטן, סכרת, דלדול עצם, מניעת הזדקנות העור ועוד.
מחקר סקנדינבי אחרון מגלה שלליקופן יש גם השפעה חזקה על מניעת שבץ מוחי אצל גברים. המחקר גילה שרמת ליקופן גבוהה בדם מקטינה את הסיכון לשבץ במעל ל-50%.
את הליקופן אפשר גם לצרוך באבטיח, גויאבה או אשכולית אדומות. כמו כן ליקופן ברסק עגבניות זמין פי 4 לגוף האדם מליקופן בעגבנייה טרייה וצריכתו עם שמן זית (סביבה שומנית) מגבירה את סיכויי ספיגתו בגוף.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מס’ 172, ע”מ 15.

קישור לידיעה

קצת על הליקופן

תמונת MRIפרויקט בינלאומי שהובל על-ידי חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, ביניהם פרופ’ יניב אסף, וכלל השתתפות של מרכזי מחקר באנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק, שוויץ ואיטליה, הצליח לבנות אטלס מלא של מוח האדם אשר כולל גם מיקרו-מבנים בחומר הלבן של המוח האנושי.
אטלס תלת-מימדי זה מבוסס על דגימות MRI רבות של נבדקים רבים ומאפשר להציג את המוח בדרך שעד היום היה ניתן לסרוק במיקרוסקופ בלבד.
האטלס, אשר מסתמך על דימוי MRI של 120 נבדקים חיים בגילאים של
25-35 שנים יוצר תמונה רחבה ומדויקת של מבנה המוח התקין ובעיקר של  החומר הלבן, אשר מורכב ברובו מסיבי עצב קטנים (אקסונים עטופים במיאלין) המעבירים מידע בין מרכזי החומר האפור במוח (חומר שמורכב ברובו מתאים).
האטלס מיועד לשמש חוקרים, רופאים וכל מי שמעוניין להשוות דימותים מוחיים לדימות של מוח תקין. תפקיד אחר של האטלס הוא לשמש בסיס מחקרי של חקר החומר הלבן של המוח (האקסונים וסיבי העצב), כשעד היום נחקר בעיקר החומר האפור (תאי העצב) של המוח. מחקר זה יכול לעקוב אחר שינויים המתרחשים בסיבוני החומר הלבן במוח בעקבות למידת נושא חדש ומה שמתרחש בהם בעקבות מחלות מוחיות כמו אלצהיימר, פרקינסון, סכיזופרניה וכך לפתח בשבילם יישומים אבחנתיים ותרופתיים.

מבוסס על ידיעתו של פרופ’ יניב אסף, עיתון גלילאו מס’ 172, ע”מ 50-51.

קישור לידיעה

קצת על החומר הלבן במוח

תסמונת פוסט-טראומתית היא תסמונת שבה זיכרונות טראומטיים שבים ומטרידים את המוח גם שנים לאחר האירוע שחולל אותם.
מחקר חדש של ד”ר רוני פז ממכון וייצמן למדע עשו שימוש בעובדה שלמידה שמתוגמלת באופן חלקי ואקראי היא למידה שקשה יותר להכחיד אותה מאשר למידה שמתוגמלת באופן מלא לצורך מחקר הקשור בזיכרונות טראומטיים.
הם גילו, בעזרת ניטור איזורים במוח על-ידי אלקטרודות, שבעוד שבלמידה שמתוגמלת באופן מלא, רק האמיגדלה (איזור במוח שידוע שהוא מעורב בזיכרונות בעלי אופי רגשי) מופעלת – בלמידה שמתוגמלת באופן חלקי, מתקשר עם האמיגדלה גם איזור בקליפת המוח הקדמית שנקרא ACC (איזור שנמצא לא תקין אצל הסובלים מתסמונת פוסט-טראומתית).
רמת הפעילות של שני המרכזים היא זו שמנבאת את העמידות של הזיכרונות ואת התפתחות התסמונת הפוסט-טראומתית, כשהטיפול שהוצע על-ידי צוות המחקר היה טיפול בגירוי חשמלי תוך מוחי באמצעות אלקטרודה המכוונת אל איזור ה-ACC לצורך הכחדת הזיכרון.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על תסמונת פוסט טראומתית