file000288943151פרקינסון היא מחלה שבה נוצר חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור במוח.
עד היום הדרך לאבחן פרקינסון היתה על סמך תסמיניו של החולה או על ידי בדיקת Spect (בדיקה שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח), אך לאחרונה מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית חולים רמב”ם, בראשותם של פרופ’ שרה רוזנבלום וד”ר אילנה שלזינגר, מצא שניתן לאבחן פרקינסון גם על-ידי כתיבה.
חולי הפרקינסון מדווחים שהם חשו קודם כל בדעיכה ביכולות הקוגניטיביות שלהם לפני הדעיכה ביכולות המוטוריות שלהם ובמחקר הספציפי הזה, בו נעשה שימוש בלוח אלקטרוני וכלי כתיבה בעל עט עם חיישנים, ניסו החוקרות להראות הבדלים מובהקים באופן וצורת הכתיבה אצל חולי פרקינסון יחסית לאנשים בריאים.
ממצאי המחקר הראו שחולי פרקינסון, ביחס לקבוצת ביקורת בריאה, כתבו באותיות קטנות יותר, הפעילו פחות לחץ על משטח הכתיבה ובעיקר השהו את העט יותר זמן באוויר במהלך הכתיבה (מה שמעיד על ירידה ביכולת הקוגניטיבית כיוון שבזמן זה המוח מתכנן את הפעולה הבאה)
מחקר זה בעצם מאפשר אמצעי איבחון נוסף לחולי פרקינסון עוד טרם פריצת הסימפטומים הגופניים אצלם ויכול כך להוריד את העומס על המערכת הרפואית בעזרת איבחון על-ידי אדם שאינו רופא.

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ”ס 182, ע”מ 44-45.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהו פרקינסון ומחקרים אחרונים בתחום-פורטל MRI והדימות המוחי

פרצופיםהפרעת הכרה וגטטיבית, מה שמוגדר בפי העם “צמח”, היא מצב רפואי חמור אשר נגרם בעקבות פגיעה מוחית נרחבת. חולים אלו אמנם מסוגלים לנשום בכוחות עצמם אך אינם מגיבים לגירויים חיצוניים, כמו כאב, ואינם מתקשרים עם סביבתם.
מחקר חדש, אשר נעשה במרכז הרפואי תל-אביב בראשותם של ד”ר חגי שרון ויותם פסטרנק תחת הנחייתה של פרופ’ תלמה הנדלר, מגלה שחולים המוגדרים כ”צמחים” מצליחים לזהות פנים ואף מצליחים לבצע משימה של דימיון פנים מוכרות. המחקר נעשה על-ידי זיהוי איזורי מוח מתאימים באמצעות סריקת fMRI.
מחקר זה, הראשון מסוגו בעולם, מדגים שלפחות לחלק מהחולים אשר מוגדרים כ”צמחים”, ישנה מודעות רגשית לסביבתם ושהם אף מסוגלים ליצור אותה באמצעות דמיונם.

 

קישור לידיעה

מהי הפרעת הכרה וגטטיבית?

שמן זיתתרכובת בשם אולאוקנתאל (Oleocantal) הינה תרכובת אשר מצויה באופן טבעי בשמן זית ואשר יוצרת תחושת חריפות וצריבה בגרון.
כבר בשנת 2005 התגלה שאותה התרכובת מסוגלת לדכא דלקות, ומחקר אחרון על האולאוקנתאל מטעם אוניברסיטת לואיזיאנה, מגלה שהוא גם מסוגל להתערב בייצור העמילואיד בטא- החומר אשר גורם להרס עצבי במחלת האלצהיימר.
במחקר, אשר נעשה על עכברים, נמצא שהאולאוקנתאל העלה את ריכוזם של שני חלבונים אשר תפקידם לפרק את העמילואיד בטא ולהעביר אותו מחוץ למוח.
יישומי מחקר זה יכולים להביא לייצור תרופות אשר יימנעו את הופעת מחלת האלצהיימר. הוא גם מחזק את יתרונותיה של הדיאטה הים התיכונית, דיאטה אשר מתבססת על צריכה גבוהה של ירקות טריים, ואשר מחקרים רבים מקשרים אותה לתוחלת חיים בריאה וארוכה יותר- בין השאר, שיעור מקרי אלצהיימר נמוכים ב-32%-40% לעומת אלו שלא שמרו על דיאטה שכזו.

 

קישור לידיעה-אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על שמן הזית וסגולותיו הרפואיות

מהי תזונה ים תיכונית ומעלותיה הבריאותיות?

מהו אלצהיימר ומחקרים אחרונים בתחום- פורטל MRI והדימות המוחי

150px-Mannitolמחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים דופמין לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון. מחלה זו, שבה חולים למעלה מ-20,000 ישראלים בשנה, מתחילה ברעד וקושי לנוע ומסתיימת בדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ’ אהוד גזית, פרופ’ דני סגל וצוותם, גילו לאחרונה שממתיק מלאכותי בשם מניטול, אשר גם מצוי באופן טבעי בירקות כגון בצל, דלעת, אצות ים, פטריות ועוד, יכול לשפר בצורה ניכרת את מצבם המוטורי של זבובוני דרוזופילה וגם של עכברים, אשר בהם הושתל הגן הגורם למחלת הפרקינסון אצל בני האדם.
המניטול, המסוגל לעבור גם את מחסום דם-מוח, משמש כיום למגוון טיפולים, בין השאר לטיפול בבצקות קשות. הוא יכול להוות בעתיד בסיס לתרופות יעילות אשר ישפרו את מצבם של חולי הפרקינסון ואולי אף יבריאו אותם לגמרי.

 

קישור לידיעה-אתר רשת ב’ (איתי נבו)

מהו המניטול?

על מחלת הפרקינסון- פורטל MRI והדימות המוחי

file2531295724756קפאין הוא מוצר די נפוץ, אשר מעבר להימצאותו בקפה, הוא נמצא בשלל משקאות אחרים עתירי אנרגיה. בין השאר צורכים אותו מתבגרים, אשר מוחם נמצא בתהליך של התפתחות, בעיקר בזמן שינה עמוקה.
מחקר חדש, אשר נערך בעיר ציריך אשר בשוויץ,  בדק את השפעתו של הקפאין על חולדות צעירות, וגילה שצריכה של קפאין ברמה הנמצאת בשלוש או ארבע כוסות קפה ליום, גרמה למחסור בשינה עמוקה אצל החולדות ואז לעיכוב התפתחותו של מוחם- עיכוב אשר התבטא בפגיעה בסקרנותם של החולדות צורכות הקפאין יחסית לחולדות שלא צרכו אותו.
החוקרים טוענים שמתבגרים, אשר הסינפסות במוחם עוברות שינוי במהלך זמן השינה העמוקה, יכולים להיות מושפעים לרעה מצריכת קפאין מוגזמת בתקופה שהיא כל כך קריטית להתפתחות המוח.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מהו סם הקפאין?

כתבה על הצד האפל של הקפאין

עכברמחקרים קודמים לגבי מחלת האלצהיימר הראו שככל שהאדם חי בסביבה מגרה יותר אינטלקטואלית ופיזית, כך הוא מקטין את הסיכוי שלו ללקות באלצהיימר. מחקר חדש מגלה איך ממש מתרחש הדבר.
המחקר, פרויקט משותף של חוקרים מאונ’ תל-אביב, ביניהם פרופ’ אורי אשרי, ד”ר נועם שמרון, פרופ’ דניאל מיכאלסון וד”ר איתן אוקון מאונ’ בר-אילן, השווה את כמות המיקרו-רנ”א (microRNA) בעכברים בריאים, עכברים חולים באלצהיימר בסביבות רגילות ובסביבות עשירות ומצא שביטויים של מספר רצפי מיקרו-רנ”א, אשר משפיעים על התקשורת בין תאי העצב, עלה בעקבות מחלת האלצהיימר וירד כתוצאה מחשיפה אל סביבה רבת גירויים.
רצפים אלו, אשר נתגלו בפעם הראשונה, יוכלו לעזור בעתיד לאיבחון מחלת האלצהיימר בבדיקת דם פשוטה, להתאמת טיפול נקודתי בהתאם למצב המחלה אצל כל חולה ובמציאת תרופה מכוונת מטרה כלפי אותם רצפי מיקרו-רנ”א על מנת למנוע את התפתחות המחלה.

 

קישור לידיעה

על מחלת האלצהיימר ומחקרים אחרונים בתחום- פורטל ה-fMRI

המוחמוחנו לפעמים פועל בצורה סימטרית ולפעמים בצורה א-סימטרית מבחינת שני חצאיו.
מחקרים קודמים קישרו פעולה א-סימטרית של המוח (בעקבות ביטוי א-סימטרי של גנים) של חצאי המוח עם “תפקודים גבוהים”, לדוגמא פעולות הקשורות בשפה. מאידך מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת חיפה בראשותו של פרופ’ קובי רוזנבלום, מצא שקיימת א-סימטריה בפעילות בין חצאי המוח גם כאשר מדובר ב”תפקודים נמוכים” כמו למידת טעם חדש.
בניסוי שבוצע בדקו החוקרים את ריכוז חלבון ה-ARC, חלבון אשר קשור לגיבוש של זיכרונות ופעילות תאי עצב, כאשר נתנו לעכברים לטעום טעם חדש שלא נחשפו אליו בעבר. התברר שבעת יצירת הזיכרון החושי החדש, ביטוי החלבון היה א-סימטרי באופן אקראי בין שני חצאי המוח. מאידך כאשר הטעם היה מוכר, פעלו חצאי המוח באורח סימטרי.
פגיעה בתהליכי עיבוד אינפורמציה חושית אופיינית למחלות התפתחותיות וניווניות כמו אוטיזם ואלצהיימר. כעת, כאשר המחקר מצא קשר גם בין עיבוד חושי ופעילות א-סימטרית של המוח, נפתח פתח מחקרי חדש להבנת תפקוד המוח במחלות אלו.

 

קישור לידיעה

קישור למאמר המקורי

קצת על “מוח ימני” ו”מוח שמאלי”

זבובהמוח שלנו מנסה לאתר מיקום קול בעזרת מדידת ההבדל בזמן שלוקח לקול להגיע לכל אחת מהאוזניים ועל-ידי השוואת עוצמתו בכל אוזן. חוקרים הצליחו לאחרונה ליצור התקן שמיעה משופר, אשר פועל בדומה לדרך שבה שומעת נקבת זבוב ה-Ormia. נקבת זבוב ה-Ormia מטילה את ביציה על צרצר (כשבהמשך הרימות מתחפרות לתוך גופו ומחסלות את המארח)- כאשר לצורך כך היא זקוקה לאתר את מיקום הצרצרים במדויק. מכיוון שאוזני הזבובה קרובות מאוד, היא היתה חייבת לייצר טכניקה של הגברה מכאנית וביולוגית אשר בעזרתה היא מזהה הבדלי זמן בין האוזניים פי אלף מהאוזן האנושית.
המיקרופונים שאותם ייצרו המדענים על בסיס טכניקה זו יכול להוביל ליצירת מכשיר שמיעת-על אשר יישומיו רבים.

 

קישור לידיעה- אירגון הביומימיקרי הישראלי

איך עובדת השמיעה שלנו?

file5971336405847רבים מהאנשים אשר עוברים התקף לב וחווים מוות קליני (כאשר הלב מפסיק לפעום והמוח מפסיק לקבל חמצן), מספרים על חווית סף מוות אשר כוללת ראיית אור בוהק, מנהרה וכיוצא בזה. תיאורים אלו אינם מתאימים למוח אשר איננו מקבל חמצן.
מחקר אחרון שנעשה בראשות פרופ’ גימו בורגיגין (Jimo Borjigin) מאוניברסיטת מישיגן, אשר מגלה שהמוח פעיל ואף פעיל בצורה יתרה לאחר מוות קליני אצל חולדות, אולי יכול להסביר חזיונות אלו.
במהלך מחקר זה נסקרו גלי המוח של החולדות בעזרת EEG שהורדמו לאחר שעברו התקף לב. התברר שבחצי הדקה הראשונה לאחר התקף הלב, כאשר הופסקה זרימת הדם למוח, גילה מוחם של החולדות פעילות גבוהה אשר אופיינית למוח עירני ומאורגן.
מחקר זה יכול אולי להסביר את חוויות סף המוות של אנשים אשר מתו מוות קליני ומהווה מסגרת מדעית ראשונה להבנת תופעה זו.

 

קישור לידיעה

קצת על חווית סף מוות

קישור לסקירת הספר-הוכחה לגן עדן

OLYMPUS DIGITAL CAMERAחוקרים מאוניברסיטת רדבוד ((Radboud מהולנד הצליחו לזהות בעזרת סריקת fMRI את האותיות עליהן מסתכלים נבדקים.
fMRI מציג, בעזרת ניטור דם מחומצן (שהוא בעל סיגנל שונה מדם לא מחומצן), אילו איזורים פועלים כאשר האדם חושב או עושה דברים מסוימים. במחקר זה החוקרים הציגו לנבדקים אותיות ובעזרת חישוב מתמטי של נתוני התבנית העצבית שנקלטה על-ידי הסורק, הם יצרו תמונה (מעורפלת, אך ניתנת לזיהוי) של האות עליה הסתכל הנבדק.
ניסוי זה מראה שאולי ניתן לדעת על מה הנבדק הסתכל, אך כמובן הדרך להצליח להפיק מידע על מחשבות האדם מנתוני הסורק עדיין רחוקה- בעיקר בגלל שפעילות מוגברת בתאים איננה מעידה בהכרח על ייצוג מידע במוח.
כמו כן פעילות מוחית מתרחשת במהירות גבוהה הרבה יותר מהמהירות שבה סורק ה-fMRI מסוגל לייצר תמונת הדמיה.

 

קישור לידיעה-אתר Ynet

קישור לידיעה המקורית

מהו fMRI?- פורטל ה-MRI והדימות המוחי