file4711257893135מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת תל-אביב בהובלת פרופ’ אורי אשרי וד”ר בועז ברק משער שעלייה בחלבון הטומוזין (Tomosyn) בהיפוקמפוס יכולה להיות קשורה למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
תפקידו של חלבון הטומוזין הוא לסייע בוויסות קצב העברת המוליכים העצביים בכך שהוא מעכב שחרור שלפוחיות שבתוכן נוירוטרנסמיטורים, מוליכים עצביים, אשר עוברות מסינפסות מתא עצב אחד לתא עצב שני.
בניסוי הזריקו החוקרים לעכברים אל ההיפוקמפוס גן אשר גורם לייצור מוגבר של טומוזין והראו בעזרת תפקוד במבוך שחלה בהם ירידה בתפקוד המוחי. מסקנת המחקר היתה שעודף טומוזין הביא לעיכוב יתר של השלפוחיות ואז לירידה בתפקוד המוחי והסברה היא שתהליך דומה מתרחש במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת תל-אביב

מהו חלבון הטומוזין?

eeg2מדענים אמריקאים באוניברסיטת וושינגטון אשר בסיאטל הצליחו לגרום לאדם אחד לשלוט במוחו של אדם אחר בעזרת גלי המוח.
בניסוי אדם א’ ישב בחדר מבודד כשהוא מחובר למתקן EEG, מתקן אשר קורא את גלי המוח האלקטרומגנטיים ואדם ב’ ישב בחדר אחר כשלראשו מכשיר TMS, מכשיר אשר מחולל גלים מגנטיים אשר מסוגלים להשפיע על פעולת המוח.
אדם א’ דמיין שהוא מבצע פעולה מסוימת בידו, גלי ה-EEG שלו הועברו באמצעות האינטרנט אל מתקן ה-TMS אשר גרם לאדם ב’ בקצה השני לבצע את אותה פעולה מדומיינת באופן ממשי.
אפשרויות ניסוי זה פותחות פתח מעניין ליכולת תקשורת בין מוחית של אנשים בעתיד-תקשורת שיכולות להיות לה יתרונות אך גם חסרונות.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת וושינגטון

קצת על EEG

קצת על TMS

waves_1ממצא אשר התגלה לפני כמה שנים במערכת הראייה האנושית על-ידי פרופ’ רפי מלאך וקבוצתו ממכון וייצמן למדע הביא להבנה שהמוח לעולם לא נח- גם כשהאדם אינו חשוף לכל גירוי, במציאות או בדימיון, תמיד קיימים בו גלי מוח.
מחקר המשך של פרופ’ רפי מלאך עם ד”ר סון פרמינגר שאותו הובילה טל הרמלך משער שתבניות הפעילות המוחית בזמן המנוחה יכולות לאפשר לנו הצצה אל התנסויות קודמות של האדם .
כל התנסות שהמוח עובר מפעילה את המוח ואז משנה לטווח ארוך את הקשרים בין תאיו (תופעה זו נקראת גמישות או פלסטיות מוחית). בעקבות התנסויות שונות מוחנו מטמיע תבניות מסוימות בתבנית גלי המנוחה ואז קל לנו יותר לבצע משימות ספציפיות כמו זיהוי פרצופים, ניווט ועוד- כל אדם בהתאם להתנסויות שעבר.
בניסוי שנעשה במחקר, נבדקים הוכנסו למכשיר ה-fMRI, ואז נסרק מוחם על מנת לאתר את תבנית הגלים במצב מנוחה. לאחר מכן הם התבקשו לדמיין את עצמם במצב של צורך בקבלת החלטה מהירה-דבר שהפעיל איזור באונה הקדמית. מיד לאחר מכן נמדדו שוב גלי המוח וגם יום למחרת.
התברר שגלי המנוחה השתנו, כנראה בגלל עיצוב קשרי הנוירונים במוח מחדש. שינוי זה אף התגבר ביום לאחר האימון כך שנוירונים שפעלו חיזקו את הקשרים ביניהם ואילו כאלו שלא, דוכאו.
מחקר זה, טוענים החוקרים, יכול לנצל את גלי המוח בזמן מנוחה על מנת למפות אירועים בעברו הקרוב של הנבדק. הסברה היא שכל חוויה, כישרון ולמידה משאירים חותם על גלי המוח במנוחה, כאשר לכל אדם התבנית ספציפית. גם במקרים של אוטיזם, סכיזופרניה ועוד, יכולה להיות תבנית גלי מוח ספציפית כאשר המוח במנוחה- מה שפותח פתח למחקרים נוספים בתחום.

 

קישור לידיעה-מכון וייצמן למדע

קצת על הפלסטיות של המוח

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERAמחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים את המעביר העצבי- דופמין. בעקבות כך נגרמים רעידות של שרירי הגוף, קישיון בגפיים, בעיות בשיווי משקל ועוד. המחלה פורצת לרוב לאחר גיל 40, אם כי ישנם מקרים שאף מוקדם מכך.
מחקרים קודמים הראו שעישון סיגריות או טבק יכול להקטין את הסיכוי ללקות בפרקינסון. מחקר אחרון שנערך באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל הראה שכנראה הניקוטין הוא זה אשר מגן מפני מחלת הפרקינסון ושמאחר שעישון סיגריות אינו בריא, אפשר לצרוך אותו גם בירקות סולניים כמו פלפל ועגבנייה.
עדיין קיימת האפשרות שמדובר בחומר אחר אשר מגן מפרקינסון שאינו הניקוטין ולכן יש צורך במחקרים נוספים בתחום.

 

קישור לידיעה

על ירקות סולניים

קצת על מחלת הפרקינסון

OLYMPUS DIGITAL CAMERAמחקר חדש אשר נערך באוניברסיטאות רוצ’סטר וונדרבילט האמריקאיות מגלה שאנשים אשר הוגדרו כבעלי IQ גבוה מסננים מידע בצורה אחרת מאנשים אשר הוגדרו כבעלי IQ נמוך.
במחקר נבדקו 65 נבדקים, חלקם בעלי מנת משכל גבוהה וחלקם בעלי מנת מישכל נמוכה. הנבדקים צפו במסך שבו נעו עצמים בגדלים שונים. התברר שבעלי מנת המישכל הגבוהה נטו יותר להתמקד בעצמים הקטנים ואילו בעלי מנת המישכל הנמוכה נטו יותר להתמקד בעצמים הגדולים.
הממצא מחזק את ההנחה שבעלי מנת מישכל גבוהה מתרכזים באירועים נקודתיים משמעותיים ומחשיבים אירועים גדולים כרקע לא עיקרי, בעוד בעלי מנת מישכל נמוכה קולטים מידע מאירועים פחות משמעותיים, מהרקע , ומתעלמים מהאירועים המשמעותיים, הקטנים יותר.

 

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 9.

 

קישור לתמצית הידיעה

קצת על מנת מישכל

file000894312228אפילפסיה נגרמת בעקבות פעילות חשמלית מוגברת במוח. הטיפול בה הוא לרוב תרופתי, אם כי התרופות אינן עוזרות לכולם, וגם לאלו שהם עוזרות- לא תמיד הם מצליחות למנוע את ההתקפים אשר מאפיינים את המחלה.
מחקר חדש, אשר נעשה על עכברים, הראה שהשתלה חד-פעמית של תאים עובריים, שמקורם בחלק הגחוני של המוח הגדול, אל תוך ההיפוקמפוס, איזור דומיננטי בהתקפי האפילפסיה, יכולה למנוע את הופעת ההתקפים או להחליש אותם במידה ניכרת.
פתרון שכזה, במידה ויגיע לניסויים בבני אדם, יכול להביא מזור לחולי אפילפסיה רבים אשר איכות חייהם נפגעת בצורה דרסטית ולאפשר להם חיים תקינים.

 

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

 

קישור לידיעה-אתר גלילאו

קישור לידיעה- אתר Nature

קצת על אפילפסיה

מתמטיקהמחקר אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד מצא קשר חזק בין גודל ההיפוקמפוס של ילדים לבין היכולת שלהם ללמוד מתמטיקה.
במחקר זה נבדק גודל ההיפוקמפוס של 24 ילדים בני שמונה עד תשע בעזרת בדיקת MRI.  לאחר בדיקה זו אומנו הנבדקים במשך שמונה שבועות בתרגילי מתמטיקה והתברר שאלו שהיו בעלי ההיפוקמפוס הגדול יותר אופיינו ביכולת טובה יותר ללימודי מתמטיקה.
ממצא זה מפתיע מאחר שעד היום לא היה ידוע קשר בין גודל ההיפוקמפוס לבין יכולת מתמטיות. כמו כן התגלה במחקר שגם לחוזק הקשרים בין ההיפוקמפוס לאזורי הזיכרון במוח היתה השפעה על היכולת המתמטית.
כל זה מראה למבנה המוח יש השפעה על הצלחת התלמיד בלימודי המתמטיקה, כך שבעתיד יהיה אפשר לחזות אילו תלמידים יצליחו יותר בלימודי המתמטיקה ואילו פחות.

 

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

 

קישור לידיעה

מהו ההיפוקמפוס?

המוח שלנו מוגן מפני חדירה של מרבית החלבונים בגופנו על-ידי מה שנקרא מחסום דם-מוח. המחסום נוצר גם בעזרת אלמנט מבני, התאים בדפנות כלי הדם צמודים ומונעים מעבר מוליקולות גדולות וגם בעזרת אלמנט כימי.
הסיבה למחסום היא הגנה על המוח מפני חומרים שיכולים להזיק לו ואפשור רק לחומרים חשובים כמו גלוקוז לעבור אליו. הבעיה היא מה אפשר לעשות כאשר רוצים להחדיר תרופה מסוימת אל המוח, נניח תרופה כימותרפית לטיפול בגרורות.
הפתרון יכול להיות בעזרת וירוס האיידס (HIV), אשר חודר את מחסום דם-מוח בעזרת ייצור חלבון HIV-1-TAT אשר “פותח” את המחסום.
לאחרונה שיתוף פעולה של מספר חוקרים במכון וייצמן, ביניהם פרופ’ יורם שכטר ופרופ’ מתתיהו פרידקין, הצליחו להדגים פריצת מחסום דם-מוח בחולדות בעזרת חומר אשר מבוסס על חלבון נגיף האיידס.
התפתחות בתחום הזה תאפשר החדרת תרופות אל תוך המוח וטיפול נגיש יותר במחלות נוירולוגיות וגידוליות שונות.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

קצת על מחסום דם-מוח (BBB)

צוות מחקר ממכון גלדסטון למחקר ומאוניברסיטת קליפורניה בראשות אלזה סוברביאל  (Suberbielle) גילה בניסוי אשר בדק תאי עצב של עכברים, ממצא אשר משנה את כל מה שחשבו עד היום על המוח.
בניסוי הועברה קבוצת עכברים מכלוב שבו שהו לכלוב חדש עשיר בגירויים חזותיים, שמיעתיים וחושיים אחרים. לאחר כשעתיים הוחזרו העכברים לסביבתם הטבעית ואז התברר שנמצאו אצלם ב-DNA שברים דו-גדיליים, שברים אשר קשה מאוד לתקן. כאשר חזרו העכברים לשגרה, תוקנו השברים.
ניסוי אחר כלל הכנסה לכלוב העשיר בגירויים של  עכברים שלהם רמת ביתא-עמילואיד רבה במוח, הצטברות שאופיינית לחולי אלצהיימר. אצל עכברים אלו, בעקבות הגירויים, עלה מספר השברים הדו-גדיליים ב-DNA , מספר שברים שהיו גדול בלאו הכי. כמו כן היה לאותם שברים קשה מאוד להתאחות.
מחקר זה מעורר תהיות מאחר שלמידה אמורה לפתח את הסינפסות במוח ולא לגרום ל-DNA  של תאי עצב, תאים נדירים שאינם מתחדשים, להיפגע.

קישור לידיעה- אתר the scientist

על אלצהיימר וביתא-עמילואיד

מדענים באוניברסיטת וירג’יניה הראו שהחפרפרת מסוגלת להשתמש בחוש הריח שלה כמו שאנחנו או יונקים אחרים משתמשים בחוש השמיעה, משמע לא רק להריח אלא גם לאתר את מיקום הריח.
חוש הריח הינו החוש המרכזי אצל החפרפרת אשר חושי הראייה והשמיעה שלהם חלשים. התברר שמוחה של החפרפרת מקבל מידע עצמאי מכל אחד משני הנחיריים אצלה, ובעזרת עיבוד שלהם, החפרפרת יכולה למקם את מקור הריח ואז למשל למצוא את המזון שמפיק ריח זה.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 12.

קישור לידיעה-עיתון גלילאו

קצת על החפרפרת